אבא, מי הרב שלנו ?
מה עושה יהודי כשיש לו בחיים דאגות וספקות?
מרבקה אמנו מלמדת את כולנו מה עושים.
“ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א’כ למה זה אנוכי? – ותלך לדרוש את ה’ – כלומר, שהיא הלכה לבית מדרשו של שם לשאול מה משמעות הקושי שהיא חווה, והיא קיבלה תשובות שהניחו את דעתה, ולמרות שעשיו הוא לא בשורה כל כך ’משמחת’, אבל התמונה התבהרה – היא קיבלה משמעות לקושי..
מכאן, שכליהודי יש רב מוסמך ונגיש, שהוא יכול לשאול ולהתייעץ איתו מה ואיך לעשות באתגרי החיים – הוא יקבל ממנו כח ובהירות לעבור אותם יותר בקלות.
אז אם הבן שלך ישאל: אבא, מי הרב שלנו?
כדאי לך – גם בשבילו – שתהיה לך תשובה מרגיעה..
(חלקי בקהילתי)
‘מזל טוב’ ו’זכר לחורבן’
הרה״ג ברוך צבי גרינבוים
08/09/2024
09:31
הרה״ג ברוך צבי גרינבוים
פרשת תולדות
סטטוס
לשבת
בכל תקופות הגלות הזכיר עם ישראל את ירושלים במילותיו של דוד מלכנו: “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני… אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי” הבה נבין, מדוע יש להעלות את ירושלים בראש כל שמחה, וכי לא מספיקים כל המצוות והמנהגים הנוהגים בעם ישראל ‘זכר לחורבן’, וכל התפילות והברכות בהם אנו מבקשים על בניין בית המקדש וירושלים? מנהג נפוץ בישראל שבשמחת חתן וכלה – לאחר שבירת הצלחת או הכוס – נוהגים הנאספים לקרוא בקול ‘מזל טוב’. רבים תמהו על טעמו של מנהג זה, הרי הטעם ששוברים באירועי השמחה הללו את הצלחת או הכוס – הוא כדי להעלות את זכר חורבן ירושלים על ראש שמחתנו, ולהראות שאין שמחתנו שלימה – כל זמן שירושלים עדיין חרבה. מהי אפוא טעמה של קריאת השמחה -‘מזל טוב’ – מיד לאחר השבירה? יש שאמרו שקריאת ‘מזל טוב’ זו באה כדי ‘לאזן’ את הצער שהיה ממלא בזמני קדם את אנשי המעלה – שנזכרו באבלות החורבן, התמלאו צער גדול והחלו לבכות, ובכדי שלא להשבית את שמחת החתן והכלה, קרא הקהל ‘מזל טוב’. כותב השורות לא ישכח את מעמדי החופה בהם היה נוכח, עת ערך את סידור הקידושין הגאון רבי חיים פנחס שיינברג זצ”ל, ראש ישיבת ‘תורה אור’, שהיה מורה לחתן לומר אחריו כנהוג את הפסוק ‘אם אשכחך ירושלים’, ופורץ בבכי נרגש וקולני, כשכל הנוכחים מרגישים אולי לראשונה בחייהם – איך נראה צערו של יהודי אמיתי על חורבנה של ירושלים. נראה לומר טעם נוסף למנהג זה – טעם שיכול לתת כיוון חדש בהעלאת זיכרון ירושלים בשעת שמחה, שאינו בא רק כדי לזכור את חורבנה של ירושלים, אלא בעיקר כדי לתת את הצביון האמיתי לחיינו, לכל ייעודנו ושמחותינו – עוד לפני שירושלים תיבנה ותיכונן. ירושלים הייתה ‘עיר לדוגמא’, בה ידעו תושביה מה עיקר ומה טפל. אנשי ירושלים שחיו בצלו של בית המקדש והושפעו ממנו – ראו את עיקר עניינם בעולם בחיי תורה ואמונה ברמה הכי מושלמת, וכל מעשיהם היו מותאמים למטרה נעלה זו. כשעלה כלל ישראל לירושלים שלוש פעמים בשנה, הושפע הוא לטובה מחוכמתם וצדקותם של חכמי ירושלים ונקיי הדעת שבה. משום כך, גם לאחר חורבנה אנו מעלים את זכר עניינה על ראש כל מעשינו – כדי שהזיכרון הזה ישפיע על כל פעולותינו. זיכרונה של ירושלים בכל שמחה יהודית אינו בא כדי לגרום צער ולהשבית שמחה. אלא נועד בעיקר כדי להזכיר לכולנו את היעוד האמיתי שלנו בחיים – לחיות חיים נכונים של תורה וקרבת אלוקים – כמו החיים שהיו בירושלים לפני חורבנה. מעתה נוכל גם להבין את טעם מנהג קריאת ה’מזל טוב’ בדיוק לאחר שנשברה הכוס. דווקא כשעולה ירושלים על ראש השמחה, וזיכרון עניינה של ירושלים השלמה נתן לנוכחים את הצביון הנכון של שמחתם – או אז יודעים גם החתן והכלה שביתם צריך להתאים לרעיון של ‘ירושלים’ ובכך תהיה תלויה הצלחת ביתם. משכך, משהכניסו בעלי השמחה את עניין הטוב האלוקי של ירושלים לביתם, קורא הקהל ומברך שהבית החדש ייבנה במזל טוב. זיכרונה של ירושלים אמור להשפיע על חיינו. כל בקשה שלנו בתפילה-‘ולירושלים עירך ברחמים תשוב’ – צריכה להיות רק לאחר הסכמה ורצון פנימי לחיות בעיר כזו שאלוקים שוכן בתוכה. בכל פעם שאנו נזכרים בירושלים ומתגעגעים לבניינה – טוב נעשה אם נבחן את חיינו כאן ועכשיו, מה חסר לנו בחיים, אל מה אנו מתגעגעים, והאם האידיאלים שלנו מתאימים לרוחה של ‘ירושלים’ בבניינה. אל לנו להשאיר את ירושלים רק כזיכרון היסטורי שהיה ואיננו, או כגעגוע לדבר ערטילאי שאין לו עלינו כל השפעה. ככל שנכניס את רוחה הרוחני של ירושלים הבנויה לתוך חיינו, ונעלה אותה על ראש שמחתנו – כך נזכה בחיינו ל’מזל טוב’. מה החזון שלך? שבת זו נקראת ‘שבת חזון’ ע”ש נבואת ישעיהו בהפטרה הפותחת במילה ‘חזון’. את חזון החורבן שהתממש ראינו, אך אל לנו לשכוח את חלקם השני של דברי הנביא בהפטרה, המנבא את חזון הגאולה שבוודאי תבוא, ואת הפעולות הנדרשות למימושה. ימי האבל על ירושלים צריכים להיות בגישה אישית של חזון. רק חזון אישי של תיקון ובנייה של כל אחד מאתנו יבנה את ירושלים. שבת חזון זו הזדמנות שקטה לחשוב איך ישתתף כל אחד מאתנו באופן מעשי בחזון הגאולה…
עוד כותרות
כללי
למי קראת שליח?
אקטואליה בהלכה
סכנה, כאן חולה
כללי
מסר מעולם האמת
חינוך
אבות עם בנים
תגובה אחת
יישר כח על הפרויקט האדיר והנפלא, והתוכן העשיר והאיכותי!
רציתי להאיר ללא חלילה לסתור את התוכן של המאמר הנפלא לכשעצמו,
שלמיטב ידיעתי קריאת “המזל טוב” לאחר החופה היא על עצם סיום מעמד הקידושין
בשלימות ,[יש את המזל טוב החלש ששומעים מחלק מהקהל אחרי נתינת הטבעת],ואה”נ
בספרי ההלכה לבני ע”מ ראיתי כמה שהזהירו על זה לחכות במשך כמה שניות לאחר שבירת הכוס,
כדי באמת שיתבוננו לרגע על צער החורבן, ורק לאחמ”כ לאחל את המזל טוב.