כשהטשולנט מנצח את פרשת השבוע

טור אורח

11/25/2024

10:09

AdobeStock_218515260_Preview

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת קרח

איפה קורה ואיפה ‘אני’?!

לפעמים נשמעת אמירה: אם רק היה מעמד הר סיני גם בדור הזה – כולם יאמינו מיד בתורה ובגדולי ישראל.

קורח מלמד אותנו, שגם אם יפתחו לאדם את השמיים, ויראו לו את האמת בעיניים – שה' התגלה ובחר דוקא במשה רבינו להיות המנהיג, המידות הרעות והנגיעות האישיות ישבשו לו את השכל.

הוא יסביר לכולם שמה שהיה רלוונטי לאתמול – לא נכון להיום. ובעצם צריך להחליף את משה רבינו.

ובכלל, נראה לו שאני האיש שמתאים יותר להיות ‘משה’.

אני ואני ואני…

אם תרצו להחליט בסוגיות שונות – עם מי הצדק, תבדקו מי מהצדדים משתמש פחות במילים ‘אני ואני ואני’ ואיזה ‘אני ואני ואני’ יותר מרוויח מהסיפור.

סטטוס
לשבת

הרב שלמה גודמן | חלקי בקהילתי – נוף כנרת

כאשר שאל המלמד את תלמידיו "מה הדבר החשוב ביותר בחיים?", התשובות היו מגוונות ועסקו ברובן בערכי תורה ויראת שמים. אך תשובה אחת הפתיעה את הכיתה כולה. "טשולנט," השיב אחד התלמידים. המלמד הופתע, והתלמיד הסביר: "תמיד מלמדים אותנו שתורה היא הדבר החשוב ביותר," אמר בתמימות, "אבל כשאני באמצע לספר פרשת השבוע, אבא תמיד עוצר אותי כדי לאכול את הטשולנט."
אחד האתגרים המרכזיים לאדם חרדי העובד לפרנסתו אינו רק חלוקת הזמן בין עבודה ללימוד, אלא כיצד לשמר את התחושה העמוקה שהתורה היא עיקר החיים, גם כאשר רוב שעות היום מוקדשות לפרנסה. העיקרון החשוב ביותר הוא קביעת התורה כערך עליון. גם אם מדובר רק בשעה אחת ביום.
חשוב שהילדים יראו וירגישו שאביהם עובד כדי שיוכל ללמוד תורה, ולא להיפך. כאשר האב חוזר מיום עבודה ארוך ועייף, ובכל זאת מתיישב ללמוד בהתלהבות, הוא מעביר מסר עוצמתי לילדיו על סדרי העדיפויות הנכונים בחיים. סיום מסכת או לימוד משמעותי הן הזדמנויות לשמחה משפחתית תורנית מרוממת.
כך גם הצלחה בלימוד הילדים ראויה לציון ולעידוד, כדי להעביר מסר ברור: הישגים בתורה הם סיבה לשמחה ולחגיגה, להראות שהשמחה האמיתית היא בתורה. הדבר מתבטא גם באיכות הזמן המוקדש ללימוד עם הילדים. בשעת הלימוד המשותפת, על האב להראות התלהבות ולהפוך את הלימוד לחוויה משמעותית.
נדבך חשוב בחינוך הילדים הוא היחס לתלמידי חכמים. ההקפדה על כבודם מעבירה מסר עוצמתי לילדים על ערך לימוד התורה. ביום חורפי, הגיע הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד לביתו של אחד מתומכי ישיבתו. בשל הגשם, נעליו היו ספוגות בבוץ. כשהגיע לבית המפואר, פנה להיכנס דרך הדלת האחורית.
בעל הבית, שהבחין בו, מיהר החוצה: "מדוע הרב נכנס מאחור? אנא, ייכנס דרך הדלת הראשית!" "איני רוצה ללכלך את השטיחים היקרים," הסביר רבי אלחנן. "רבי," השיב בעל הבית, "יש לי ילדים קטנים בבית. הם רואים ומפנימים הכל. אם יראו שתלמיד חכם נכנס דרך דלת צדדית כדי לא ללכלך שטיח, הם עלולים להסיק שהשטיחים חשובים יותר מכבוד התורה. אנא, היכנס דרך הדלת הראשית.
את השטיחים – אפשר לנקות. אבל את המסר השגוי שעלול לחדור ללב ילדיי – יהיה קשה לתקן." הסיפור של הילד והטשולנט, כמו סיפורו של רבי אלחנן, מזכיר לנו שהמסרים החשובים ביותר עוברים דרך המעשים. עלינו להיות מודעים תמיד למסרים שאנו מעבירים לילדינו, במילים ובמעשים כאחד.
רק כך נוכל להבטיח שהדור הבא ימשיך לראות בתורה את מרכז חייו.

[email protected] : לתגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה בהלכה

כללי

מלחמות היהודים

כללי

להתפלל על כולם

כללי

תגיד זמן, והזמן עובר

אולי יעניין אותך גם

WhatsApp Image 2023-09-22 at 09.32.21
מרגש: כך התכוננו ב'חלקי' סניף רחובות את יום כיפור
WhatsApp Image 2023-09-07 at 13.04.29
דף הקהילה - כ' אלול
WhatsApp-Image-2023-08-23-at-19.50.38
מה מעניין את החרדי העובד?
WhatsApp Image 2023-09-07 at 13.04.29
דף הקהילה - יט' אלול
הורדה (9)
"יצאת צדיק" פרק 1
סגור נגישות