ללמוד איך לנוח?

הרב משה שמעון אופן

06/23/2023

12:37

_9bfd2ebb-32f8-4386-a973-3ee199960b82

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בהעלותך

עשה לך רב ו..אכילה רגשית.
אספסוף מלא תאווה מתנפל על משה רבנו ודורש: ‘נפשנו יבשה – תנה לנו בשר ונאכלה’ !
משה פונה אל ה’ בכאב ואומר: ‘לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את משא כל העם – מאין לי בשר לתת לכל העם’?
כתשובה לכך מורה לו ה’ לאסוף שבעים ‘זקנים’ מתאימים – שיעזרו לו במשא העם – כך שהוא לא יהיה לבד.
ואנו שואלים, האומנם אם יהיו בעם מספיק רבנים נגישים – יהיה פתאום מספיק בשר לכולם?
לא!
אבל כשיהיה ליהודי רב אישי ונגיש! – שיעניק לו תמיכה רוחנית לנפשו ה’יבשה’ בכל פעם שהיא צריכה ריגוש וריענון – ממילא יתייתר אצלו הצורך ל’בשר תאווה’ מיותר

כי הנפש שלו פשוט תהיה שבעה..
(חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

לפני מספר שבועות זכיתי לארח בשכונת מגורי קבוצה גדולה של סטודנטים ישראלים. השבת הייתה מיוחדת מאוד, עוצמתית ומרגשת. בסעודה שלישית ערכנו פאנל בו הוזמנו הסטודנטים לשאול שאלות ולשתף מהרהורי לבם ואנו השתדלנו כמיטב יכולתנו לענות.

עידו ביקש את רשות הדיבור ושאל כך: אני מבין את המצווה לשבות פעם בשבוע. אני מבין את הצורך לנוח אחרי עבודה מאומצת של שישה ימים. אבל למה צריך לצוות עלי איך בדיוק לנוח? אני רוצה לנוח כמו שמתחשק לי, לשם מה יש צורך בכל ההוראות וההלכות הללו?

עבורי זו הייתה הזדמנות לפתוח דיון בנושא המצוות בכלל. לשם מה נתנו לנו המצוות? מדוע הקב”ה נתן לנו תורה רבת-ציוויים ומלאת-הוראות?

ראשית יש להבין כי אין בכוחנו, בני האנוש, להבין את דעתו של מי שאמר והיה העולם. על כך נאמר ‘כי לא יראני האדם וחי’. ההתייחסות שלנו לציוויי ה’ היא כאל גזירות. המצוות אינן רק הצעה לחיים טובים יותר, הן הוראות מחייבות ועלינו לקיימן בכל מקרה. יחד עם זאת, נצעד בעקבות רבותינו המבארים את טעמי המצוות ומסבירים חלק מהתועלת שהמצוות מעניקות לנו. 

באותה סעודה-שלישית למדנו את פירוש הרמב”ן למצוות שילוח הקן, דרכה הוא מסביר כיצד המצוות משפיעות עלינו בשני מישורים: נקודות המבט ותכונות האופי. כלומר, האופן בו אנו רואים את העולם, המגבש את הרעיונות שלנו ומבסס את השקפת עולמנו. והתכונות הגורמות לנו להתייחס לאירועי חיינו, בענווה או בגאווה? באנוכיות או בנדיבות?

ניקח לדוגמה את מצוות שילוח הקן. המצווה נראית פשוטה להבנה. יש לשלח את האם בטרם ניקח את הביצים. נראה כמו מעשה של רחמים, נכון? אבל, כולנו יודעים שכדי לאכול סטייק, אנו יכולים ומוזמנים לשחוט עגל, ואין כל דרישה לרחם על בהמה במקום צורך.

אם כן, מה נלמד ממצוות שילוח הקן?

אדם הולך ברחוב ורואה קן. בעיניו הוא כבר רואה ארוחת צהריים. אבל… רגע. יש הוראות ברורות איך עושים את זה נכון. העצירה הזו, מיישרת את נקודת המבט. ההוראות אינן נובעות מתוך רחמים על האם, אלא כדי לוודא שאדם לא הופך להיות קהה רגש. זוהי הקריאה ליישר גם את תכונות האופי.

כך המצוות כולן, הן הזדמנות לאימון אישי, ליישור הלב והמחשבה והתכווננות לחיים טובים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

חיי הווילה בג'ונגל

אקטואליה בהלכה

יש כאן עירוב?

טורים

אקטואליה

למה דווקא גמרא?

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
image
שיעורים שיעשו לכם סדר
WhatsApp-Image-2023-08-23-at-19.50.38
מה מעניין את החרדי העובד?
WhatsApp Image 2023-07-19 at 18.54.53
פתיחת קורס יזמות קהילתית
סגור נגישות