דור הולך ובא

'הלא זה מרקס…' הזדעק פעם מנחם בגין, כאשר תופיק טובי חבר כנסת ערבי מהמפלגה הקומוניסטית הפריע לו בנאומו. התימהון הסרקסטי, היה נוכח העובדה שחסידי הוגה הדעות הגדול, הלכו אחריו בנאמנות עיוורת, וייחסו לו חשיבות עצומה. איך אפשר להפריע בעיצומו של ציטוט מהמאור הגדול?

לא יודע אם רבים בקיאים בכתביו של קרל, בחור משלנו, שהתרחק עד הקצה. מי מכם שיצא לו להציץ או לשמוע על עיקרי הגותו, של מי שהוליך אחריו את האנושות שולל, עם מילים יפות ורעיונות נשגבים, שלא החזיקו במציאות אפילו כוס מים. מי שקרא, הבין עד כמה השקר גדול.

וככל שההבנה הזו חלחלה, וככל שהאנושות הבינה שמרשעים ייצא רשע, וברית המועצות הקומוניסטית הייתה מעצמת רשע צרוף ומזוקק, כך גדלה התדהמה מכך שרעיונותיו המופרעים והמופרכים עדיין כאן איתנו. מדהים לראות איך שלשה עשורים לאחר קריסת הקומוניזם בקול רעש גדול, עדיין אפשר לשמוע את הציפייה לפירוק הגדול של המערכות כולן, ממנו ייוולד עולם מתוקן.

ארבעת הגלויות אותן עלינו לעבור, עד לגאולתנו, לא התגלגלו במקרה במהלך ההיסטוריה. הן רמוזות בפסוק השני של התורה: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תהֹוּ" – מלמד אותנו ריש לקיש בבראשית רבה – "זֶה גָּלוּת בָּבֶל… וָבהֹוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי… וְחשֶׁ" – הנה מקור המשפט שמככב בדרשות החנוכה – "זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן… כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּוֹׁר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאקֵי יִשְׂרָאֵל.

עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם… מתברר שעבודות זרות הן לא רק 'אמת לשעתה' ועד שלא ניגאל סופית, מאפלה לאור גדול, עוד יש איתנו מחשכת יון, מהתוהו ובוהו של בבל ומדי, וכמובן מתועבות מצרים שהיא השורש של כל הגלויות.

עם כולן נגזר עלינו להתמודד, והן נוכחות בחיינו בכל דור ודור – לובשות צורה ופושטות צורה. הכח והעוצמה של בבל, מתעצמים סביבנו גם היום במירוץ חימוש שאינו חדל. על תאוות הבשרים ותענוגות החשק של מדי ופרס, לא נרחיב את הדיבור, אבל אחשוורוש וושתי היו משתלבים כאן יופי יופי.

גם החושך של יון כאן איתנו, והוא אולי קו הביצורים האחרון של הכפירה בעולם. הפילוסופיה שהציבה את האדם במרכז, השליכה אחרי גווה אלפי שנות עבודת אלילים, והפנתה עורף לקיום שאינו מושג ומוחשי. מסך של חושך ואפילה נפרס על כל מה שמעבר, וצמצם את המבט אל מה שאפשר לראות ולמשש.

המדע של ימינו, מספר בדיוק את הסיפור הזה, ובגאווה שאין שני לה, מסרב לראות את מה שמספר כל עלה, כל תא וכל רצף ד.נ.א. לא ידעו ולא יבינו – בחשכה יתהלכו! אבל הנה שם באופק, מסתיים הפסוק: וְרוּחַ אֱהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶ הַמָּשִׁיחַ".

כבר מופיע ומתגלה הבוס הגדול, עושה סדר בבלאגן, ומאיר את האור הגדול, לנצח נצחים.

[email protected]