הגירסה הכי טובה שלך

טור אורח

06/23/2023

12:59

_b10f67c6-7f89-4729-a7dd-f88cd0a0a45e

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת קרח

איפה קורה ואיפה ‘אני’?!

לפעמים נשמעת אמירה: אם רק היה מעמד הר סיני גם בדור הזה – כולם יאמינו מיד בתורה ובגדולי ישראל.

קורח מלמד אותנו, שגם אם יפתחו לאדם את השמיים, ויראו לו את האמת בעיניים – שה' התגלה ובחר דוקא במשה רבינו להיות המנהיג, המידות הרעות והנגיעות האישיות ישבשו לו את השכל.

הוא יסביר לכולם שמה שהיה רלוונטי לאתמול – לא נכון להיום. ובעצם צריך להחליף את משה רבינו.

ובכלל, נראה לו שאני האיש שמתאים יותר להיות ‘משה’.

אני ואני ואני…

אם תרצו להחליט בסוגיות שונות – עם מי הצדק, תבדקו מי מהצדדים משתמש פחות במילים ‘אני ואני ואני’ ואיזה ‘אני ואני ואני’ יותר מרוויח מהסיפור.

סטטוס
לשבת

בספר סדר הדורות מובא מעשה על התנא רבי יהושע בן אלם: "הגידו לו בחלום: שמח בלבבך שאתה
וננס הקצב מושבו ומושבך בגן עדן וחלקו וחלקך שווין כאחד. כשניעור רבי יהושע חשב בליבו ואמר,
אוי לי שמיום שנולדתי הייתי תמיד ביראת קוני ולא עמלתי אלא בתורה, לא הלכתי ד' אמות בלא
ציצית ותפילין, והיו לי פ' תלמידים, ועכשיו שקולין מעשי ותורתי עם הקצב"
כאשר הם נפגשים לבסוף, שואל אותו ר' יהושע למעשיו ומלאכתו. הקצב משיב לו כך: "אדוני, קצב
אני, ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם
ומרחיצם בידי".
מיד עמד רבי יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו: בני, אשריך ואשרי גורלך, ומה נעים ואשרי חלקי
שזכיתי להיות חברך בגן עדן. (ערך תנאים ואמוראים אות י)


אחד היסודות החשובים בעבודת השם היא השאיפה למצוינות, השאיפה להתגדל ולהתרומם צעד
אחר צעד ויום אחר יום בכדי להגיע אל התכלית הנרצית כלפי בוראנו, כפי שכל אחד רוצה בחיי
המעש להתקדם ולהתפתח לתפקיד יותר טוב או לעבודה יותר מכניסה, כך גם בחיינו הרוחניים,
השאיפה להתגדל ולהתקדש אסור לה שתיעלם מחיינו בגלל העובדה ששוב איננו באוהלה של תורה
24ֿ\7 .


ידועים דברי הרמב״ם ״דרך בריתו שלאדם להיות נמשך בדעותיו אחר רעיו וחבריו, ונוהג כמנהג אנשי
מדינתו״. על אף שנפשו של אדם חומדת הליכה אחר חבריו ורעיו (והוא הדבר הראוי והטבעי), חכמינו
לימדונו שהעמידה מול בוראנו היא אינדיבידואלית.


כל אחד לפי מעשיו, כל אחד לפי מה שהשיג במהלך חייו, לא משנה אם הוא שליח של וולט או ר״מ
בישיבה גדולה. אני ורק אני, אעמוד לפני בוראי לתת דין וחשבון על מעשי.


עצם הרעיון שמעשיו של אדם נמדדים לפי חבריו, מכיריו ואוהביו איננה נכונה. הדרישה איננה שונה
בין אם אתה אברך או עובד. גם אם לא עוטפת אותך הילת ה״שבתי בבית ה'״, המצופה ממך כלפי
שמיא לא השתנה כלל. הדרוש ממך הוא לעשות את הכי טוב שלך. אתה ורק אתה, אחראי לחייך.
בפינו ובלבבנו לעשותו

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה בהלכה

כללי

מלחמות היהודים

כללי

להתפלל על כולם

כללי

תגיד זמן, והזמן עובר

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות