איפה קורה ואיפה ‘אני’?!
לפעמים נשמעת אמירה: אם רק היה מעמד הר סיני גם בדור הזה – כולם יאמינו מיד בתורה ובגדולי ישראל.
קורח מלמד אותנו, שגם אם יפתחו לאדם את השמיים, ויראו לו את האמת בעיניים – שה' התגלה ובחר דוקא במשה רבינו להיות המנהיג, המידות הרעות והנגיעות האישיות ישבשו לו את השכל.
הוא יסביר לכולם שמה שהיה רלוונטי לאתמול – לא נכון להיום. ובעצם צריך להחליף את משה רבינו.
ובכלל, נראה לו שאני האיש שמתאים יותר להיות ‘משה’.
אני ואני ואני…
אם תרצו להחליט בסוגיות שונות – עם מי הצדק, תבדקו מי מהצדדים משתמש פחות במילים ‘אני ואני ואני’ ואיזה ‘אני ואני ואני’ יותר מרוויח מהסיפור.
תגובה אחת
יישר כח על הפרויקט האדיר והנפלא, והתוכן העשיר והאיכותי!
רציתי להאיר ללא חלילה לסתור את התוכן של המאמר הנפלא לכשעצמו,
שלמיטב ידיעתי קריאת "המזל טוב" לאחר החופה היא על עצם סיום מעמד הקידושין
בשלימות ,[יש את המזל טוב החלש ששומעים מחלק מהקהל אחרי נתינת הטבעת],ואה"נ
בספרי ההלכה לבני ע"מ ראיתי כמה שהזהירו על זה לחכות במשך כמה שניות לאחר שבירת הכוס,
כדי באמת שיתבוננו לרגע על צער החורבן, ורק לאחמ"כ לאחל את המזל טוב.