יום בחייו של חשמלאי

שאלה: אני עובד כחשמלאי, ולפעמים נקרא לבית פרטי לשם ביצוע עבודה, בעוד בעלת הבית נמצאת
שם לבדה. שמעתי שיכולה להיות בזה בעיה של ייחוד. האם אכן יש כאן שאלה, ואם כן, איזה
פתרונות הלכתיים הרב מציע לי?
תשובה: חשמלאי שנמצא בבית סגור עם אישה נשואה, עובר על איסור ייחוד דאורייתא, ולכן צריך כל
בעל מלאכה לדעת את ההיתרים הקיימים בכדי למנוע את האיסור, ולוודא שאכן אין ייחוד בזמן
עבודתו.
ההיתר המרווח והמצוי הוא ההיתר של ‘בעלה בעיר’. דהיינו, כאשר בעלה של האישה נמצא באותו
זמן באותה עיר, אין זה נחשב לייחוד. כמובן שההיתר הזה שייך רק באשה נשואה, ולא כאשר נערה
נשארת בבית בשעת העבודה.
עוד היתר יש, כאשר העובד נמצא במקום שהעוברים ושבים יכולים לראות אותו, כגון במרפסת
פתוחה, או כאשר דלת הכניסה פתוחה לרווחה והוא עובד במקום שהעוברים בבניין יכולים לראות
אותו.
יש גם היתר של ‘יוצא ונכנס’, דהיינו לבקש משכן או שכנה שיכנסו מדי פעם לבית באופן חופשי,
ולהודיע לבעל המלאכה שיש אדם שיכול להיכנס באופן חופשי, אולם היתר זה הוא פחות מעשי.
מכיון שבשעת מעשה יכולה להיות אי נעימות בהסדרת הנושא של ייחוד, על בעל המלאכה לברר
מראש באופן מכובד אצל מזמיני העבודה האם עלולה להיות שאלה של ייחוד, ולברר אם אכן יש
פתרון הלכתי לבעיה זו.

שאלה: ישנם פעמים שהעבודות שאני צריך לבצע מורכבות יותר, בימים כאלו אני זקוק לעזרתו של
עובד. מדובר בדרך כלל בבחור שאני מכיר, המתגורר באזור ומגיע לעזור לי בימים כאלו. מכיון שלא
מדובר בעובד על בסיס קבוע, הסיכום שלי הוא שאני משלם לו במזומן, בסוף כל יום שהוא עובד
אצלי. באחד הימים לא היה לי כסף מזומן לשלם, ואמרתי לו שאשלם בפעם הבאה שהוא יעבוד אצלי.
האם עברתי בכך על איסור ‘בל תלין’? האם הדין יהיה שונה באופן שאני בדרך כלל משלם לו בצורה
מסודרת בתחילת כל חודש, וחודש אחד נאלצתי לדחות את התשלום?
תשובה: אם העובד מסכים ברצון לקבל את התשלום במועד מאוחר יותר, אין איסור של ‘בל תלין’
בעיכוב שכרו, אולם כאשר העובד ‘מסכים’ לדחייה מחוסר ברירה, יש איסור מן התורה בעיכוב שכרו,
וצריך המעסיק לטרוח הרבה בשביל לשלם לו בסיום העבודה. כאשר העובד סיים את העבודה ביום,
צריכים לשלם לו עד השקיעה, ואם העבודה הסתיימה בלילה, צריכים לשלם לו במהלך הלילה.
אין איסור ‘בל תלין’ בעיכוב שכר שאמור להיות משולם בתחילת כל חודש, משום שמלכתחילה השכר
לא משולם לו ביום עבודתו, אלא רק לאחר מכן, ובתשלום כזה לא עוברים על איסור מן התורה.

שאלה: במהלך העבודה יש לי בקבוק מים שמסתובב איתי בחדרים שבהם אני עובד, ואני שותה ממנו
כל הזמן. לפעמים אני צריך באמצע העבודה לרדת לרכב להביא משם דברים שנחוצים לי לעבודה.
האם הברכה על השתיה בתחילת העבודה מספיקה לי לכל הבקבוק?
תשובה: כאשר מברכים על מים ועוברים מחדר לחדר, אין צורך לברך שוב ברכה ראשונה, במיוחד
כאשר הכוונה מראש היתה לשתות בחדרים האחרים. לעומת זאת, היציאה מהבית לרכב נחשבת

ל’שינוי מקום’ גם אם הדבר היה מתוכנן מראש, ולכן כאשר העובד יוצא לרכב להביא משהו וחוזר
לבית, עליו לברך שוב ברכה ראשונה, לפני שהוא ממשיך לשתות.