מה טוב בחוק?

הרבה פעמים אנו נתקלים בהוראה שהיא שרירותית. בין אם מדובר בהוראה של הבוס או של ההורים, ובין אם – להבדיל בין קודש לחול – מדובר במצוות שמוגדרות כחוקים שלא התפרש טעמם, או בהוראות של רב הקהילה שאינן תואמות את הבנתנו.

קשה לציית להוראה שכזו, אך האם יש תועלת ייחודית דווקא בציות מסוג כזה?

***

התורה מתחלקת לחוקים ומשפטים.

מהו ההבדל בין מצוות לחוקים? מבארים חז”ל במדרש תנחומא שהחוקות אלו דברים שיצר הרע משיב עליהם, כמו אכילת חזיר ולבישת שעטנז. אנו לא יכולים להסביר מה רע בבשרו של החזיר ובבגד השעטנז, וכיוון שכך הגויים מתלוצצים על מצוות אלו. לעומת זאת המשפטים הם מצוות שאילו לא נכתבו היה ראוי שיכתבו על ידינו, כמו עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים וגזל.

רמב”ן ורש”י מסבירים שהחוקים הם גזירות ללא טעם, או לחילופין מצוות שטעמן לא התגלה לנו. וכאן צריך להבין, מה המטרה במצוות שהגויים מתלוצצים עליהן? מה התועלת בכך שחלק מהמצוות הן חוקים בלתי מנומקים?

האברבנאל על הפסוק (ויקרא) “ועשיתם את חוקותי ואת משפטי תשמרו” מסביר שהחוקים נועדו דווקא לשם יצירת הקושי בקיומם. כאשר אדם מתרגל לקיים את רצון ה’ כאשר הוא קשה עבורו ואינו מובן, ליבו נכנע ומתרגל לקיום המצוות וקל לו לקיים את המשפטים אותם הוא מבין מעצמו. דברי האברבנאל מגלים לנו סוד. קל יותר להחזיק מעמד בקיומן של 613 מצוות שחלקן לא מובנות לנו, מאשר להחזיק ב613 המצוות – לו היה טעמן של כולן ידוע.

קל לאדם להבין שאסור לו לגזול ולהרוג, אך בשעת ניסיון יש מקום לחשוש שמא רצונותיו יעוורו את ליבו. אדם המורגל ללכת תמיד אחר דעתו ומחשבתו, עשוי להיכשל בחטאים חמורים בשעת מבחן. החוקים מרגילים את האדם לסמכות העומדת מעליו. בכך הם מהווים אימון לבנייתו של שריר ההתגברות והכניעה. אדם שמתרגל לקיום החוק גם כאשר הוראתו לא מובנת לו, הוא אדם מחוסן יותר מפני עיוורון מוסרי ונפילה רגעית.

***

הבנת תפקידם של החוקים עשויה לשמש אותנו משני צידי המתרס. הן בתור הורים, מנהלים ובעלי סמכות, והן כמקבלי הנחיות, או כשותפים במערכות יחסים.

רוב ההנחיות אותן אנו מעבירים לילדים, לתלמידים ואף לעובדים, צריכות להיות מוטעמות ומוסברות. הבנת מטרת המעשה מסייעת לעשייתו בשלמות.

אך מאידך, אם אנו רוצים לשמר את הסמכות שלנו, מומלץ שבסל ההוראות יהיו גם כמה ‘חוקים’. חוקים אותם יצטרך החניך לבצע למרות שאין לו הבנה אישית לגביהן. כך אנו מחזקים אצל הילד את ההבנה, כי יש למלא את ההוראות גם במקרים בהם הוא לא מסוגל להבין את התמונה הכוללת, כך התלמיד יהיה מסוגל לבצע את הנחיותינו אפילו במקרה הדורש ממנו ויתור.

גם כאשר אנו נמצאים מעברו השני של המתרס – כעובדים במשרד או בחברה, קורה שאנו מקבלים הנחיות בלתי מובנות, או אפילו שגויות בעינינו. כמובן, חשוב לומר מדוע לדעתנו הוראה זו לא מוצלחת, אך מנהל הצוות איתן בדעתו, אפשר להתייחס להוראתו כהזדמנות, הזדמנות בה נוכיח נאמנות גם כאשר אנו חלוקים על דעתו של המנהל.

מקום נוסף בו נוכל להשתמש ב’חוקים’ הוא בזוגיות. אמנם אין בין בני זוג מבנה של סמכות, אך בוודאי ניתן לומר כי כל בן ובת זוג נדרשים לעשות מעשים על פי רצונו של הצד השני. כמובן, קל לעשות זאת כאשר אנו מבינים ומזדהים עם הצורך, אך מה באשר למקרים בהם אנו לא מבינים? מה קורה כשהצד השני מבקש לבצע קניה שבעינינו היא מיותרת לחלוטין או מעלה דרישת ניקיון שמופרזת בעינינו?

גם כאן נוכל להתייחס לבקשה כהזדמנות בה אנו יכולים לחזק את הנאמנות והמסירות. כל עוד אנו דואגים לצד השני רק בצרכים המובנים לנו ומקובלים על דעתנו, ההתמסרות שלנו חסרה במידת מה. בעצם, עדיין לא יצאנו מגבול העצמאות שלנו ולא הוכחנו מסירות בלב ונפש. כאשר אנו מקבלים גם בקשה שהיא בבחינת ‘חוק’ שאין לו טעם מבחינתנו, אנו מוכיחים ומתרגלים מסירות מוחלטת, מסירות שבוודאי תורגש ותוערך על ידי החצי השני.

זהו הכוח של החוקים העומדים לצד המשפטים. הם מטעינים את כל המצוות והמעשים בגוון של הכנעה ומסירות, מסירות המחזקת את בנין האדם בקורות ברזל רוחניות שמשמרות אותו איתן.

לתגובות: [email protected]