לא גבוה ולא צודק

אהוד בן יהודה

06/27/2024

19:52

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

ראש השנה

יום הרצונות הטובים
ראש השנה נקרא יום הזכרון.
מדוע?
כי ר”ה הוא יום דין של ‘גילוי הרצונות’.
לא יבדקו אותך איך התנהגת בשנה החולפת, וכמה מצוות או עבירות עשית – את זה יבדקו איתך ביום כיפור.
אתה כן תיבדק; איך אתה באמת רוצה שהשנה הבאה תיראה אצלך ?
מה באמת אכפת לך ?
מה אתה מוכן לתרום לעולם סביבך – כדי שהמלך יהיה נוכח בו יותר ?
ככל שתביא לדיון בענינך יותר רצונות טובים –
ככה תקבל מ’שופט הרצונות’ שנה טובה – שבה הוא יזכור לך רק את הרצונות הטובים…

שנה טובה
מבית חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

יותר משיש בליבי על רשעי ישראל, השופטים העליונים שמובילים כאן בצדקנות רבת שנים שנאת ישראל כבושה, יש בליבי על חברי הנאורים שלמדו בישיבות, וקונים את השקר הנתעב הזה. הנאורים שעוסקים תדיר בנגעיה של החברה החרדית, ופיהם מלא ביקורת. גם אם לעיתים מוצדקת. חשוב להשמיע ביקורת, וחשוב כפליים לטפל. לנסות ולרפא את מזבח ה’ ההרוס. רק בשבוע שעבר הופיע כאן טור ביקורת על מחנכים שמועלים בתפקידם. אבל זה לא כדי למצוא חן בעיני מישהו, בשבילנו ורק בשבילנו. אנחנו מאמינים בכל לב בדרך החיים שלנו, בדקדוק ההלכה ושמירת המצוות. מלאי הערצה לחיל החלוץ שלנו – לומדי התורה, והביקורת על פרנסים המתגאים על הציבור או ועדות קבלה אכזריות, אינה משנה את היחס הבסיסי אל החברה כולה. זו החברה הכי טובה לחיות בה. תסבירו לי נאורים, איך זה שכל ביקורת על הציבור שלנו תמיד מעוררת בכם הזדהות. שוויון בנטל, ועוני מבחירה. נטל כלכלי ובורות מרצון. ביקורת ציבורית מתעוררת – אתם שם. תמיד גרפים ונתונים, אף פעם לא מבט מפוכח. איך אתם לא רואים את הסיפור הגדול? של השנאה המוטרפת לכל מה שריח יהדות נודף ממנו. הם לא שונאים – בטח תגידו, ‘די כבר עם הדמגוגיה הזו של יתד נאמן’. מי קובע את סדר היום? באיזה שוויון צריך לעסוק ומאיזה עיוות אפשר להתעלם? למה את הגרפים של החברה החרדית כולם מכירים, ואת הגרפים של החברה הבדואית שמקבלת תקציבי עתק, ותורמת רק פשע ובנייה לא חוקית, אף אחד לא מכיר. איך זה שהציבור הד”ל מקדיש את חייו למדינה, ומקבל רעל ושנאה תהומיים? יש כאן מלחמה. ואתם מתייצבים בצד הלא נכון, גם אם הוא נראה נאור וחכם וצודק. שופטי בג”ץ המושחתים, שמסבירים כל עוולה בפסקי דין מפולפלים וארוכים? מלאי חמלה לאכזרים, ושנאת מרורות לרחמנים, יוכיחו. בריוני התקשורת שמבעירים מדורות תדיר – יוכיחו. מתי תבינו ששונאים אתכם, וכל עוד אתם שומרי תורה ומצוות לא ייסלח לכם. אז אולי תשחררו כבר? בצהרי יום שלישי השבוע, עברתי בכיכר זוועהיל בירושלים. האוטובוס של סדר ב’ עצר בשעה היעודה ושטף של בני תורה, התקדם במעלה רחוב רפופורט, בואכה ישיבת מיר. המערכת הפוליטית געשה ורעשה, הרשתות החברתיות התפקעו מרוב עדכונים, אבל הם לא נראו מתפעלים, מיהרו לפתוח את מסכת סוכה, ולשקוע בה. רוצה לדעת אם אתה עוד איתנו? זה לך האות. מי שרואה את האברכים האלו, מוותרים על הנאות העולם הזה, ומתמסרים באמת ובתמים לעסק התורה, ובפנים בפנים – במקום שאי אפשר לזייף, ליבו מתמלא בהערכה, הוא עוד איתנו. מי שכל זה פחות מדבר אליו, שלא ידבר איתנו על תיקון החברה החרדית, ולא על המצב שצריך להשתנות. תוריד את הטלפיים שלך, ואת הביקורת תפנה לכיוון אחר. ככה אנחנו רוצים את המצב – בדיוק. בדיוק ככה.

[email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

טורים

למה לא מבקשים סליחה ב'סליחות'?

אקטואליה

הקונספציה של ימים נוראים

כללי

איומים ונוראים

זוגיות

האיש שחשב שאשתו קובעת

אולי יעניין אותך גם

סדרת שיעורים קצרה ומרתקת מאת הרב אלימלך קורנפלד שליט"א
דף הקהילה - כ' אלול
סגור נגישות