שאלה:
איזה טעם יש לבדיקת חמץ בליל י"ד בניסן, כאשר הבית כולו נוקה וסודר בימים שלפני פסח? האם
בליל בדיקת חמץ צריכים לעבור ולבדוק שוב את כל הבית?
תשובה:
חז"ל תקנו לבדוק את הבתים מחמץ בליל י"ד בניסן, ותקנה זו חלה על כולם, כולל אלו שניקו את
הבית לפני פסח. הפוסקים כתבו שצורת הבדיקה לאותם אלו שניקו את הבית הוא באופן שעוברים על
כל המקומות ומבררים שאכן ניקו אותם בימים שלפני פסח, ובודקים 'מלמעלה' שאכן הכל נקי. עם
זאת, יש מקומות שגם אחרי הניקיונות לפסח מצוי שמכניסים בהם חמץ, וכפי שיובא בתשובה הבאה,
ובהם צריכים לשים לב בערב פסח שאין בהם חמץ.
שאלה:
מה המקומות ה'מועדים לפורענות' שעלול להיות בהם חמץ גם אחרי שכל המשפחה התגייסה במשך
השבועיים שלפני פסח לנקות את הבית?
תשובה:
המקרר והמקפיא הם מקומות שצריכים תשומת לב מיוחדת שלא להיכנס לחג כשיש בהם חמץ,
משום שהם מקומות שמשתמשים בהם במוצרי חמץ גם אחרי הניקיון שלהם, והמציאות היא שגם
אחרי שמוצרי הקירור המיועדים לפסח נמצאים במקרר, יש שם עדיין גם מוצרי חמץ המרוכזים באחד
המדפים. ראשית יש להמליץ שהמדף המיועד לכך יהיה בתחתית המקרר ולא במדף עליון, בשביל
שאם משהו יישפך, הוא לא יפגע במוצרי הפסח. בנוסף לכך, צריכים לזכור בבוקר ערב פסח לפנות
מהמקרר ומהמקפיא את החמץ שהשאירו לשימוש הימים האחרונים, וכבר היו מקרים של אנשים
שגילו בליל הסדר שהחמץ נשאר במקרר או במקפיא.
גם תיקים נמצאים בשימוש אחרי שמנקים אותם לפסח, וגם בהם צריכים לוודא בשעת בדיקת חמץ
שהם אכן נקיים לפסח. ומעשה שאירע באחת מבנות משפחתי שניקתה היטב את התיקים בימים
שלפני פסח, אולם באחד התיקים ששימש את הילדים לטיול קצר לפני פסח נשארה שקית עם חמץ,
שקית שנמצאה רק באמצע החג.
בבתים שיש בהם ילדים קטנים צריכים זהירות רבה שלא לאפשר לילדים להסתובב בבית עם חמץ,
ולפעמים ילד ש'הצליח' להסתובב עם עוגייה בבית [כאשר אין אפשרות לוודא שהוא אכן אכל את
כולה] מצריך בדיקה מדוקדקת של כל הבית בשעת בדיקת חמץ.
שאלה:
מדוע נוהגים לסגור את המקומות שבהם יש חמץ שנמכר לגוי? שמתי לב שבמכולת השכונתית
מכסים עם ניירות את המדפים שבהם יש את החמץ שנמכר, וגם ידוע לי שמכסים בבית את המדפים
בניירות או סוגרים את דלתות הארונות שבהם יש חמץ עם דבק. האם זה מעכב את המכירה? מה
הדין אם שכחתי לסגור את אותם מקומות, האם החמץ נאסר בהנאה?
תשובה:
גם אם שכחו לכסות או לסגור את המקום שבו נמצא החמץ, המכירה חלה על החמץ שנמכר לגוי,
והוא אינו אסור אחרי פסח. הטעם לכך שמכסים או סוגרים את החמץ המכור, הוא משום שבהלכה
כתוב שכאשר יש לאדם ברשותו חמץ ששייך לגוי, הוא צריך לעשות לפניו מחיצה להיכר כדי שלא
יבוא בטעות לאכול אותו. הלכה זו נוגעת גם לכלי החמץ, על אף שלא צריכים למכור אותם במכירת
חמץ, מכל מקום צריכים לעשות היכר במקום שבו הם מונחים, כדי שלא ישתמש בהם בטעות בפסח.
