‘חלקי’ בסוכתי

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

09/29/2023

13:47

צילום משה נוי

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

“בסוכות תשבו שבעת ימים ,כל האזרח בישראל ישבו בסוכה אחת” (ויקרא כ”ג מב’).
הגמרא דורשת: ” כל הָאֶזְרָח –’מלמד שכל ישראל ראויים ליישב בסוכה אחת’ (סוכה דף כז ע”ב).
מדוע דווקא הסוכה, בשונה ממצוות לולב למשל, אינה צריכה להיות בבעלותו של כל אחד,
ואדרבא – כפשטות לשון חז”ל – ראויה סוכה אחת שייכנסו אליה ‘כל ישראל’ – ויקיימו שם יחד את
מצוות הסוכה? ביאור הדבר הוא, שהישיבה בסוכה כמוה כישיבה בתוך בית ה’ – כדברי חז”ל (סוכה
ט’): ‘חל שם שמיים על הסוכה’ – ובבית ה’ כידוע: ‘כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה (מגילה
כג’). סיבת הדבר היא, היות והאדם הוא יצור חברתי המשפיע והמושפע מסביבתו, ממילא כשיהודים
מתכנסים בבית ה’, מתפללים יחד, לומדים יחד, ומקיימים מצוות יחד, האחד משפיע על השני, וביחד
כקהילה – מצטרפים כל כוחות היחידים למציאות בה ‘השלם גדול מסכום חלקיו’. בימים שלאחר ימי
ראש השנה ויום הכיפורים, בהם כל יהודי הגיע לשיאו הטוב – זהו הזמן הראוי להתכנס יחד ב’סוכה
אחת’, ולהשפיע האחד מכוחותיו הטובים על חברו. זוהי ‘סוכת שלום’, בה מצטופפים יחד קהילת
חברים המשלימים זה את זה, ‘ונותנים באהבה רשות זה לזה – להקדיש ליוצרם בנחת רוח ובשפה
ברורה ונעימה’..
זו אולי הסיבה, שדווקא אל הסוכה מגיעים האושפיזין ‘להתארח’ – כדי שלא יישאר אף יהודי בסוכתו
לבד.. כי הישיבה בצילה של הסוכה, היא ישיבה בצלו של ה’ – “בצילו חמדתי וישבתי” ומתחת לצל
הזה, ליהודי אסור לשבת לבד.
קהילה בצמיחה
רעיון זה של עבודת ה’ בקהילה, נכון לא רק לימי חג הסוכות, והוא העומד ביסוד ארגון ‘חלקי
בקהילתי’ ששם לעצמו מטרה, שלא יישאר אף בוגר ישיבה שיצא אל עולם המעשה לבד – בלי קהילה
משלו. רעיון הקהילה נועד לא רק כדי לתת הרגשה נעימה, מול תחושת הניתוק החברתי שמרגישים
חלק מחברינו בוגרי הישיבות העובדים. אנחנו לא שבט נפרד מעולם התורה, וכל קטלוג שלנו כחרדים
עובדים ‘אחרים’ הוא מיותר ומזיק. הקמת קהילה לבוגרי הישיבות אינה אידיאל העומד בפני עצמו,
אלא הוא כלי קריטי להתקדמות וצמיחה משותפת בעבודת ה’. קהילות ‘חלקי’ נוסדו כדי להיות
‘קהילות בצמיחה – תורנית’, קהילות חברים מאוחדים, שבונים לעצמם בכל ימות השנה תוכניות לימוד
מותאמות בכל מקצועות התורה, כשחברי הקהילות מתגבשים ביניהם, ומחזקים איש את חברו
בעבודת ה’ – לאור הדרכותיהם של גדולי התורה. רק תוכניות לימוד משותפות של כל החברים, יכולות
לתת ‘טעם של עוד’ לחוזקה של הקהילה, ולגרום לתחושת השייכות של החברים ובני משפחותיהם
אל הקהילה. את קהילות ‘חלקי’ לא מנהל רק גבאי או יזם אחד בלבד, אלא כל אחד מהחברים
בקהילה הוא משמעותי, לכל אחד יש מה לתרום, הוא משפיע מכוחותיו על שאר החברים, וכשאחד
מחברי הקהילה חסר ונעדר מתוכניות הקהילה, זו דאגתם של כל החברים כולם, ולא רק של הרב או
הגבאי.
קריאתם של גדולי התורה, להצטרפות לקהילת חברים אחת שחברתם נאמנה, במטרה להתקדם
יחד בעבודת ה’, מחייבת כל אחד מאתנו שעדיין לא מחובר לקהילה שכזו – להצטרף אליה, ואם
אין לו באזורו קהילה שכזו ברוח ‘חלקי בקהילתי’, לקיים בעצמו את מאמר חז”ל : ‘במקום שאין
אנשים – השתדל להיות איש’. לקום ולעשות מעשה, לקבץ סביבו עוד חברים כמוהו, ולהצטרף
לעשרות היזמים של ‘חלקי בקהילתי’ בכל רחבי הארץ, שהקימו קהילות – בשבילם, בשביל בני
משפחותיהם ולמען עוד רבים כמוהם, ש’קהילה תורנית בצמיחה’ היא העוגן התורני והחברתי
שהיה כל כך נחוץ להם בחיים.

צילום משה נוי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות