לכבוד הקיץ שהגיע, ואיתו הרחצה בים, ליקטנו מספר הלכות מעשיות הנוהגות בחוף
שאלה: האם צריכים לברך ברכה על ראיית הים, ואיזו ברכה מברכים?
תשובה: אם עברו שלושים יום מהפעם האחרונה בה ראו את הים התיכון, מברכים בזמן ראייתו את ברכת השבח על בריאתו. ההוראה למעשה היא שנוסח הברכה הוא 'עושה מעשה בראשית'.
שאלה: מהי ההלכה בנוגע לברכות הנהנין כאשר נמצאים ללא כיסוי ראש, האם בדיעבד מועיל לכסות את הראש עם היד שלי?
תשובה: דעת הפוסקים היא שבשביל לברך ברכה לא יעזור לכסות את הראש עם היד שלך, משום שהגוף אינו יכול להיחשב ככיסוי עבור עצמו. בשביל לברך, יש להניח בגד או חפץ כלשהו על הראש, ואפשר גם להיעזר בחבר שיניח את ידו על ראשך. יש לציין שישנם דעות המקילות בזה בשעת הדחק, כגון שאין לו אפשרות אחרת לכסות את הראש.
שאלה: בירכתי [עם כיסוי ראש כדת וכדין…] על האבטיח שהבאתי איתי, ובאמצע קמתי לראות מה שלום הילדים ששיחקו עם חברים בחול בצד השני של החוף. האם כשאני חוזר למקומי וממשיך לאכול, אני צריך לברך שוב על המשך האכילה? והאם יש הבדל בהלכה זו בין אכילת אבטיח לאכילת בייגלך?
תשובה: אם מהמקום בו משחקים הילדים, אתה יכול לראות את המקום בו אכלת, תוכל להמשיך לאכול על סמך הברכה הראשונה, אולם אם יצאת להביא משהו מהרכב, או התרחקת למקום אחר בחוף, ממנו אתה לא רואה את המקום שבו התחלת לאכול, עליך לברך שוב ברכה ראשונה כשתחזור ותרצה להמשיך לאכול מהאבטיח. כאשר אדם משנה את מקומו תוך כדי אכילת מאכלים שברכתם האחרונה היא 'בורא נפשות', עליו לשוב ולברך ברכה ראשונה כאשר הוא ממשיך לאכול מאותו מאכל. שינוי מקום נחשב כאשר יוצאים מהחדר או האולם שבו אוכלים. במקום פתוח – שינוי המקום הוא כאשר מגיעים למקום שממנו לא רואים את המקום בו התחילו לאכול. ואכן יש הבדל בין אכילה של אבטיח ואכילה של בייגלך, משום שכאשר אוכלים מאכל שברכתו האחרונה היא 'על המחיה' (או ברכת המזון) אין את ההלכה של 'שינוי מקום', ואפשר להמשיך לאכול על סמך הברכה הראשונה גם אם שינית את מקומך.
שאלה: הגעתי עם חבר לחוף הים. כשרציתי למרוח קרם שיזוף גיליתי ששכחתי את הבקבוק בבית. לחבר שלי היה קרם בתיק שלו, אבל הוא כבר הספיק להתארגן ולהיכנס לים, כך שאין לי דרך כעת לבקש ממנו רשות להשתמש בקרם השיזוף שלו. אנחנו חברים טובים ואני מניח שאם הייתי מבקש ממנו הוא היה נותן לי בשמחה. האם מותר לי לקחת מקרם השיזוף בלי רשות?
תשובה: שאלה מעין זו מצויה מאוד במקרים רבים בהם אדם רוצה להשתמש בחפץ של חברו בלי לבקש ממנו רשות מפורשת, כאשר הוא משער שאם הוא היה מבקש – חברו היה מסכים לכך. ההלכה בזה היא כדלהלן: אם מדובר בשימוש בחפץ שאינו מתכלה, כמו ישיבה על 'כיסא נוח' של השני או קריאה בספר שהוא הביא, אפשר להשתמש בו כאשר משערים שהחבר היה מסכים בחפץ לב לשימוש זה. אולם כאשר מדובר בשימוש שמכלה את הדבר, וכמו בנידון השאלה שלוקחים מקרם השיזוף ולא מחזירים אותו, ישנה מחלוקת בין הפוסקים אם מותר הדבר או שנחשב הדבר לגזל, והפוסקים הורו שמכיון שמדובר בספק איסור גזל לכתחילה אין לקחת את החפץ בלי לבקש רשות מפורשת, "גם אם בעל החפץ הוא אוהבו ורעו אשר כנפשו, ובוודאי ישמח ויגיל כשיודע לו שנהנה זה מפירותיו" [המשפט האחרון הוא ציטוט מספר 'שולחן ערוך הרב' שסיים הלכה זו במילים 'וצריך להזהיר לרבים שנכשלין בזה מחמת חסרון ידיעה').
שאלה: האם יש בעיה לטייל בשבת על חוף הים?
תשובה: עצם הטיול על חוף הים מותר בשבת, אולם מכיון שהמציאות היא שאין עירוב על החוף, חייבים לשים לב לא לטלטל שום דבר תוך כדי ההליכה, ובכלל זה טישו בכיס או בקבוק מים. גם אם הילד בן ה-4 שמטייל איתנו, בוכה כי אין לו כוח להמשיך ללכת, אסור להרים אותו על הידיים וללכת אתו.