זמן של רעב

טור אורח

12/16/2022

08:51

pexels-cottonbro-studio-6053928

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

הרה”ג יצחק אלקיים

ראש רשת הכוללים ‘עיתים’

חנוכה זה זמן טוב לעצור קצת משגרת החורף הארוך, ולהתבונן במהות החיים ובתפקידנו בעולם הזה.

ידועה הקושיה המפורסמת של מרן הבית יוסף מדוע חוגגים שמונה ימים והרי ביום הראשון לא היה נס, ועל הקושיה הזאת נאמרו לפחות ארבעת אלפים תירוצים. ולכאורה, זה דבר מעניין שדווקא על הקושיה הזו יש כל כך הרבה תירוצים, הרי יש עוד מאות רבות של קושיות של הבית יוסף ולא נאמרו עליהן תירוצים באלפים.

שמעתי פעם הסבר יפה בזה, שהרי עיקר זממם של היוונים היה “להשכיחם תורתך”. אם כן, חלק מנס החנוכה הוא שלא הצליחו להשכיח את התורה, ובמסגרת זו ירדה לעולם כמות אדירה של חידושים ופלפולים דווקא על קושיה שקשורה לחנוכה כדי לבטל את גזירת היוונים.

כתוב בבעלי התוספות על התורה שנס פח השמן התחיל כבר אצל יעקב אבינו, במה שכתוב בפרשת ויצא “וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצק שמן על ראשה”, ולכאורה מאיפה היה ליעקב שמן, הרי אליפז לקח לו את הכל ונשאר לו רק המקל? ומתרצים בעלי התוס’ שהמקל הזה של יעקב אבינו היה חלול ובתוכו היה שמן כדי שיוכל ללמוד תורה בלילה, ובשמן הזה משח משה את אהרון ובניו והמשכן וכליו, ובשמן הזה היה הנס של חנוכה.

יוצא מדברי בעלי התוס’ שכבר בשורש של יסוד ימי החנוכה, עוד אצל יעקב אבינו, הכול נבע מכוח התשוקה ללימוד התורה וקיום המצוות. שאותו שמן שהיה מיועד ללימוד התורה בלילה ומעיד על הכיסופין לקיום המצוות – הוא השמן שנעשה בו נס החנוכה.

ברוך ה’ רואים התעוררות גדולה אצל ציבור העמלים לפרנסתם בקביעות עיתים לתורה כל אחד בדרכו שלו, וראיתי בעניין הזה משל נפלא בשם מרן החפץ חיים. יהודי שהיה סוחר תבואה גדול התאונן בפני החפץ חיים שלמרות שהוא סוחר בכמויות תבואה גדולות, בכל זאת פרנסתו בצמצום ובקושי. לאחר זמן פגש אותו החפץ חיים שוב ושאל אותו למצב פרנסתו ואמר לו שהיום ברוך ה’ יש לו פרנסה בשפע גדול ובקלות, ושאל אותו החפץ חיים מה נשתנה מפעם קודמת שנפגשנו, והשיב לו היהודי שכשהיו הימים כתיקונם ולא היה מצב של מלחמה באזור, אז כל סחורה שרציתי למכור היו בודקים אותה בקפידה, ורק אחרי שהסחורה מצאה חן בעיניהם היו קונים אותה ודבר זה היה כרוך בטרחה וגם כשבאו לקנות הפעילו לחץ להוריד את המחיר והיו משלמים בצ’קים דחויים וכו’, אבל כיום – המשיך אותו יהודי – בזמן מלחמה, מכיוון שיש מחסור חמור בתבואה כולם קונים מהר מבלי להתמקח ומשלמים מזומן במקום.

אמר על זה החפץ חיים שגם בשמיים יש הנהגה כזו, שפעם כשהיה הרבה לימוד תורה בעולם, היו בודקים כל דף ודף שנלמד האם הוא נלמד לשמה ובאופן הראוי, אבל כיום יש כביכול “רעב” בשמים לתורה וכל מי שלומד תורה כפי יכולתו אז זה מתקבל מיד ועולה לריח ניחוח לפני הקב”ה.

דברי החפץ חיים מחזקים ומעודדים את כולנו להמשיך בקביעת עיתים לתורה בפרט היום, ורק זה יכול לקרב את ביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן. חנוכה שמח!

קרדיט תמונה: Photo by cottonbro studio: https://www.pexels.com/photo/lighted-candles-on-a-candelabrum-6053928/

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות