הלכה המדינה

אליהו גרינולד

המלחמה בעיצומה, והקולות המלעיזים על בני הישיבות לומדי התורה מתגברים והולכים. אין טעם לדבר איתם, משום שההם אינם מבינים על מה אנחנו מדברים. אך מוטל עלינו לעיין בדברים, ולהבין דברי יושר ואמת. לפני תשעים שנה, כתב הרב יצחק ברויאר זצ”ל ממנהיגי אגודת ישראל ערב השואה, ספר בשם “הכוזרי החדש” בו מובאים דברים אקטואליים מאד. במפגש עם נציג המזרחי ועם נציג הציונות מקשה אלפרד – גיבור הספר: כיצד לאחר 2000 שנות גלות, בהן טעמנו את גהינום הלאומיות בכל מדינות גלותנו, אתם מעיזים לחלום על מדינה משלכם שתהווה בעצם זאב נוסף המצטרף לשבעים הזאבים של אומות העולם? העקרון שהנחה את אותן שבעים האומות שהתפוררו ממדינת האם של נמרוד בדור הפלגה, היה: “נעשה לנו שם”. לנו – ולא לאלוקים, ועל כן נבנה מגדל שראשו מגיע עד לשמים. מהותה של מדינה היא, ריבונותה המוחלטת אשר אפס זולתה. יש אמנם מדינות הנותנות מקום לשם הא-ל, ואף יחרטו אותו על מטבעותיהן, אבל רק בתנאי שהמדינה החליטה ורוצה בכך. המדינה היא הריבון המוחלט ובורא העולם הוא רח”ל רק “מלך אביון”, ורק כל עוד המדינה רוצה בו. הקב”ה כבר לא היה צריך להביא מבול כדי לחנך את האנושות. כל מדינת זאב, הביאה את המבול על שכנתה. ומה עם הצדק והמוסר האנושי…??? חחחח הצחקתם אותי. צדק מתקיים רק במידה והמדינה מרשה לו להתקיים. כאשר המדינה מכריזה על תקנות שעת חירום, הרי שתם עידן המוסר, והערך הקובע הוא מי יותר חזק. דפי היסטוריה האנושית נכתבו בטיפות הדם שהקיזו החזקים לחלשים. במשך 2000 שנות גלות לא פגעו אבותינו במדינות גלותם. אך למרות זאת, ברגע בו לא מצא חן בעיני אותן מדינות “האף היהודי”, הן דאגו בשם החוק והצדק לגרש את בעליו של אף זה. לאחר שנציג המזרחי משיב ומתאר את המדינה “הדתית לאומית” אותה הוא חולם להקים, מדינה בה יהיו שני מלכים המוכתרים בשני כתרים, אחד דתי ואחד לאומי… שב ומקשה אלפרד: וכי אינך יודע לקרוא תנ”ך… הלוא כבר נביאי ה’ הבהירו לנו היטב את רצון ה’? הרי אפילו שאול המלך שהיה “בחיר ה'” סולק ממלכותו כאשר לא קיבל את דבר נביא ה’ כצו מוחלט? מי לנו גדולים מהחשמונאים עליהם מעיד הרמב”ן שהיו כולם צדיקים, אך מכיוון שפגעו בעיקרון של מדינת התורה, שה’ הוא הריבון המוחלט, והעבירו את המלוכה משבט יהודה לפי הבנתם ורצונם האישי, קיבלו את העונש האיום של הכחדה מוחלטת, עד שאומרת הגמרא: “כל האומר מבית חשמונאי אנא עבדא הוא”. ואילו אתם, ממשיך אלפרד, הסרתם את ריבונות ה’ משטחה של ארץ ישראל ומקיימים בה מדינת שלטון לאומי ככל העמים שבה ה’ אינו הריבון המוחלט. אינכם רואים איך הלאומנות הערבית מתחילה לצמוח?… באיזו זכות לאחר 2000 שנה שנסתלקתם מכאן, אתם מעיזים לטעון שהארץ שלכם… בשם מי? בשם התנ”ך שאתם מכירים בו רק כמיצג עממי למבחן פומבי ביום העצמאות, אך לא כסמכות שלטת ועליונה… חוששני מאד, ממשיך אלפרד, שבעקבות המרידה שלכם בריבונות ה’, יקים ה’ את האומה הערבית שתהיה החרב המתהפכת החוסמת את הדרך לגן עדן של מדינת ישראל… אך הציונות והמזרחי בחרו למרוד ולהקים את מדינת ישראל ולא את מדינת ה’, למרות שנופפו בפראזות מצלצלות, יודע כל נער שהארץ שייכת לעם ישראל רק בתנאי שהעם שנכנס לתוכה נהיה לעם בתחתית הר סיני – “היום הזה נהיית לעם”, כשהכריזו כולם יחד “נעשה ונשמע”. לצערינו ולדאבון ליבנו, הקים ה’ עלינו בדרך לגן העדן, את האומה הערבית הנושאת את חרב ישמעאל. למרות זאת בחמלת ה’ עלינו בגלותנו, העמיד לנו בכל דור ודור את “מרן ראש הישיבה בדורו”, שינהיגנו. בחרדת קודש ובאחריות היסטורית נצחית ממשיכים גדולי התורה להנהיג אותנו. ובתוך התסבוכת המטורפת של מדינת היהודים שאינה מכירה בבורא, הם ממשיכים להקים עוד ישיבה ועוד תלמוד תורה, תוך כדי השתמטות מנשיאת חרב ריבונות הזאבים, חרב ההורגת בשונאיה לא בשם ה’, אלא בשם הריבונות הכופרת והמורדת. פטפטו להם תלמידי המזרחי ונציגי הציונות על ריבונות מדינה וציונות, ואנחנו בשם ה’ אלוקינו נזכיר.