עיקרון יסודי בהלכות נרות חנוכה קובע כי ההדלקה היא משום 'פרסומי ניסא', ולכן מדליקים את החנוכייה על פתחי הבתים או בחלון כלפי חוץ. מדוע נקבע מקום ההדלקה דווקא כלפי חוץ, הרי המטרה של כל פרסומת היא לפרסם דבר לאחרים ולהביא לידיעתם דבר שלא היה ידוע להם קודם. למי אפוא מיועד פרסום הנס שעל פתחי הבתים – כלפי חוץ, הרי גם כל שכניו היהודים של המדליק בעצמו כבר מדליקים להם בעצמם? התשובה לכך ברורה: החנוכייה נועדה בראש ובראשונה לעשות פרסומי ניסא ליהודי המדליק בעצמו. אך מהו החלק הלא ידוע שאותו מגלים ליהודי נרות החנוכה, ומדוע נקבע מקום ההדלקה דווקא כלפי חוץ?
הקו המנחה של כל ניסי החנוכה מלמד על הכוח שיש למעטים מול הרבים, למיעוט הצודק לנצח את הרוב הטועה, לכוחות האמת המועטים לנצח את כוחות השקר הרבים, ועל הכוח שיש למעט ה'שמן הטהור' שנמצא מוחבא – לדלוק כנגד כל הסיכויים. בכל אחד מאתנו יש כוחות עצומים של טוב אמיתי והמון יכולות ועוצמות שאיננו מכירים בהם מספיק. חוסר האמון שלנו בכוחות הטובים הטמונים בנו גורם לנו דימוי עצמי תורני נמוך, דבר שגורם לרבים מאתנו להרגיש מנותקים מבית המדרש ומהחברה התורנית שאנו חיים בתוכה. מאורעות החיים הרבים סביבנו, אירועים קשים ומצערים – יכולים להנמיך לפעמים את האמונה השלימה בטוב ה' הנדרשת מיהודי. פעמים רבות אנו מרגישים ש'כוחות האור' הייחודיים שלנו הם מועטים ולא משמעותיים. את הכוחות הללו באה החנוכייה להאיר ולפרסם.
תפקידה של החנוכייה הוא להאיר בעיקר אל תוכנו – כלפי פנים. נרות חנוכה נועדו לרענן ולהדליק מחדש את אור האמונה שלנו בעצמנו, והם קוראים לשים לב לאור המיוחד שלנו, לעוצמות שבנו ולתפקידים המיוחדים שלנו כבוגרי ישיבות. יש לך כוח – קוראים הנרות לכל יהודי, אתה יכול, אתה שווה המון, אתה מסוגל להאיר את העולם. תאמין בעצמך! זו גם עוד אחת מהסיבות שאנו מוסיפים בכל יום עוד ועוד נרות. כל נר נוסף בחנוכה מגלה על עוד אור של אמונה הגנוז בתוך ליבו של כל יהודי, אור שאם רק יתחיל להאיר, הוא יגלה עוד ועוד כוחות, עוד ועוד 'אורות' הנמצאים בתוך כל יהודי.
מכיוון שהאדם הוא יצור חברתי, המושפע בדרך כלל מהסביבה שלו וגם משפיע עליה, תיקנו לנו חז"ל שמקום ההדלקה של כולנו יהיה דווקא כלפי חוץ – לעבר רשות הרבים. בכך הם לימדו אותנו דבר ראשון את החובה שיש לכל אחד מאתנו להדליק ולגלות את ה'אור' שלו עצמו, ולאחר שהוא 'האיר' את בתוך עצמו – אסור לו להשאיר את האור הזה רק לעצמו, אלא עליו לתרום את האור המיוחד שלו לכל מי שסביבו. לכל יהודי יש 'אור' מיוחד משלו שאותו עליו לתרום למען אחרים, ורק תרומה הדדית של כל אחד מהאור שלו לזולתו – תאיר ותחזק אצל כולם את אור האמונה, את אור התורה – אור ה'.
אין זה סוד שחרדים רבים, בוגרי ישיבות שיצאו מבית המדרש אל עמל החיים, אינם מאמינים מספיק בכוחם הייחודי וביכולתם לתרום תרומה משמעותית מהכוחות הייחודיים שלהם – למען כלל ישראל הקרובים והרחוקים. האמת היא שדווקא לנו, החרדים העובדים במרחב הציבורי, יש שליחות ענקית בעולם. לציבור הנפלא שלנו יש 'אור' מיוחד משלו ושפה תורנית ייחודית משלו. אנו נקראים בימים אלו באמצעות נרות החנוכה, 'להידלק' ולמצוא בתוכנו 'אורות' וכוחות מיוחדים, ואחר כך להאיר מהאור המיוחד שלנו על כל מי שסביבנו, על משפחתנו, על חברינו, על קהילותינו, ועל כל אלו שזקוקים דווקא לאור המיוחד שגילינו בעצמנו. הבה נאיר לאחרים מאורנו הגדול והייחודי. יש לנו את היכולת, מוטל עלינו התפקיד!
עצה קטנה שהיא גדולה: כדי להצליח 'להידלק' מאור נרות החנוכה, מציעים כמה מקדמוננו עובדי ה' להישאר מעט זמן לאחר ההדלקה ליד הנרות – להביט אל תוכם ולהתפלל לידם על כל דבר שיושב על הלב. רבים שאימצו את ההמלצה הזו מתארים חוויה רוחנית מעצימה. תנסו, לא תפסידו.