ולכן יש כאן בעצם שתי הלכות שונות, ראשית יש את מכירת החמץ שנצרכת בשביל שהוא לא יהיה
שייך לישראל, וזה נעשה על ידי מכירת החמץ בשליחות הרב שדרכו מוכרים, וכעת לאחר שהחמץ
נמכר, צריכים לעשות היכר בפני החמץ הזה בשביל שלא יבוא לאכול אותו, וזה החלק של כיסוי
וסגירת הארונות.
שאלה:
מה ההסבר לכך שבערב פסח השנה נראה הרבה אנשים שיורידו מהבתים שלהם יין או מיץ ענבים?
תשובה:
מדובר באנשים שיש בידם יין או מיץ ענבים שקדושים בקדושת שביעית [מחלוקת 'אוצר בית דין'],
והם מקיימים את מצות 'ביעור פירות שביעית'. כל הפירות הקדושים בקדושת שביעית שנמצאים
בבעלות אדם, צריך להפקירם בזמן שמין זה נגמר במטעים ובשדות [בלשון חז"ל 'כלה לחיה מן
השדה'], ובחז"ל מבואר שזמן הביעור של יין הוא בערב פסח של שנת השמינית, ולכן בערב פסח
צריכים להפקיר את היין, ומכיוון שאדם לא יכול להפקיר את חפציו בזמן שהם עדיין ברשותו, צריכים
להוריד את הבקבוקים לרשות הרבים ולהפקיר אותם שם. האופן המעשי לקיום הלכה זו היא להוציא
את היין לרשות הרבים, ולהפקיר אותו בפני שלושה אנשים [אפשר לעשות זאת בפני שלושה מידידיו,
שיודע בהם שלא יקחו את היין אחרי שהוא מפקירו], ואחרי ההפקר אפשר לחזור ולזכות ביין ולהביאו
בחזרה הביתה. אלו שיש ברשותם מיץ ענבים או יין הקדושים בקדושת שביעית צריכים לזכור לקיים
דין זה, משום שאם עובר זמן הביעור בלי שהפקירו את הפירות, הם נאסרים באכילה.
שאלה:
למה צריכים לשים לב השנה בבחירת היין לארבע כוסות בליל הסדר?
תשובה:
בתקופה זו ישנם כאלה שמשתמשים ביין שיש בו קדושת שביעית, והפוסקים כתבו שמכיוון שבמהלך
אמירת ההגדה נוהגים להטיף יין מהכוס אל הצלחת [בזמן אמירת עשרת המכות], והיין הזה הולך
בדרך כלל לאיבוד, לא כדאי למזוג את הכוס הזו מיין שקדוש בקדושת שביעית. גם לשאר הכוסות
צריכים לשים לב שאם יש יין של אוצר בית דין שלא הפקירו אותו בערב פסח, וכפי שראינו בתשובה
הקודמת, היין אסור בשתייה ואין להשתמש בו למצות ארבע כוסות.
שאלה:
האם השנה לפני חג הפסח צריכים לעשות עירוב תבשילין?
תשובה:
בני ארץ ישראל לא עושים השנה עירוב תבשילין, אולם בני חוץ לארץ, ובכלל זה אורחים מחו"ל
שמתארחים כאן לפסח, צריכים לעשות עירוב תבשילין בערב פסח. כאשר יום טוב יוצא בסמוך לשבת,
תיקנו חז"ל להניח מערב יום טוב עירוב תבשילין בשביל להתיר לבשל את מאכלי השבת ביום טוב,
אולם תקנה זו נצרכת רק כאשר יום טוב יוצא ביום שישי, משום שכאשר יום טוב יוצא ביום חמישי,
אפשר לבשל לשבת בערב שבת, ולכן בשנה זו שיום טוב ראשון יוצא ביום חמישי בני ארץ ישראל לא
עושים עירוב תבשילין בערב יום טוב. לעומת זאת, בני חוץ לארץ, ובכלל זה בני חוץ לארץ
שמתארחים בארץ ישראל, נוהגים יום טוב גם ביום שישי, ועליהם לזכור לעשות עירוב תבשילין בערב
פסח בשביל להתיר להם את עשיית המלאכות מיום שישי לשבת.
שאלה:
לפעמים אני מגיע לליל הסדר עייף [מוזר…], האם מותר לשתות קפה במהלך אמירת ההגדה בשביל
להחזיק מעמד?
