למה לא מבקשים סליחה ב'סליחות'?

הרב משה שמעון אופן

10/06/2024

11:50

צילום מסך 2024-10-06 144416

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת יתרו

עגל הזהב

אחרי מעמד הר סיני נאמר:
’ אתם ראיתם כי מהשמיים דיברתי עימכם – לא תעשון איתי אלוהי כסף ואלוהי זהב..'
תגידו, איך אפשר לעשות 'איתי' – כלומר ביחד עם הקב’ה ’אלוהי כסף וזהב’, או שאתה איתו או שאתה עם אלוהים אחרים?
כנראה שהדבר אפשרי, אנשים יכולים לדבר בשם ה' ולקיים מצוות, ויחד עם זה להיות משועבדים לאלוהי כסף וזהב..
מוכר ??
לכן מזהירה התורה, הרי אתם ראיתם בהר סיני איך נראית האמת הטהורה של האמונה בה', – ’בלי טריקים – בלי שטיקים..- אז אנא, תזהרו שלא לערבב בעבודת ה' שלכם אינטרסים של כסף וכבוד, כי 'איתי' עובדים רק באמת ורק ככה מצליחים…
(חלקי!)

סטטוס
לשבת

במוצאי השבת הקרובה, יצטרפו בקהילות האשכנזים לאחיהם בני עדות המזרח באמירת ובקשת 'סליחות'. הזדמנות טובה לעצור רגע ולחשוב. למה בעצם קוראים לתפילות אלו "סליחות"? הרי אם נתבונן בתוכנן, נגלה כי רובן אינן עוסקות כלל בבקשת סליחה. יש אמנם מעט קטעי וידוי, אך הרוב המוחלט של הפיוטים עוסק במצב שלנו, בזכות אבותינו ועוד. כמעט ולא נוגעים בנושא שלשמו נתכנסנו – חרטה על העבר ובקשת סליחה על עוונותינו ופשעינו. כהמשך לקו אותו התחלנו בשבוע שעבר ("לשוב ולהיוולד מחדש" חלקי בקהילתי 244 ) נוכל להבין זאת טוב יותר השבוע. התשובה, כפי שהיא מתבטאת בסליחות, אינה רק על מעשים ספציפיים. היא הזדמנות לחידוש הקשר עם הקדוש ברוך הוא. זוהי קריאה לשוב אל המקור, להתחבר מחדש לשורשים הרוחניים שלנו. בסליחות, אנו מזכירים את חסדי ה', את בריתו עם אבותינו, ואת הבטחותיו לעם ישראל. אנו מבטאים את הכמיהה לקרבת אלוקים ואת הרצון לחדש את הברית עמו. זו אינה רק בקשת מחילה על חטאים, אלא ניסיון לשקם ולחזק את היחסים עם בורא עולם. הסליחות מזמינות אותנו להתבוננות פנימית עמוקה. הן מעוררות אותנו לחשוב על מי אנחנו באמת, על הפוטנציאל הרוחני הטמון בנו, ועל הדרך בה אנו יכולים להגשים אותו. זהו תהליך של התחדשות והתעלות, לא רק של חרטה וכפרה. טעם נוסף נוכל לטעום כשנפנה להבין מדוע מתחילים לומר סליחות דווקא במוצאי שבת. בספר "לקט יושר", שנכתב על ידי הרב יוסף יוזפא אוסטרייכר במאה ה 15- , ומתעד את מנהגיו ופסקיו של ה'תרומת הדשן' רבי ישראל איסרלן מופיע כך: בשבת הם פנויים ממלאכה והם לומדים תורה. לכך טוב להתחיל ביום א', כי העם שמחים מחמת מצות התורה שהם לומדים בשבת, וגם מחמת ענג שבת, ואמרינן אין השכינה שורה לא מחמת עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצוה. לכן טוב להתחיל להתפלל מתוך שמחה של מצוה וגם הפייט התחיל 'במוצאי מנוחה'. את הקשר העמוק עם הקב"ה אנו מבקשים להתחיל מתוך שמחה ומנוחה, מתוך חיבור פנימי ודבקות טהורה. ה'תשובה' הנדרשת מאיתנו כעת אינה רק צער וכאב על מה שהיה, אלא שמחה והתרגשות לקראת הקשר החדש והעמוק שאנו יוצרים עם מי שאמר
והיה העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

עלון פרשת בא

כללי

מי בראש

כללי

מקום דיבור ופלייסטוקן

חינוך

ההזדמנות של 'הבן השני'

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות