בקהילות רבות מתקיים אחת לשבוע סדר לימוד עיוני, בו מעמיקים חברי הקהילה בסוגיא אחת, הנלמדת במסגרת זו. בפעם שעברה, הרחבנו על ‘שלישי עיוני’ המתקיים בקהילת ‘חלקי’ בפתח תקוה. השבוע אנחנו נשארים באותו איזור, ופונים אל העיר השכנה – אלעד, בה אנו פוגשים את הרב יהודה רוזנקרנץ – יזם ובונה קהילת חלקי בעיר, המספר לנו על ‘רביעי עיוני’ המתקיים בביתו של אחד החברים, ברחוב רבינו תם בעיר.
גם כאן, כמו בכל מקום, ההתחלות קשות. התחלנו 8 חברים שגם אותם היה קשה יחסית לגייס. אבל, כשקופצים למים ומתחילים פעילות, רואים סייעתא דשמיא, וכיום אחרי כמה שיעורים אנחנו כבר מתקרבים ל-20. רובם הגדול, הצטרפו בשיטת חבר מביא חבר. אגב, מעיר הרב יהודה, זה מעיד על הביקוש הגובר לרעיון הקהילות של חלקי. הרוב המוחלט של האנשים שאני פונה אליהם, רוצים ומשתוקקים להצטרף לקהילה כזאת.
אחד החברים שמאוד אוהב את הרעיון מתעקש שהשיעור יהיה בחצר ביתו, היפה והפסטורלית. זה נותן גוון מעניין מאוד לשיעור. אני משתדל שכל שיעור יהיה בנושא מעניין ולא שגרתי ושאנשים ייצאו עם מסקנות. לפני תקופה התארחנו בבית של הרב שניאור זלמן רווח שליט”א, מומחה הכשרות לשיעור מיוחד שעסק בשלל נושאי כשרות. החברים הציפו שאלות מעשיות ושיתפו בתהיות שרבים מאיתנו רוצים לברר כמו: ‘מה באמת אפשר לאכול גם בלי הכשר כשטסים לחו”ל? והאם נכון שקוקה קולה כשר בכל מקום’ השיעור הזה זכור לטוב, במיוחד בגלל שהוא ארך פי שניים מהרגיל, והחברים לא רצו לעזוב.
לסיום, משתף אותנו הרב רוזנקרנץ בסיפור: ‘הלכתי ברחוב בליל שבת אחרי התפילה, ואני שומע מאחורי מישהו מדבר בהתלהבות על השיעור שהיה השבוע, כשהוא מסביר לאיש שיחו נושא בו דנו ב’רביעי עיוני’ האחרון. אני מסתובב ורואה את אחד החברים, מסביר לגיסו האברך ומשתף אותו בדיון שלנו. היה אפשר לראות בעיניו בבירור, את מה שלא נאמר בקול, אך היה ברור שעובר בראש: ‘אמנם אני לא יושב כל היום ולומד, אבל זה מאוד מעניין אותי. אני יודע ואוהב ללמוד ברמה גבוהה, ובשום אופן לא מחובר פחות ללימוד, כי אני עוסק לפרנסתי.
