דבר העורך

לאחרונה, ביום עמוס עבודה (בכל זאת, ערבי חגים בתחום התקשורת הם ימי שיא), מצאתי את עצמי
לא מקשיב לבן שלי. כלומר, הוא עומד ומספר לי משהו, ואני, ובכן, עם כל אי הנעימות שבדבר, לא
היה לי מושג מה הוא אמר. הייתי עם יד אחת על המחשב, השנייה בסלולרי וחלוקת קשב מורכבת
שלא כללה את הילד.
נראה לי שכל אחד, או כמעט כל אחד, יוכל לזהות סיטואציה דומה בעצמו. בעולם הטכנולוגי אנחנו
מאבדים קשב במהירות, אנחנו נוטים להעביר את המיקוד מדבר לדבר במהירות האור, ועל הדרך,
אנחנו מפספסים שעות איכות והנאה עם הילדים. ובעצם, בשביל מה אנחנו עובדים קשה כל כך, אם
לא בשבילם?
שבתות וחגים הם זמן אידיאלי להקדיש שעות פנאי לילדים ולמשפחה. ומקל וחומר פסח, החג
שמסמל את ה'והגדת לבנך', החג שנפתח בלילה של סיפור לילדים, לילה שאחד האתגרים הגדולים
שלו הוא להחזיק אותם ערים, לנהל איתם שיח, לענות לכל ילד בהתאם לאישיות שלו. זו הזדמנות
נהדרת להכיר קצת יותר את הילדים שלנו, לשמוע אותם, לספר להם, ביציאת מצרים – ולא רק.
חג כשר ושמח