עושים פרוזבול! שו”ת הלכתי

הלכות שמיטת כספים ופרוזבול

שאלה:

מה הם המושגים של ‘שמיטת כספים’ ו’פרוזבול’ שנישאים בפי כל בימים אלו?

תשובה:

מלבד הציווי על שמיטת הקרקעות בשנת השמיטה, נאמר בתורה שבסיום שנת השמיטה כל ההלוואות שאדם חייב לחברו נשמטים. ‘פרוזבול’ הוא תקנה של הלל שתיקן שאדם שימסור לבית דין את חובותיו על ידי שטר פרוזבול, השמיטה לא תשמט את חובותיו.

הנוסח של שטר פרוזבול הוא קצר ופשוט, והאופן לעשייתו הוא בכך שניגשים לשלושה אנשים, מגישים בפניהם את השטר החתום שבו כתוב ‘מוסרני לכם פלוני ופלוני הדיינים שכל חובות שיש לי שאגבם כל זמן שארצה’ והם חותמים עליו ומחזירים לו אותו.

יש לציין שבשונה משמיטת קרקעות שנוהגת רק בארץ ישראל, שמיטת כספים נוהגת גם בחוץ לארץ, ולכן גם אנשים הגרים מחוץ לארץ ישראל צריכים לעשות פרוזבול בשביל שהשמיטה לא תשמט את חובותיהם.

שאלה:

האם המלווה צריך למחול בפועל על החוב בשביל שהוא אכן ‘יימחק’, או שהחוב מופקע מאליו על ידי קביעת התורה?

תשובה:

רוב הראשונים סוברים שהחוב נפקע מאליו בלי שום פעולה של המלווה, אולם דעת ה’יראים’ היא שבלי ויתור בפועל של המלווה, החוב עדיין בתוקף.

שאלה דומה יש גם בנוגע לשמיטת קרקעות, האם פירות השמיטה הינם הפקר רק אחרי שבעל השדה מפקיר אותם בפועל, או שקביעת התורה היא שהם מופקרים ועומדים. ונידון זה נוגע לאדם שעובר בשמיטה ליד חצר של יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, שבה גדלים עצי פרי, האם מותר לו להיכנס ולקחת מהפירות בלי לבקש את רשותו של בעל החצר, משום שאם עניין ההפקר של פירות השמיטה הוא באופן של ציווי לבעל הפירות להפקירם, יהיה אסור לקחת פירות אלו, משום בעל החצר שאינו שומר מצוות ודאי לא הפקירם, אולם אם נאמר שההפקר הוא ‘אפקעתא דמלכא’ יהיה מותר לקחת מפירות אלו ללא רשות, משום שהתורה קבעה שהם הפקר, [ורק יזהר מאוד שלא ייתפס בעודו לוקח מהפירות].

גם בשמיטת כספים נוגעת שאלה זו למי שלווה לפני השמיטה כסף מאדם שאינו שומר תורה ומצוות, האם מותר לו לאחר השמיטה להתחמק מלשלם לו את חובו, שלפי דעת רוב הראשונים הוא יכול להתחמק משום שהחוב פקע מאליו, ולפי דעת ה’יראים’ כיון שבפועל המלווה לא מחל על החוב, הוא עדיין בתוקף.

למעשה הפוסקים נקטו בשמיטת קרקעות ובשמיטת כספים שהחוב נפקע מאליו בלי שום פעולה של בעל הפירות או של המלווה.

שאלה:

מתי יש לעשות את הפרוזבול? האם אפשר לכתוב אותו כבר עכשיו?

תשובה:

הזמן המומלץ לעשיית פרוזבול הוא בערב ראש השנה. מצד ההלכה יכול אדם לעשות פרוזבול מתי שירצה, אולם כל ההלוואות שנעשות אחרי שאדם כותב את הפרוזבול אינן נכללות בו, והשביעית תשמט את אותם חובות אלא אם כן עשה המלווה פרוזבול נוסף.

לכן צריכים לשים לב, שאדם שעשה פרוזבול ולאחר מכן מישהו העביר לו כסף בהעברה בנקאית, צריך הוא לעשות פרוזבול נוסף על העברה זו, משום שהחוב שנוצר כלפיו בבנק אינו ‘מכוסה’ על ידי הפרוזבול הראשון שעשה.

ישנם אנשים המחזרים אחר קיום המצוות שאחרי עשיית הפרוזבול מלוים סכום כסף לאחד מידידיהם בשביל שיוכלו לקיים בהלוואה זו את מצות שמיטת כספים, ולאחר השמיטה כאשר הלווה מגיע לשלם את ההלוואה, אומר לו המלווה ‘משמט אני’, ומקיים בזה את המצווה.

שאלה:

האם ישנם חובות שהשמיטה לא משמטת?

תשובה:

רק הלוואה שהגיע זמן פירעונה נשמטת בשביעית, אולם חוב שזמן הפירעון שלו הוא אחרי ראש השנה של מוצאי שמיטה, באופן שאין למלווה דרך לתבוע ולהכריח את הלווה לשלם קודם ראש השנה, אינו נשמט בשמיטה. הלכה זו נוגעת לנידון בהשמטת כספים בקרנות פנסיה או בתוכנית ‘חסכון לכל ילד’, וכפי שנבאר בתשובות הבאות.

שאלה:

לא זכור לי שהלוויתי כסף למישהו, האם עלי לעשות פרוזבול?

תשובה:

במציאות בימינו כמעט ואין בנמצא אדם שלא מלווה כסף ושאינו צריך לעשות פרוזבול. הדוגמא לנקודה זו היא חשבון העו”ש שבו אדם נמצא ביתרת זכות, שהגדרתו ההלכתית של הכסף הזה כהלוואה לבנק, והוא נחשב כמלווה על הכסף הזה, וללא עשיית פרוזבול הבנק יהיה אסור לו ‘לתבוע’ את הבנק על ההלוואה הזו, וייאסר עליו למשוך את הכסף מכספומט וכדומה.

כמו כן, כל אדם שיש לו קרן פנסיה או קרן השתלמות, נחשב הדבר כהלוואה וכחוב שקרנות אלו חייבים לו, וודאי שצריכים לעשות עליהם פרוזבול, ומחמת כך כתבו הפוסקים שגם אישה תעשה פרוזבול [או תמנה את בעלה כשליח לעשיית פרוזבול עבורה] בגלל קרנות פנסיה והשתלמות שרשומים על שמה.

והגם שהבאנו בתשובה הקודמת את ההלכה שחוב שלא הגיע זמן הפירעון לא משמט, מכל מקום מכיוון שאפשר לפדות את הכסף מקופות אלו [בתשלום קנס] נחשב הדבר כחוב שאפשר לתבוע אותו, והשמיטה משמטת חוב כזה.

בתשובה הבאה נראה שגם בחור ישיבה שאין לו חשבון בנק צריך לעשות פרוזבול עבור הכסף המופקד בעבורו בתוכנית ‘חסכון לכל ילד’.

שאלה:

עם סיום שנת השמיטה בשנה זו, התעוררה בבתי המדרש שאלה חדשה שלא נידונה עד עכשיו. כידוע, לפני קרוב ל-6 שנים הביטוח הלאומי פתח תוכנית ‘חסכון לכל ילד’ שבמסגרתו מופקדים מדי חודש כ-50 ₪ לחשבון בנק או קופת גמל שנפתחו על שמו של הילד [לפי בחירת הוריו], ונשאלה השאלה האם תוכנית זו הביאה לכך שצריך פרוזבול לכל קטן.

תשובה:

פוסקי הזמן נדרשו לשאלה זו, וכדרכה של תורה יש מצדדים להצריך בעשיית פרוזבול לתוכנית ‘חסכון לכל ילד’ ויש המצדדים שלא להצריך, ומכיוון שאין הכרעה ברורה בשאלה זו למעשה ראוי לכל אבא להכליל בשטר הפרוזבול שלו את החובות של ילדיו הקטנים [ויכול הוא לעשות כן מדין ‘אפוטרופוס’ שאחראי על כל ענייני הכספים של ילדיו].

עם זאת, נציין את הנושאים שעלו לדיון בנוגע לשאלה זו, ולהגדיל תורה ולהאדירה.

נידון אחד הוא באופן כללי האם שביעית משמטת את החובות שחייבים לקטן. מצד אחד הקטן אינו בר מצוות ואינו מצווה על השמטת חובותיו. מצד שני, מכיוון שממילא כל ההשמטה של החובות היא ‘אפקעתא דמלכא’, דהיינו, החוב מושמט מחמת הפקעת התורה, ובלי שהמלווה מצווה או עושה שום דבר בשביל שהחוב יישמט, אולי גם החובות של הקטן נשמטים הגם שהוא אינו בר מצוות.

דיון נוסף הוא בנוגע לזמן פירעון ה’חוב’ שחייבם לילד במסגרת תוכנית זו. על פי החוק אין אפשרות להוציא את הכסף לפני גיל 18 [למעט מקרים חריגים של צורך רפואי וכדומה], ואם כן השמיטה לא אמורה לשמט חוב כזה, וכפי שהבאנו בתשובות הקודמות שאין השביעית משמטת חוב שזמן הפירעון שלו מגיע רק אחרי שמיטה. מאידך יש לדון ולומר שמכיוון שגם תוך כדי התקופה אפשר להעביר את הכסף מקופת גמל אחת לקופה אחרת, נחשב הדבר שמה’לווה’ שקיבל כעת את הכסף [קופת הגמל שכעת מנהל את תוכנית החסכון] אפשר לתבוע מיידית את החוב, והן אמנם הכסף לא יוכל להגיע לידיו של ה’מלוה’ [הילד המוטב], אולם נחשב הדבר לחוב שהגיע זמן פרעונו.

עוד דנו הפוסקים בשאלה [ושאלה זו נוגעת לתחומים נוספים בנוגע לתוכנית ‘חסכון לכל ילד’] האם מבחינת דיני התורה אכן הכסף נחשב כשייך לילד או לא, דהיינו, האם אנו רואים את פתיחת התוכנית על שם הילד כזיכוי גמור ובעלות על הכסף, או שמא נחשב הדבר כהבטחה של הביטוח הלאומי לשלם לילדם סכום מסוים בהגיעו לגיל 18.

יש להדגיש שכאשר הילד הגיע כבר לגיל 18, לכל הדעות הוא צריך לעשות פרוזבול על תוכנית חסכון זו, משום שבשלב זה כל שלושת הנידונים שהבאנו כאן אין בהם כל שאלה, ונחשבת תוכנית זו כחוב לכל דבר ועניין.

קרדיט תמונה freepik