בשבוע שעבר פתחנו בדיון אודות ברית המילה. הקשבנו לטענות המתנגדים והשבנו עליהן אחת לאחת. בטור היום נעסוק בכמה מן הטעמים המרכזיים שמפרשי התורה מביאים למצוות ברית מילה.
חשוב להדגיש, כפי שכתבנו מספר פעמים בטור זה, איננו לומדים את טעמי המצוות כדי לתלות בהם את העשייה של המצווה. את המצווה אנו מקיימים בין אם אנו מבינים את הטעם ובין אם לא. אך לאחר שקיבלנו על עצמנו את ה’נעשה’ ואנו מחויבים לקיום המצוות השונות, מתבקש כי נמשיך אל ה’נשמע’ וננסה ללקט תובנות ומסרים אל חיינו אנו.
חיטים או לחמניות?
אחת השאלות המרכזיות בשיח על מצוות ברית מילה היא השאלה: אם אלוקים רוצה אותנו מהולים, מדוע לא ברא אותנו כאלה?
השאלה הזו עתיקה, ההופעה הראשונה שלה בספרות המקובלת היא בשיחה שהתקיימה בין רבי עקיבא לטורנסרופוס הרשע. הגרסה המוכרת קצרה יחסית, בטור זה נביא גרסה ארוכה מעט יותר, כפי שהיא מופיעה במדרש (ויקרא פרשת שמיני – תזריע פרק יב):
שאל טורנוסרופוס את ר’ עקיבא, אמר לו: איזו יותר מעולה מעשה הבורא או מעשה האדם? ר’ עקיבא הבין מיד. אמר בלבו: זה הארור שואל תחבולות בעבור המילה. אם אשיב לו: מעשה האדם יותר נכבד, הוא יהרגני. ואם אשיב לו מעשה הבורא יותר נכבד, גם הוא יהרגני ויאמר: למה אתם מוסיפין על מה שרצה הבורא? אמר ר’ עקיבא: אדוני המלך, המתן לי שתי שעות עד שאלך לבית ואבוא. אמר לו: לך.
רבי עקיבא מתמודד עם שאלה נסתרת שהוא יודע שכל תשובה עלולה להמיט עליו גזר דין מוות. מה עושים?
הלך ר’ עקיבא לביתו, אמר לאשתו: אני חפץ ממך עתה שתעשה לי חלה אחת טובה למאד נקייה מן המורסן, עם מעט שמן ושומשמין וקצח. מיד עשתה לו אשתו יותר ממה שציווה. לקח החלה ולקח מעט חיטה, ובא לפני המלך. אמר לו: אדוני המלך, בחיי ראשך! השיבני בזה השאלה עד שאשיבך בשאילה ששאלת ממני. אמר לו: מה רצית? אמר לו: אדוני המלך, איזה יותר נאה תחילה: החלה הזו, אם החטים האלו? אמר לו המלך: החלה הזו. אמר ר’ עקיבא: אדוני המלך, אתה שאלתך ששאלת ממני, אתה השבת! כי אמרת: מעשה האדם יותר נכבד. לפי שמעשה הבורא היא החיטה ומעשה האדם היא החלה. ואתה שאלת לי בעבור המילה, והיית מבקש ממני תחבולה, כדי שתפילני, ועתה אתה השבת ופיך ענה בך. אמר לו: ר’ עקיבא, בטוב השבת!
רבי עקיבא הצליח לצאת מהמלכודת בצורה מתוחכמת. ברור שחיטים אי אפשר לאכול. ברור שרק מעשה האדם לוקח את החיטים והופך אותם ללחמנייה אוורירית ומעוררת תיאבון. אם כך, מביא רבי עקיבא את המלך למסקנה, מעשה האדם נכבד יותר.
זו תשובה טובה, אך השאלה מתבקשת. הלא אלוקים לא מוגבל. מי שברא את החיטים יכול היה לברוא אותם בצורה של חלות ריחניות. מי שיצר את האדם בחכמה יכול היה לברוא אותו מהול. מדוע הקדוש-ברוך-הוא ברא את העולם באופן לא-מושלם כזה? מדוע אלוקים השאיר את השלמת העולם בידי בני האדם?
אם כן למה לא ברא הקב”ה האדם מהול? אמר לו: אם כן, למה לא ברא הקב”ה את השרר חתוך, אלא שצריך האדם לחתוך אותו? אלא הבורא עשה זה העניין כדי לצרף בהם בריותיו, שנאמר: כל אמרת אלוה צרופה (משלי ל ה).
העולם בידיים שלך
אין ספק, אומר רבי עקיבא. אין ספק שבורא העולם יכול היה לברוא את עולמו בצורה מושלמת. אך אם כך לא היה שום מניע לאדם לקום בבוקר ולפעול. אם הכל היה מושלם ומוכן – לא הייתה לאדם סיבה לחיות.
העולם בנוי באופן שלכל אחד ואחת מאיתנו יש תפקיד – להפוך אותו למקום טוב יותר. הצעד הראשון והמרכזי במסע הזה הוא להפוך את עצמנו לאנשים טובים וראויים יותר. ברגע הראשון של הלידה, בחיתוך חבל הטבור, עובר המסר המרכזי הראשון: עובר חי רק בזכות אמו, יילוד חי ונושם בכוחות עצמו. את החיתוך, את הניתוק הקריטי בין האם לילדה עושה האדם. זוהי ההזדמנות הראשונה לחדד שאת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחיינו אנו מקבלים לבד, ללא אף גורם חיצוני שמשפיע על הבחירות שלנו.
ביום השמיני לחיי הילד נוטל האדם את הכוח שנתן לו הא-ל והופך את בנו מבעל-מום, בעל ערלה יתרה, ל’תמים’, אדם שלם. כאשר המסר עולה ומאיר מתוך מעשה זה: האדם, נזר הבריאה, מרכז היצירה של בורא העולם, אינו שלם עד שהוא עצמו לא עושה מעשה. לאורך החיים ניצבת בפני האדם הבחירה להשתמש בחומרי הגלם שהקב”ה העניק לו, להשלים אותם ליצירת פאר מדהימה שכל הרואה אותה יאמר בפה מלא: מעשה האדם יותר נכבד!
שעה של מהפכה
לעיתים אנו מרגישים חסרי-יכולת לשנות את העולם. אנו בטוחים שעלינו להתמקד בעצמנו, בבניה האישית שלנו ולהשאיר את תיקון העולם לאנשים אחרים. מיזם ‘אחים לנפש’ מציע הזדמנות יוצאת-דופן לעשות גם וגם. במסגרת לימוד שבועי עם סטודנט מהמגזר הכללי יש לכל אחד ואחת הזדמנות ללבן ולחדד את הנושאים המרכזיים ביהדות. לחדד ולהתחדד. לרומם ולהתרומם.
פרוייקט ‘אחים לנפש’ ייחודי בכך שהוא מאפשר למידה בכל מקום ובכל זמן – דרך פלטפורמת הZOOM , בחומרים הייחודיים אותם מקבלים המשתתפים – כך שאין צורך בניסיון ב’קירוב’ או בהיכרות מעמיקה עם הנושאים הנלמדים ובמעטפת המקצועית של ארגון ‘נפש יהודי’ – כך שאין סיבה לחשוש ממוקשים לא צפויים ומאתגרים חסרי-מענה.
הכל מוכן, מחכים רק לך. שעה אחת בשבוע, יחד נאיר את העולם!