להיות ‘נטוע’ בעולם, ושם לפרסם את כבוד שמים

הרב משה שמעון אופן

11/24/2022

11:14

pexels-cottonbro-studio-4033818

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

יש הבדל בוויסקי?

זה קורה בכל שבוע מחדש ומרגש בכל פעם מחדש. המשפחה כולה מתכנסת סביב שולחן השבת, אבי המשפחה נוטל בידו את גביע היין ומקדש בקול גדול. התרגלנו למעמד הזה, אבל טמון בו רעיון נפלא. רעיון שמסביר על רגל אחת את העומק של חיי תורה.

בגביע הקידוש שמחזיק בעל הבית יש יין. את אותה התכולה יש גם בכוס היין שמחזיק מאן-דהו בבר סמוך. אותה התכולה בדיוק, אך מה משמעותי ההבדל. על שולחן השבת מונח בקבוק וויסקי משובח, בני המשפחה כולה לוגמים כוסיות ‘לחיים’. גם כאן, אותה התכולה כמו זו שבכוסית הוויסקי בבר המשקאות, אבל הבדל גדול, פער אינסופי.

***

וַיֵרָא אֵלָיו ה’ וַיאֹּמֶר אַל תֵרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אמַֹּר אֵלֶיךָ: (כו, א-ב) במדרש רבה, חז”ל מבארים את הוראתו של הקב”ה ליצחק בשני דרכים: ‘”וירא אליו ה’ ויאמר אל תרד מצרימה שכון בארץ”: עשה שכונה בארץ ישראל – הוי נוטע הוי זורע הוי נציב. דבר אחר, שכון בארץ – שכן את השכינה בארץ’. (בראשית רבה, סד, ג).

באותה הוראה בדיוק מסתתרות שתי הבנות, רחוקות כל כך וקרובות כל כך. מחד – תיקח חלק ביישוב הארץ, טע נטיעות, זרע זרעים, תעבוד בשדה ותדאג ליישוב הארץ. חקלאי. מצד שני – שכן את השכינה בארץ. תהיה איש-של-תורה, תפרסם את מי שאמר והיה העולם, תלמד את כל יושבי הארץ כי יש מנהיג לבירה.

איך דרות שתי הוראות אלו בכפיפה אחת? איך באותו ציווי העוסק בעבודה הקשה, בפרנסה ובבניין הארץ מסתתר גם ציווי לשכן את השכינה ולגלות את כבוד ה’ בעולם?

התשובה היא שמלכתחילה אין כאן שאלה. זהו המסר הגדול של תורת ישראל. התורה אינה דורשת מאיתנו להתנתק מהנאות העולם אלא ליהנות בצורה נכונה. התורה היא תורת-חיים וככזו היא מלמדת אותנו איך לחיות נכון. כמו בגביע הקידוש, ההבדל הוא לא בתכולה אלא בצורה ובתוכן. כמו ב’לחיים’ שבין הדגים למרק ובין המרק לבשר. המעשה הוא אותו מעשה, הוויסקי הוא אותו וויסקי, אבל לכל אחד מאיתנו יש את האפשרות לעשות את אותו הדבר בצורה מרוממת, על פי דרכה של תורה.

***

בשבוע שעבר הצגתי במדור זה שאלה ששאל קובי ידידי. כיצד ניתן לחיות חיי שגרה ולא לאבד את תחושת הרוממות שחווים בשבת, בתפילה או ברגעים שמוקדשים רק לרוחניות? איך אדם שעובד במקום בו היהדות לא מורגשת כלל יכול לחוש ולחיות מעט גבוה יותר, כפי שהוא חש בשבת קודש, בשיעור של הרב וכדומה?

הגיעו תשובות רבות, כל אחת מהן ראויה לדיון נרחב. אצטט כאן תשובה אחת שנגעה בי במיוחד: לדעתי הכל עניין של תודעה. אם אדם מקדיש רגע אחד של מחשבה לפני שהוא נכנס לעבודה ואומר לעצמו ‘אני כאן לא רק בשביל הפרנסה, אלא כדי שאוכל לשמח את אשתי והילדים, כדי שאוכל להעניק ולתת להם מכל הלב’ הוא משנה את שגרת היום מכזו שטורדת ולוחצת לכזו שעסוקה בלעשות טוב לאחרים. כל אחד יכול למצוא מה מדבר אליו, אבל הרעיון הוא שדקה של מחשבה יכולה לרומם את האדם לגבהים.

שכון בארץ. אדם יכול לעבוד כמו כולם, אבל ההרגשה שלו אחרת לגמרי. הוא נוטע וזורע כמו כל החקלאים האחרים, אבל המשימה שלו אחרת לגמרי, הוא במשימה של גילוי שכינה וקרבת אלוקים.

***

אל תשמרו את היכולת הזו לעצמכם! עשרות סטודנטים וסטודנטיות רוצים גם הם לטעום את טעמה של תורה, להכיר את עולם הספרים היהודי ולהתרומם טפח מעל הקרקע. מחכים רק לך! שעה שבועית אחת בZOOM עושה הבדל משמעותי, לשני הצדדים בחברותא. הסטודנטים נתרמים כמובן, לומדים ומכירים עולמות של תורה ומצוות, אבל גם הצד ה’מלמד’ מקבל לא פחות ממה שהוא נותן.

מוזמנים לכתוב לכתובת המייל שלי המופיעה בתחתית הטור, אנחנו ‘נשדך’ לכם חברותא, נשלח חומרי לימוד מרתקים ומעשירים המתאימים ללימוד על מסך הZOOM ויחד נאיר את העולם!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

אקטואליה

להמשיך הלאה או נקסט?

אקטואליה בהלכה

מט"ח של ריבית

אקטואליה

מדינה של גהינום

כותרות משנה

התנערי מעפר החול

אולי יעניין אותך גם

_53467824-f822-429f-b8fa-e9cb1d1c6d3b
יום בחייו של טכנאי מחשבים
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
סגור נגישות