אני רוצה להכיר לכם את הבת שלי תמר. כשהיא הייתה בכיתה ט’, המורה חילקה את הכיתה לכמה קבוצות, ונתנה להן משימת הגשה. כל קבוצה התבקשה לאסוף חומר על נושא מסוים ולהציג אותו שבוע אחר כך, מול כל הכיתה. הנושא שקיבלה הקבוצה של תמר היה ‘דעות קדומות’. בעוד שאר החברות התמסרו לבקשה, למדו וחקרו, השקיעו והתכוננו, תמר לא שיתפה פעולה. היו לה חיכוכים חברתיים קודמים עם כמה מהבנות, ושיטת העבודה שלהן לא הייתה מקובלת עליה. בסופו של דבר היא די נותרה בחוץ, ולכולן היה מאד נח עם זה.
ביום ההגשה וההצגה של הבנות, צצו כמה בעיות: הסתבר שהמצגת שהוכנה נמחקה, ולא גובתה. הבנות היו בלחץ, לא הייתה להן שום דרך לשחזר ולהעביר את המצגת… חלק מהבנות ממש נכנסו להיסטריה, אבל דווקא תמר הצילה את המצב ולקחה פיקוד. בלי שאף אחד מינה אותה, היא פשוט אלתרה, נעמדה מול הכתה, ולמרות שהיא לא חקרה ולמדה את הנושא כלל, היא שאלה את בנות הכתה איזה אסוציאציות מעלה בהן המילה: “פליטים אריתראים”. את התשובות היא כתבה על הלוח, שאלה שאלות שהמחישו עד כמה האמירות הללו אינן מבוססות, ובסוף, עשתה איסוף, שבו היא המחישה עד כמה כולנו מושפעים מדעות קדומות. הציון שהקבוצה כולה קיבלה בזכותה היה 100 עגול, הכי גבוה בכיתה!
יש הרבה דיבורים על ‘הפרעת קשב’, בעיקר בהֶקְשֵׁר של בעיות ואתגרים. סביב לימוד, סביב מיומנויות ניהול עצמי, סביב קשיים רגשיים, סביב שלל הבעיות והקשיים של מי שסובל מההפרעה הזו. כל מי שמכיר את ההפרעה יודע שזה נכון, ואי אפשר להתעלם מכך. רוב הספרים שעוסקים ב’הפרעת קשב’ מדברים על החסרונות הללו, ומנסים לתת כלים להפוך אותם לפחות דוקרים, פחות מפריעים בחיים. יש גם הרבה דיבורים על ההרפתקאות השונות שילדי הקשב נוטים להסתבך בהם. על הסיכונים, על הסטטיסטיקות העגומות של אחוזי נשירה ושלל צרות אחרות. למרבה הצער, הנתונים אינם מומצאים, באמת יש להם יותר סיכויים להסתבך.
אבל ל’הפרעת קשב’ יש גם צד חיובי, שמשום-מה לא מרבים לדבר עליו. יש לילדים האלו המון סיכויים להצליח. דווקא בגלל ההפרעה, יש להם דרכים מופלאות של פיצוי, ויש סל שלם של יכולות חזקות שמתגבשות להן, כמו לדוגמה (רשימה חלקית): יכולת אלתור, אינטואיציה חזקה, יצירתיות מתפרצת ומלאת הברקות, חשיבה מחוץ לקופסא, סקרנות, כושר מנהיגות, נכוֹנוּת מוגברת לקחת סיכונים, יכולת ‘לשחות נגד הזרם’, מצוינוּת במצב טורבו – התמקדות בפעילויות מהנות והתלהבות, אנרגיה חסרת גבולות, סלידה מצביעות וחתירה לכנות, יכולת למולטי-טסקינג של עשיית כמה פעולות במקביל, חוש צדק מפותח ונטייה לאמת, יכולת חמלה והזדהות, אכפתיות ונדיבות, דמיון גדול, טוֹנות של חן (צ’רמרים) וחוש הומור נהדר. נשמע מוכר?
ההכרה בחוזקות ובמעלות, היא זו שנותנת את נקודת המוצא לבניה עצמית. ההצלחות הקטנות, הן אלה שיבנו דימוי וערך עצמי של אדם מצליח. כמו תמר כאן, שבזכות אומץ, אלתור, יצירתיות ואינטואיציות בריאות, הצליחה להציל את חברות קבוצתה, וּלְזַכּוֹת אותן בציון מעולה. כדאי לנו, ההורים, לזהות ולקדם את החוזקות שיש בילדים, כדי לעזור להם לפתח אותם לכוחות-על של ממש.
בימים אלה יצא לאור הספר: “כוחות העל של ילדי הקשב”, זמין בחנויות ספרי הקדש המובחרות.
