מי הרב שלנו?

‘בשביל מה אתה צריך רב?’ ‘אתה לא יודע להחליט לבד?’ ‘אין לך דעה עצמאית?!’
משפטים אלו נשמעים לעיתים, מאלו שאינם מכירים בערכה של תורה, ובאפשרות לשמוע את דעתה בכל תחומי החיים. לפעמים עולים קולות אלו גם בתוך תוכנו, בעיקר כאשר היינו רוצים להיות מודרכים על ידי רב, אך אנו מתייאשים מלמצוא רב זמין ומעורב בדעתו, שיוכל להבין אותנו היטב, ולייעץ לנו עצה תורנית ההולמת את אופיינו האישי ואורח חיינו. במצבים כאלו יש הנוטים להפוך את התמונה, ולשאול את עצמם בשביל מה בכלל צריך להתייעץ עם רב. הקושי למצוא רב זמין שעתותיו בידו להאזין לנו בקשב, ולחוות את דעתו בנחת כיצד עלינו לנהוג בכל מיני צמתים – מוביל אותנו לפעמים לחשיבה שכל עניין ‘הרב’ הוא בכלל מיותר. כשאנו עומדים לפני החלטה משמעותית כמו לקנות בית, למשל, אנחנו פונים ליועץ משכנתאות כדי שיבחר בשבילנו את המסלול המשתלם ביותר. כשאנו מגיעים לצומת פיננסית, איננו מתעצלים לחקור ולדרוש אחר הצעד הרווחי ביותר בו עלינו לנקוט. כך אנו אמורים לנהוג גם כאשר אנו נדרשים לייעוץ תורני – עלינו למצוא לנו את הרב שנסמוך עליו, שנרגיש בטוחים שהוא מכיר את אורחות חיינו ויכול לסייע לנו בעצה הנכונה. אין הכוונה רק לשאלות הלכתיות. בתחומים אלו ברור לכל אחד שאינו יכול לפסוק לעצמו ועליו להיוועץ בתלמיד חכם מורה הוראה. כוונתנו לשאלות בשאר תחומי החיים, כאלו שאין בהם הוראת הלכה ברורה והמענה עליהם תלוי באופי השואל ובאורח חייו. יש המסתפקים במילוי הוראותיהם הפומביות של גדולי התורה המנהיגים את הציבור כולו. זוהי הנהגה נכונה לגבי החלטות שיש בהן עניין ציבורי, אך כאשר אנו מעוניינים לשמוע דעת תורה בעניינים האישיים שלנו, לרוב אין לנו את האפשרות להיכנס אצל גדולי הדור ולפרוש בפניהם בנחת את לבטינו. עלינו לדעת ש’דעת תורה’ אינה רק הוראת בחירות, אלא היא צורך חיוני בהרבה צמתים בחיים. לצורך כך נדרש ‘רב אישי’, רב שמכיר אותנו ואת אופי משפחתנו ואנו מסוגלים להתייעץ איתו בפתיחות. שעתותיו בידו להאזין לנו, ושיש לו את היכולת לראות את מצבנו האישי ולייעץ לנו כיצד לנהוג. כן, יש לנו דעה עצמית, בהחלט, אך רב אישי יכול להעצים אותה ולעזור לנו להיות בטוחים בה… כל אחד מאתנו נתקל בסיטואציות בהן הוא מבין שהוא זקוק לשמוע דעת תורה – בכדי להחליט כיצד עליו לנהוג. אך לא תמיד האפשרות להתייעץ עם רב היא קלה וזמינה ואנו במצוקה. לא תמיד אנו ברי מזל למצוא את הרב המתאים בזמן המתאים, מה שיוצר פיתוי לוותר על ההתייעצות. אך אם נוותר על כך – נפסיד יותר ממה שנראה לנו במבט ראשון. ויתור כזה הוא ויתור על עקרון חשוב מאוד של הליכה בדרכי התורה בכל תחומי החיים. אכן, למצוא רב אישי ש”מתחברים אליו”, דורש החלטה פנימית נחושה, מאמצי חיפוש, הרבה תפילה, וגם לא מעט ענווה… אך לאחר שנתאמץ ונמצא רב אישי שאנו יכולים להיפתח מולו, ולהיוועץ בו בתחומים שונים בחיינו, נגלה שהדבר משתלם. קירבה לתלמיד חכם פיקח והתייעצות עמו, תתגלה לנו כדבר שמעניק ביטחון לחיינו ותאפשר לנו לחוש שאנו באמת הולכים בדרך התורה. רבים מאוד האנשים שהעמידו לעצמם את עצמם לרבם המובהק… ורק אחרי שהחליטו לעצמם כיצד, מה לעשות ואיך, הם באים אל ‘הרב’ לבקש ברכה להצלחה… ‘רבניםשל עצמם’ אלו אינם זקוקים להדרכה ולמורה דרך, הם הרי יודעים הכל.. הם נצרכים לרבנים רק לצורכי השתתפות בטקסים יהודיים, כמו סידור חופה וקידושין או ברכה בטקס החאלקה של בנם. ואבוי לו לאותו רב אם יעז פעם לרמוז בעדינות למי שכביכול כיבד אותו עד כה, על דבר כלשהו בחייו הטעון תיקון. באותו רגע יפוטר הרב מהטקסים של ‘הרב של עצמו ואשתו הרבנית’, ומיד יימצא ‘רב’ אחר שיהיה נוח וידידותי יותר למשתמש. מי הרבשל אבא? הורים רבים הגיעו למסקנה לחפש לעצמם רב אישי שילווה את המשפחה – לאחר שאחד הילדים חזר מהגן או הת”ת ושאל בתום ובסקרנות נוגעת ללב: “אמא תגידי, מי הרב שלנו?” ולשאלת האם “למה אתה שואל?” ענה הילד “כי כל הזמן הרב’ה מספר על רבנים שתמיד שואלים אותם כשלא יודעים מה לעשות, אז תגידי אמא – מי הרב של אבא?” כאשר ילדינו ישמעו מאתנו שוב ושוב ש”יש לנו רב”, ש”הרב אמר” וש”צריך לשאול את הרב”, הם יפנימו את העיקרון הנעלה, שיש לתורה מה ללמד בכל תחומי החיים וכדאי להתייעץ עם התורה לפני כל הכרעה חשובה בחיים.