משאו של ראש מוסדות 'יחוה דעת' הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט"א, חבר מועצת חכמי התורה
הארגון הקדוש הזה חלקי בקהילתי המשמעות שלו זה למצוא לא רק קביעות עיתים לתורה, אלא מסגרות של קהילות כאלו שיהיו סובבות סביב תורה ותפילה. הרי כולנו יודעים כמובן שאלה ראשונה ששואלים את האדם קבעת עיתים לתורה, אבל רבותי מעבר לזה בואו נשב ונחשוב לעצמנו כל אדם שלמד בישיבות ויצא לעבוד, והוא כבר לא נמצא בעולם הישיבות ובכוללים, הוא רואה את עצמו חרדי והוא מתלבש כמו חרדי והוא מאוד מאוד רוצה באמת בכל ליבו ונפשו שהילדים שלו לא יהיו כמותו, שהם כן יהיו תלמידי חכמים. הוא שולח אותם לתלמודי תורה ולישיבה ורוצה שהם יהיו תלמידי חכמים.
זאת אומרת שהוא מצד אחד מתנתק ומצד שני הוא מאוד רוצה להיות קשור, זה קונפליקט גדול שהדרך היחידה לגשר עליו זה שהאבא עצמו ימשיך לכל הפחות באופן חלקי את המצב שהיה קודם כשהוא היה בן תורה, אין פה קיצורי דרך, אין אפשרות אחרת. כשאדם לא קובע עיתים לתורה הוא עובר ניסיונות.
צריך להבין, ללכת לעבוד זה כורח, לפעמים צריך פרנסה וגם לא כל אחד מסוגל ללמוד כל היום אז יוצאים לעבוד, אבל כל אחד מבין שבזיעת אפך תאכל לחם זה לא ברכה ואפילו לא המלצה, אלא זה קללה, התכלית האמיתית הייתה אם כולם היו יכולים לשבת וללמוד, אבל במציאות היא שאי אפשר ואז אין כזה דבר שאדם יישאר בן תורה בלי שהוא יהיה מחובר לתורה. הוא יכול להתלבש כמו בן תורה, אבל בפנים הוא ישתנה וגם בשפה שלו. הרחוב היום מלא ניסיונות, יום יום שעה שעה, לכן קודם כל צריך שכל אחד יבין שהוא קשור לתורה והוא צריך ללמוד בכל יום. זה דבר אחד.
דבר נוסף, במציאות, אני אומר לכם את זה מניסיון של רב קהילה, יש לי קהילה גדולה ואצלי מי שלא בא ללמוד הוא לא בא אלינו לבית הכנסת, יש לחץ חברתי כזה – אם אתה מתפלל במקום הזה ואתה חלק מהקהילה אתה צריך ללמוד, השאלה כמה, שעה שעתיים או שלוש, אבל אתה חייב ללמוד. לכן המילים האלו חלקי בקהילתי הן מילים מאוד חשובות, זה רעיון גדול מאוד שהרעיון של קביעות עיתים לתורה יהיו סביב קהילה, זה ייצור לחץ חברתי על כל אחד שרוצה להיות שייך לקהילה שישב וילמד, הוא יבין שאין לו דרך אחרת להיות שייך בלי לשבת וללמוד. כל אחד שעזב את עולם התורה רוצה שיהיה לו בן תלמיד חכם, אבל הוא יכול לרצות… ברוב המקרים זה לא עובד, האבא הוא הדוגמה בבית. בתקופה של הקורונה היה בזה גם דבר חיובי, בעלי בתים סיפרו לי שהם ישבו בבית ולמדו עם הסלולרי והילדים סוף סוף ראו בבית את האבא שלהם יושב ולומד. לכן זה חשוב בבית שיראו שהאבא יושב ולומד.
אני מבין שהמטרה של ידידי ורעי הרב גרינבוים שליט"א מקים עולה של תורה, שיוצר ממש יש מאין, כמה תלמידי חכמים קמו בזכותו ועכשיו הוא יוזם את הדבר הזה שיהיה בצורה של קהילות. אני רוצה לומר לכם, אבי מורי הדבר הזה היה בנפשו ליצור קהילות. הוא הגיע ממצרים בתש"י, הוא הגיע לארץ ופתח שיעור בשכונת בית ישראל, הציבור שם ברובו הגדול היה פרסי, הוא היה נותן להם שיעור והוא סיפר לי שברבע שעה האחרונה הוא היה מתחיל לספר סיפור ארוך, בשביל זה הוא היה קורא ספרים, וכשהוא בא לסיים את הסיפור, לפני שהוא מסיים, היה עוצר ואומר שהוא צריך לעצור וההמשך יהיה מחר… וככה הוא גרם לאנשים להגיע גם מחר. ואז אחרי עשרים שנה, כשהוא היה צריך להפסיק וחיפש ממלא מקום, אף אחד לא הסכים, הם באו יום או יומיים וראו שהבעלי בתים האלו כל כך יודעים ללמוד, הם לא הסכימו ללמד אותם. פחדו מהם.
הם קיבלו אהבת תורה, קיבלו שאיפות שהילדים שלהם יהיו תלמידי חכמים, וזו התוצאה שהילדים שלהם ממלאים את ישיבת פורת יוסף. לכן רבותי, אם אנחנו רוצים המשכיות, אנחנו חייבים לשמור את הציבור שעובד בתוכנו, הם עצם מעצמנו ובשר מבשרינו, הם בני תורה ואנחנו צריכים להמשיך לדאוג שהם יהיו חלק מאתנו.
ייש"כ לידידי הרב גרינבוים ולכל הפועלים בנושא. בע"ה כל אחד מאתנו יעשה כל מה שאפשר שהארגון הגדול הזה ימשיך וישגשג להקים עולה של תורה בע"ה.
