"כאילו מלאכתך עשויה"

"כאילו מלאכתך עשויה "
לדבר מסביב, להיות בכאן-ועכשיו, לשתף ברגשות – אלו העקרונות שהצעתי בשבוע שעבר לשיחה
זוגית מוצלחת.

אבל קשה לדבר מסביב כשצריך להיות תכל'ס. ואין בכלל זמן, יש כל כך הרבה מטלות, עול כבד של
פרנסה, אחזקת הבית, הטיפול בילדים – כל זה מעבר למרחבי החיים הנכבדים שבחוץ.
ובכלל, איך אפשר להיות בכאן ועכשיו כשהכל רץ?
ורגשות? בנאדם צריך להיות עם שכל, וכן, ברור שיש גם רגש וכל זה, אבל אל תגזים עם זה, כן?
אנחנו גברים בסה"כ.

כמענה לרגשות הללו – כן, אלו רגשות לכל דבר! – אני מציע להתבונן בדברי הפסיקתא על שבת
קודש: "שבות, כאילו מלאכתך עשויה"

והיאך? הלא אין מלאכתי עשויה! ולא טיפלתי במאה, אולי אלף, דברים שמחכים לטיפול. ויש מינוס
בבנק והמשכנתא עולה כל חודש, אלוקים אדירים, איך עושים את זה?
והנה עינינו רואות שבשבת קודש מצליח גם הלחוץ שבלחוצים לרדת מגלגל הענק שאיבד את
הבלמים, לאכול טשולנט בנחת ולישון צהריים. אז כנראה שאתה יכול להיכנס לתודעת "כל מלאכתך
עשויה" .

האם לא תוכל לעשות זאת גם עם בת הזוג?
אז כן, צריך גבורה לזה, צריך חוזק, צריך החלטיות, צריך שכל כדי לחשוב על זה וצריך יכולת להוביל
לשם בלי פחד.

ומבלי משים (כמעט, שמתי לב לזה בשלב מתקדם של המשפט הקודם) גילינו ששיחה זוגית היא
אחת הפעולות היותר גבריות שתעשה היום, שכן כמעט כל תכונות האיש (כלומר, אלו שאישה אוהבת
לראות באיש, זה לא אומר שאלו התכונות של כל אחד ממין זכר) נדרשות לזה. בדרך כלל אישה
רוצה איש: חזק, שכלתן, מוביל, החלטי, עצמאי וגיבור.

אז זה הולך ככה: אתה מתבונן בחשיבות הקשר ביניכם והיכולת של השיחה הזוגית לתרום לו, אתה
מתגבר על המשיכה שלך להתרכז בפתרון בעיות מבוקר עד ליל, אתה עושה זאת בכוח ומתוך
החלטה איתנה ואתה מוביל את אשתך לשם בלי לחשוש מהשאלה לאן היא תיקח את השיחה הזו
והאם בפועל יהיה נעים ונחמד או שמא אשמע עוד שורה של דברים שעלי לתקן ולשפר בעצמי ובבית.
אז תהיה גבר, שב לשיחה עם אשתך.