בגיליונות האחרונים עסק הטור בסיבות היעדרותם של חלק מחברינו העובדים ממסגרות הלימוד היומית, שנבנו בהתאמה עבורם. עמדנו על היחסים המורכבים שיש לחלק מחברינו עם לימוד הגמרא, הקושי והמורכבות בגלל לימוד לא נכון של הגמרא בגיל צעיר, הגורמים להיעדרותם מתוכניות הלימוד של הקהילה. בדברינו קראנו לחברים אלו ללמוד מחדש את דרך הלימוד הנכונה של הגמרא – באמצעות מורה דרך מנוסה להוראת הגמרא למבוגרים, דבר שיגרום לחיבור חדש ורענן עם הלימוד. בטור זה ברצוננו לעמוד על סיבה נוספת, המקשה על חברים רבים לקבוע מידי יום, עיתים לתורה. הסיבה השכיחה היא הקושי הטכני לעזוב את הבית בשעות הערב – בתום יום עבודה ארוך ומתיש. אין זה רק הקושי הפיזי ‘לקום מהספה’, אלא גם הקושי הרגשי לעזוב בערב אשה וילדים ‘שלא ראו את אבא כל היום’. אכן, זה קושי שאי אפשר להתעלם ממנו. כדי להתגבר על הקושי הזה, עלינו לשקול תועלת מול הפסד. נכון, הימצאותו בבית בשעות הערב של בעל מסייע ואב תומך, תורמת ליציבותה הרגשית של המשפחה על שלל צרכיה. אבל לעומת זאת, זמן איכות של ראש המשפחה בלימוד תורה קבוצתי, עם מגיד שיעור מאיר פנים, או עם חברותא במסגרת כולל ערב מתאים – עשוי לסייע למשפחה הרבה יותר. המילים הבאות מכוונות בעיקר לנשות חברינו העמלים. אין זה סוד שהיציאה היום יומית לעבודה במרחב הכללי-החילוני, טומנת בחובה אתגרים רוחניים מורכבים, לכל אחד מאתנו. החברה מסביב היא מתירנית בכל תחום. הם מתלבשים אחרת, מדברים אחרת, מתנהגים אחרת, וחושבים אחרת . מה ישמור על מוסריותו ורוחניותו של בעל המוקף שעות רבות בחברה מתירנית? מה יתן לך ביטחון גדול יותר שראש המשפחה עומד גם במרחב הכללי, בפרמטרים התורניים הנדרשים? תוכנית הביטוח היחידה לבעל ערכי יותר ורוחני, בעל טוב והגון, ואב מסור למשפחתו – היא לימוד תורה איכותי ומהנה, קבוע ויום יומי. לתורה יש כח אדיר לגרום לראש להיות נקי יותר, לנפש להיות עדינה יותר, וללב להיות יהודי יותר. השמירה על זמן הלימוד הזה היא בעצם אינטרס עליון של הרעייה והאם המייחלת להתפתחותו הערכית של בעלה בכל תחום. נשים רבות של חברנו העובדים, מתארות את השינוי וההתקדמות הערכית של בעליהן, בסוף כל יום בו הצליח הבעל לעמוד בקביעות היומית. רק תמיכה מאסיבית בעזיבתו היום יומית של הבעל את הבית לטובת הקביעות היומית, תקל על בעלים רבים לממש את הדבר המבטיח ביותר של חיים יהודיים שמחים ומאושרים. תראו את אבא.. זאת ועוד: אין כמו הדוגמא האישית כדי להעביר מסרים חינוכיים לילדים. אם לשאלתו של ילד בסוף היום: ‘אימא, אפוא אבא ?’ היא תוכל להשיב: ‘אבא הלך ללמוד תורה’ – זו תהיה העזרה הגדולה ביותר שיכול להגיש בעל מסור ואב תומך, לביתו ומשפחתו. כשילד רואה שלמרות שאבא עבד קשה כל היום, הוא לא מוותר על לימוד תורה, ואימא מוותרת על הימצאותו בבית, זה מראה לו בכל יום מחדש דרך לחיים מה באמת עיקר וחשוב לאבא ואימא, והוא יאמץ לעצמו את הדרך הזו כשיגדל. אז אבא יקר, עצה קטנה שהיא גדולה. בכל פעם כשאתה יוצא לכולל ערב או לשיעור – כדאי שתכריז בקול, כל יום מחדש, בקול שכל הבית ישמע : “ילדים, שלום לכולם, אני הולך ללמוד תורה – זה מאוד חשוב”… ההכרזה הזו תבנה אצלם את ההכרה – שלימוד התורה הוא הערך הכי גדול בחיים של אבא שלהם, ואת, האימא שלהם – תמיד כשתשמעי את ההכרזה הזו של אבא, כדאי שתפטירי באוזני הילדים ‘איזה אבא צדיק יש לנו – הוא הולך ללמוד תורה, כל הכבוד’…
