הבחירה בין הנמלה לצרצר

נזיד עדשים או בכורה

עשיו הרשע העדיף נזיד עדשים על פני הבכורה, הוא מכר את הרוחניות שלו בעבור תאווה רגעית. כיהודים, אנחנו מנסים להימנע מבחירות מטופשות שכאלה, ולחנך את ילדינו בהתאם. זה קצת מזכיר את המשל הידוע על הנמלה והצרצר (שכבר הזכרתי פעם): הנמלה החרוצה עבדה קשה כל הקיץ, ואגרה לה מזון, בעוד שהצרצר רק שר וזימר לו, חי את הרגע, ולא חסך דבר לעתיד, אבל כשהגיע החורף, הוא נותר רעב ומסכן.

יש כאלה שרוצים לחלק כך את בני האדם: חלקם ‘נמלים’ וחלקם ‘צרצרים’. ה’נמלים’ הם אלה שיודעים למעט מהנאותיהם הזמניות, לחשבן לטווח הארוך, ולהשקיע בתבונה לעתיד ולימי סגריר. לעומתם, ה’צרצרים’ הם אלה שחיים את הרגע, יותר אימפולסיביים, פחות מצליחים לחשבן את השלכות מעשיהם, ולא משקיעים כראוי בעתיד שלהם. הנמלים מתמקדות יותר במה שצריך לעשות. הצרצרים יותר מתמקדים במה שהם רוצים לעשות.

אני חושב שזה לא נכון לחלק ככה את בני האדם. בכולנו יש משהו צרצרי ומשהו נמלתי. גם בילדים שלנו יש קוקטייל שכזה. יש מי שכוחותיו הנמלתיים יותר בולטים, יש מי שכוחותיו הצרצריים יותר דומיננטיים. אבל אנשים לא אמורים להיות מוגדרים על פי מעשיהם, או על פי הקלות שבה הם מתפתים ליצרם הרע. נכון שלכל אדם יש נקודת פתיחה שונה קצת ברמת ה’פיתוי’ שלו, בהתאם לשורש נשמתו ולתפקידו הרוחני בעולם. אבל לא זה מה שמגדיר אותו. כל אחד יכול לבחור בכל מצב נתון אם הוא רוצה להגיב למצב כמו נמלה, ולהשקיע לטווח הארוך, או להגיב כמו צרצר.

מדובר פשוט בשתי מערכות הפעלה שונות, מערכת הפעלה של נמלה ומערכת הפעלה של צרצר, והשאיפה בחיים היא לדעת לנהל את זה, ולשלוט, באיזו מערכת הפעלה להשתמש. אולי זה קשור להפרעת קשב, אולי זה קשור לניסיון חיים מסוים, אבל בשורה התחתונה חלק מהילדים שלנו מרבים להשתמש במערכת הצרצרית. ותפקידנו כהורים, לא לזרום עם מערכת ההפעלה שקפצה ראשונה, אלא ללמוד לנהל את זה, לבחור איזה מערכת הפעלה יותר משתלמת ויותר אפקטיבית לכל מצב. זו הנוסחה להתמודד עם הקשיים, ולעשות בחירות נכונות ומשתלמות לטווח הקצר – וגם לטווח הארוך!

לנמלה יש חוזקות מוכרות, שכל העולם מרבה לדבר עליהן, ככה העולם המערבי מודד הצלחה.  חריצות, שקדנות, דחיית סיפוקים. כבר במקורותינו רואים שלומדים מהנמלה, כמו בפסוק המפורסם: “לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם” (משלי ו’ ו’). אני כמובן לרגע לא מזלזל בחוזקות של הנמלים. אבל, גם לצרצרים יש חוזקות משלהם, ועליהן לא מרבים לדבר, למרות שגם הן חשובות: הם קופצים גבוה! ובנמשל, הם אלופי האלתורים, בעלי אינטואיציה חזקה, יצירתיות מתפרצת ומלאת הברקות, חושבים מחוץ לקופסא, סקרנים במיוחד, בעלי כושר מנהיגות, יכולים ‘לשחות נגד הזרם’, בעלי יכולת חמלה והזדהות, בעלי דמיון גדול ועוד. ואם נדבר עליהן, נוכל לעזור לפתח גם אותן.

ההכרה בחוזקות ובמעלות הצרצריות, תעלה להם את הדימוי העצמי, ותיתן להם נקודת מוצא לבניה עצמית ולפיתוח מנגנון ניהול יעיל בין שתי מערכות ההפעלה, ואז – הם לבד כבר יצליחו למצוא פתרונות גם לחסרונות היחסיים שלהם.