לחפש את המצוינות

מקובל תמיד לדבר על האתגרים והבעיות של ילדי ה-A.D.H.D, בעלי הפרעת קשב וריכוז. כואב לי שהצד השני של הילדים המתוקים האלה לא מספיק מקבל ביטוי, ולכן רציתי להתחיל הפוך, ולדבר דווקא על מעלותיהן הרבות:

הם יצירתיים. הם יותר חיים. חווים יותר חזק. חיים על הקצה. הם צ’ארמרים (לא צ’אלמרים, אלא צ’ארמרים, בעלי חן). הם חושבים מחוץ לקופסא. השיגרה משעממת אותם, קטנה עליהם. הם אנשים עם מעוף, עם חוש צדק ואינטואיציות מטורפות לזהות זיופים וחוסר כנות. כל אלו תכונות נפלאות כאשר אתה בעמדה גבוהה, מנהיג או מנהל, אבל תכונות קשה כשאתה רק תלמיד, בסדר יום של הרבה שעות למידה…

האם חשבתם לאחרונה על תשלומי הפנסיה שלכם? רובנו לא ממש שם, ולא בגלל שזה לא חשוב, אלא כי זה מדי רחוק. ילדי הקשב והריכוז מתקשים בזה כל הזמן, לחשב את ניסיון העבר ואת השלכות העתיד. הם חיים את עולם ההווה. הם בוודאי יודעים שיהיו השלכות. אבל בזמן אמת – זה לא מעניין אותם, כמו שאותנו לא מענין שינוי של אחוז בפנסיה. הם פשוט חיים כמעט במאה אחוז בהווה, כאילו אין מחר. “באשר הוא שם”.

אין להם פרופורציות, אין להם הקשר רחב, וזה פוגש אותם בחיכוכים חברתיים, בשובבות, בהתנהגות ילדותית. בדחיינות ובבדיקת גבולות. אה, כן, וגם בבעיות קשב. אבל חשוב לזכור, זה לא עיקר העניין, זה רק סימפטום אחד, צדדי.

צריך להבין. הם לא עושים דווקא. התנהגויות הקצה ובדיקת הגבולות המתמדת שלהם, שכל כך משגעות את ההורים והמורים שלהם, הם בכלל לא באשמתם. היום ידוע מה השורש לתופעה: יש איזה עצב רשתי נוירולוגי פיזי שעובד אחרת. הם באמת מתקשים בניהול עצמי. יש להם פחות מחויבות לצורת מחשבה רגילה. כל גירוי וכל רעש רקע מתקבל בברכה, והתוצאה בדרך כלל מאד יצירתית, רק שכמובן יש לזה חסרונות.

מול המערכת… צריך ללמוד לחיות עם זה. שהדימוי העצמי שלהם לא יהיה מרוסק מבפנים בגלל ריבוי כישלונותיהם, וזה מצריך אותנו לאפשר לבנות איתם גשרים של אמון וקשר טוב, ולדעת להימנע מאווירה של התקפות ביקורת בלתי פוסקות. אבל עיקר העניין הוא לתת להם חוויות של הצלחה.

לכל אחד בעולם יש תחום שמעניין אותו, שבו הוא טוב. אצל כל ילד כדאי לזהות ולפתח את אותו תחום, כדי שזה יתרום לו לביטחון העצמי, להרגלי למידה, לחוויית הצלחה. אצל מי שיש לו A.D.H.D זו לא רק עצה טובה, זה ממש קריטי. חייבים למצוא את הנקודה שבה הילד מתעניין ומצטיין ולפתח אותה. לשקף לו כמה הוא מצוין בה. הוא מומחה לזהות שקרים ומריחות, ולכן כאשר החיזוקים אמיתיים ופוגשים אותו במקום שבאמת הוא השקיע באהבה והצטיין, זה נותן פירות מיידים ונותן לילד כוח, שהוא זקוק לו כמו חמצן. ודבר זה צריך להיות במודעות שלנו תמיד. לחפש ולחזק את נקודות האור שבהם.

מי שזכה והקב”ה הפקיד בביתו נשמות עם קשב וריכוז, כדאי לו תמיד ללמוד עוד ולהתמקצע. לפתח מודעות ולרכוש כלים, כדי להצליח לעמוד באתגר ולגדל את ילדי הקשב והריכוז, את האורות הגבוהים האלו, לכלים שיכולים להכיל אותם ולהאיר את העולם.