אחרי שבועות…

לאחר תקופה של כמעט שנה בה שהו עם ישראל למרגלות הר סיני נאמר: "וייסעו מהר ה'". חז"ל תיארו את הנסיעה הזו – "כתינוק הבורח מבית הספר". הייתכן שישראל ברחו מהר סיני כמו תינוקות מבית הספר? הרי בהר סיני התבררה להם האמת המוחלטת שאין עוד מלבדו, נפתחו להם השמים ושמעו שם קול אלוקים חיים, אז מדוע הם רוצים לברוח משם?

ה'בריחה' הזו מלמדת על יסוד נפשי שעלינו להיות מודעים אליו: הנפש שלנו בנויה מעליות ומורדות רגשיים, וזה אך טבעי שלאחר תקופת גאות ועלייה רוחנית יכולים להגיע גם ימי שפל. אין זה אומר שהעלייה ורגשות הקודש שהציפו את הלב בימים הקודמים לא היו אמיתיים, אלא שהנפש מבקשת התרעננות והתחדשות רוחנית שיכולה להתרענן בלימוד תורה חדש שימלא את הלב.

כדאי לזכור זאת במיוחד בימים שלאחר חג השבועות, בפרט אחרי ליל שבועות, בו הלבבות של רבים מאיתנו עלו על גדותיהם בשאיפה לקבלת תורה…

##ויהי בנסוע הארון

בפרשה מתוארים ברצף (!) כמה מחטאי דור המדבר והפורענויות שאירעו במדבר: כתינוק הבורח, חטא המתאוננים וחטא קברות התאווה. חז"ל מלמדים שכדי "להפסיק בין פורענות לפורענות", הכניסה התורה את פרשת "ויהי בנסוע הארון" בתוך רצף תיאורי הפורענויות שהיו – למרות שאין זה מקומה הטבעי של פרשה זו.

ואנו שואלים, עבור מי נועדה ההפסקה הזו, הרי את רצף הפורענויות שהיו בפועל, הפרשה הכתובה של 'ויהי בנסוע' לא יכולה לשנות? זאת ועוד, מהי המשמעות 'שלא יהיו מוחזקים בפורענות', הרי רצף הפורעניות היה גם היה, והעם כבר נמצא לאחר 'חזקה' של שלוש פורענויות?

נראה, שהתורה מעניקה בפרשה זו את העצה היחידה, איך יהודי יכול לעמוד ברצף האתגרים הרוחניים העומדים בפניו, איך הוא לא יהיה 'מוחזק בפורענות' של חטא, ויתמלא ייאוש מלנסות שוב לאחר רצף של נפילות? באה התורה וממליצה ליהודי באשר הוא, לזכור את ארון הברית שבתוכו הייתה מונחת התורה וללכת לאורו בכל מצב, בדיוק כמו שעם ישראל הלך אחרי ארון הברית בכל המצבים.

עם ישראל במדבר אכן היו 'מוחזקים' בשלוש פורענויות באופן מעשי, אבל העובדה שהקב"ה הכניס את פרשת 'ויהי בנסוע' בתוך תיאור שלל הפורענויות, באה ללמד שיהודי אף פעם לא 'מוחזק בפורענות', ואם רק יזכור את ארון ברית ה' – תתבטל ה'חזקה'… המטרה בהכנסת פרשת 'ויהי בנסוע' באמצע פורענויות דור המדבר נועדה עבורנו – עובדי ה' ששואלים איך לא יהיה אצלנו רצף כזה של 'פורענויות תאווה'? התשובה לכך היא – ללכת אחרי ארון הברית וללמוד…

##'פסח שני' של הרב אורי זצ"ל 

בפרשתנו מופיעה פרשת 'פסח שני'. נושאי ארונו של יוסף – שהיו טמאי מת ולא יכלו להקריב את הפסח – תבעו ממשה רבינו "למה נגרע"? ובזכותם קיבלו כל הטמאים לדורותיהם 'הזדמנות שניה' להקריב קרבן פסח בפסח שני.

איך מצליחים לקבל הזדמנות שניה בחיים? הסוד הוא לא לוותר, אלא לתבוע: 'למה נגרע?!' 'קנאת סופרים תרבה חכמה', וכשאנו נפגשים מסביבנו בהצלחות תורניות ונדע לשאול את עצמנו בכנות: 'למה נגרע?!' בטוח שנקבל צ'אנס רוחני חדש… אבל חייבים לנסות! 

כדאי לזכור זאת ככלות השבעה לפטירתו של גדול מנצלי 'הצ'אנס השני' בדורנו (בעל מחבר הספר 'לא נתנו צ'אנס') הרב אורי זוהר זצ"ל – שקיבל את ההזדמנות השנייה, לא וויתר עליה, ולימד את כולנו איך לנצל אותה עד תום…