יעקב ענבל \ טעימות מהמפגש הטיפולי
טרם היות אלישע בן שנתיים הסתלקה אימו לבית עולמה. האב האלמן חסר האונים, רצה לשקם את ביתו ההרוס, ולא עבר זמן רב, עד שבא בברית הנישואין שנית, כשליבו מלא תקוה שאשתו החדשה תמלא את מקומה של אם ילדיו המנוחה. איני יודע עד כמה באמת הצליחה בתפקיד מורכב זה. אולם לדידו של אלישע לא הייתה זו הצלחה, בלשון המעטה.
הוא סיפר בין היתר, על אפליה בינו לבין ילדיה של האם החורגת. כשהוא חוזר מהישיבה הוא נדרש לעבוד קשה בבית, בעוד אחותו הצעירה ממנו מתפנקת ואינה עושה כמעט כלום. באם הוא מנסה לסרב הוא מקבל גערות וצעקות. והכואב מכל, שגם אביו מולידו אינו עומד לצידו, אלא מגבה את אשתו החדשה. "אני מרגיש", אומר אלישע, "שלא רק שאין לי אמא, אלא שגם אבא אין לי". "מעולם לא חשתי אהבת אם, וגם אבי אינו יכול לאהוב אותי, הוא שבוי בידי אשתו".
אלישע נושא בליבו כאב רב, למה דווקא אותו שם הקב"ה בתוך היתמות הזו. הוא לא יכול לסבול לראות את החברים סביבו מאושרים ושמחים, ואילו הוא מסתובב אומלל ועצוב. להם יש בית עם אהבת אב ואם, והוא יתום אומלל שביתו נחרב, אין לו אפילו זיכרונות של אהבת אם – להתרפק עליהם. הוא היה כל כך פעוט כשהלכה לעולמה, עד שהוא לא זוכר ממנה מאומה.
כמובן שמצב רוחו השפוף השפיע במישרין על החשק שלו ללמוד, ועל כל התפקוד היום יומי שלו, מה שהביא אותו להיות במקום לא מי יודע מה. חלומו הגדול היה להתחתן עם בת חו"ל, ולברוח עימה למקומה, הרחק משברי הבית שאין לו. לא לפגוש יותר את האם ששונאת אותו, וגם לא את אביו שאינו יכול להיות אב.
בשיחות עם אלישע התרשמתי שהוא מחונן ביכולות רבות, שהיו יכולות לסייע לו להצליח בחיים. הוא בחור נחמד, אינטליגנטי, מוכשר ושנון. יש לו מודעות ויכולת התבוננות פנימית, וגם יכולות בין אישיות ליצירת קשרים. והעיקר, הרגשתי כי מאחרי כל שכבות הצער היגון והבכי – מפעפע רצון חיים חזק. הוא אינו מסכים להיכנע למצב האומלל שלו, והראיה הפשוטה היא הצעד הזה להתאמץ ולבוא להיפגש איתי. הוא מוכן להתאמץ ולעשות הכל כדי לצאת מתוך הבור הזה.
מה שהיה מעניין בשיחות שלנו – שמשום מה, הוא לא הצליח להתחבר לחלקים הטובים שלו. להאמין בעצמו, להסתכל קדימה במקום אחורה, ולצאת לחיים חדשים מצליחים ושמחים. על פניו הרי זה מה שהוא הכי רוצה, ולשם כך הוא הגיע אלי. אז מה למעשה מונע אותו מכך? כנראה מה שנראה על פניו, הוא רק חלק מהתמונה. ויחד עם הרצון לצאת לחיים חדשים ושמחים, ישנו קול פנימי שאינו מעוניין בכך. מה יכולה להיות הסיבה הנסתרת, שגורמת לו שלא להיות מעונין בחיים טובים ושמחים?
עם הזמן התבהרה לאלישע התמונה – הוא אימץ לעצמו תפיסת חיים של "מסכנות". למסכן יש הרבה רווחים. הוא מקבל הרבה תשומת לב, על היותו כה מסכן. ארגון שעוזר ליתומים דאג לו לאברך תומך, ולשבתות של כיף ברחבי הארץ, מצפת ועד תפרח. יש לו הנחות בכל התחומים, אפילו אצל המשגיח הוא יוצא בטוב, כי מה אפשר לדרוש מיתום כה מסכן, שחייו אומללים ורעים.
הוא התרגל להרוויח כל הזמן מלהיות מסכן, ומשהו בפנים אוחז חזק במצב הקיים, ולא מוכן לוותר על כל הרווחים. במילים אחרות – הוא לא באמת מאמין ביכולתו להתמודד עם החיים כמו ילד גדול, שמשיג כל דבר בזכות ולא בחסד. עמוק בפנים הוא מעדיף להישאר ילד קטן ומסכן, שכולם דואגים לו, מרחמים עליו ומוותרים לו. ניתן אולי לומר שהילד הקטן שבפנים, שלא זכה לקבל אהבת אם כראוי, אינו מוכן להמשיך הלאה ולגדול. הוא נשאר תקוע ברצון הילדותי הזה. ועל אף היותו באמת גדול, הוא מצליח לשחק את המשחק של ילד קטן, על ידי המסכנות.
החל מהרגע שהקול הפנימי הובן וקיבל מקום, ידע אלישע עם מה ומול מי הוא מתמודד. מכאן הוא יצא למסע מדהים של גדילה וצמיחה. הוא השאיר את המסכנות מאחוריו, האמין ביכולות שלו, ופשוט הדהים אותי בשינוי שהוא חולל בעצמו. הוא הפך לבחור שמח וחברמן. נכנס ללימוד רציני, עם תכנית מבחנים, והפתיע בציונים המעולים. יחד עם זאת הוא התנדב במסגרת כלשהי, והיה מלא חדוות סיפוק ויצירה.
בשלב הבא, הצליח אלישע לבחון את חייו לאחור מחדש – במבט של איש בוגר ומבין, ולא כמו ילד קטן ואומלל. הוא הבין באיזה מצב מורכב היה אביו, כמה היה מודאג משלום ביתו החדש, ולמול היחסים העכורים של אלישע מול אשתו החדשה, הוא היה בין הפטיש לסדן ולא היה יכול לצאת נגד אשתו, ולא משום שאינו אוהב אותו. מה שפתח את עיניו לראות את כל האהבה הרבה שהייתה לאביו אליו, שעד עתה לא היה מסוגל לשים לב אליה. קשר חדש ופתוח נפתח לו עם אביו.
לשאלות / תגובות ניתן לפנות למייל [email protected]
אתכם במסע אל תוך הנפש
פרטני או זוגי
