נתינה יוצרת חיבור

הסוד של קהילה מצליחה

אפרים לוריא | קהילת 'מרכז העיר' – פ"ת

פרשתנו פותחת בציווי שציוה הקב"ה לכל איש ישראל להרים תרומה לצורך הקמת המשכן – "וַיְדַבֵרּ ה' אֶל משֶֹהׁ לֵאּמרֹ. דַבֵּּר אֶל בְנֵּי יִשְרָׂאֵל וְיִקְחוּ לִי תְרּוּמָה מֵאֵת כָלּ אִישׁ אֲשֶרׁ יִדְבֶּנּוּ לִבּוֹ תִקְּחוּ אֶת תְרּוּמָתִי" )שמות כה ב( וידועה השאלה, מדוע נאמר "ויקחו" היה צריך לומר "ויתנו לי תרומה", או "והביאו לי תרומה"? מבארים זאת על פי הגמרא במסכת קידושין דף ז ע"א. אם האיש נותן לאשה טבעת ואומר לה: "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל" – היא מקודשת. אבל אם האשה היא זו שנתנה את הטבעת לאיש ואומרת לו: "הריני מקודשת לך בטבעת זו" – כל דבריה בטלים ומבוטלים. אבל אם נתנה האשה כסף לאדם נכבד וחשוב, ויש לה כבוד והנאה בעצם לקיחתו את הכסף ממנה, ואמר לו: באותה הנאה שקבלתי ממך את הכסף תהיה מקודשת לי – היא מקודשת. כך הקב"ה אמר לעם ישראל: לצורך בניית המשכן כל אחד ייתן תרומה, והרי אין לנו את האפשרות לתת לקב"ה מאומה שהרי הוא אדון הכל, "לי הכסף והזהב" ואין דבר בעולם שאיננו מאיתו יתברך אלא יש לנו הנאה מכך שהקב"ה קיבל את תרומתנו למשכן, ואנו גם מקבלים כבוד, ולכן נאמר "ויקחו". עולה מכאן יסוד, כל תרומה נותנת הרגשת שייכות וחיבור. כל אדם חווה במהלך חייו חיבור על ידי נתינה, זה יכול להיות כלפי הילדים שלו, כלפי עזרה לזולת, או בן בני זוג. התרומה – הנתינה, מחברת את האדם, וכך גם בחיי הקהילה, כל קהילה בנויה מפסיפס שונה של אנשים וכל אחד בכישרונותיו הוא, החכמה היא לתת לכל אחד אפשרות לבטאות את הכישורים שלו, ובכך לחבר אותו ועל ידי זה הוא ירגיש שייך יותר. כשלקחתי על עצמי לפני כשבע שנים את תפקיד גבאי קהילת "מרכז העיר", לא האמנתי שיבוא יום ונהפוך לקהילה משגשגת המונה כמאה משפחות ומשפיעה רבות על התפתחות הקהילה החרדית בעיר כולה. במהלך השנים הללו חלפנו על פני מספר רב של מהמורות: העתקנו את משכננו מספר פעמים; עברנו את תקופת הקורונה המאתגרת וידענו עליות ומורדות, אולם תמיד נותרנו מלוכדים ומגובשים לאורך כל הדרך. כל זה לא היה מתאפשר לולא כל אחד ואחד בקהילה היה מוצא את המקום שלו לתרום ולהשפיע ו"לקחת" על עצמו חלק ביצירת המרקם הקהילתי הנפלא.

–