תשובה:
בהלכה מובאת מחלוקת האם מותר להפסיק בשתייה בשעת אמירת ההגדה, ועל כן ההוראה היא
שמי שעייף ונזקק לכוס קפה בשביל להחזיק מעמד, עדיף שישתה את הקפה לפני שמוזגים את הכוס
השנייה, אולם בשעת הצורך יש מקום לסמוך על הדעות המקילות ולשתות את הקפה גם בשעת
אמירת ההגדה.
שאלה:
בזמן קיום מצות אכילת מצה, אחד התינוקות התחיל לבכות, ואמא שלו קמה בשביל להרגיע אותו תוך
כדי שהיא ממשיכה לאכול מהמצה. האם יש בעיה במה שהיא אוכלת את המצה בלי הסיבה? האם
נשים צריכות לאכול את המצה בהסיבה? האם הן יכולות לאכול את המצה בעמידה?
תשובה:
להלכה נפסק שאשה פטורה מהסיבה משום שנהגו לסמוך על הדעה שהסיבה לא נחשב בימינו
אכילה 'דרך חירות', ועל כן אין היא צריכה להסב בשעה שאוכלת את המצה או שותה את ארבעת
הכוסות. בנוגע לעמידה, הפוסקים הביאו מהירושלמי שדבר זה הוא חמור יותר, משום שדרך העבדים
להיות אוכלים מעומד, וזה ממש הפוך מ'דרך החירות' שבו אנו מצווים לנהוג בשעת אכילת המצה,
ויש מן הפוסקים שחששו לדברי הירושלמי והורו שאין לעמוד בשעת אכילת המצה או שתיית ארבעת
הכוסות. דבר זה יכול להיות שכיח באשה שנצרכת לטפל בתינוק קטן שבוכה תוך כדי הסדר, ובזמן
שהיא קמה בשביל להחזיק ולהרגיע אותו היא ממשיכה לאכול את המצה, וכאמור, גם אישה שלא
נוהגת להסב בשעת אכילת המצה, אין לה לאכול את המצה בעמידה.
שאלה:
כאשר מגיעים לשלב אכילת האפיקומן אני כבר ממש 'מפוצץ' מכל המצות וסעודת החג שאכלתי, ואין
לי כל כך תאבון לאכול עוד מצות. האם זה האופן שבו צריכה להיות מצות אכילת אפיקומן? מהו
שיעור המצה שצריך לאכול בשביל לקיים את מצות אכילת אפיקומן?
תשובה:
אכילת האפיקומן בסיום הסעודה היא זכר לקרבן פסח שנאכל בסוף הסעודה, ומכיוון שאת קרבן
הפסח אכלו אחרי ששבעו משאר המאכלים, כך גם את האפיקומן צריכים לאכול 'על השובע', ואין בכך
כל פגם. עם זאת, בהלכה מבואר שכדאי לא לשבוע לגמרי בשעת הסעודה, משום שאכילת אפיקומן
כשאין לו בכלל רצון לאכול, אינה קיום מצוה מן המובחר, והחכם עיניו בראשו בשעת אכילת סעודת
החג להשאיר קצת מקום לאכילת האפיקומן. המשנה ברורה עורר על כך שבכל מקרה צריכים להיזהר
מתחושה שאכילת האפיקומן היא לטורח על האדם, ויש לאכול אותו בשמחה של מצוה.
בנוגע לכמות המצה, מעיקר הדין מספיק כזית אחד של מצה, משום שזה הכמות של בשר הקורבן
שאכלו, אולם מבואר בפוסקים שישנם שאוכלים עוד כזית, זכר למצה שנאכלה ביחד עם קרבן הפסח.
שאלה:
אני מקפיד כמנהג בני אשכנז שלא לאכול בכלל קטניות בפסח, אולם במהלך החג אני מתארח אצל בן
משפחה שנוהג כמנהג בני ספרד, שאוכלים קטניות בפסח. האם אני יכול לאכול שם, כאשר
התבשילים שהם מגישים לי הוכנו בכלים ששימשו גם להכנת מאכלי קטניות?
תשובה:
מותר לאכול מהמאכלים. באופן שהכלים 'אינם בני יומן', דהיינו, שעברה יותר מיממה מבישול
הקטניות עד לבישול זה, ודאי שמותר משום שאין זה נחשב שטעם הקטניות נכנס בתבשיל. גם אם
הכלים הינם 'בני יומן', דהיינו, שהשתמשו בהם לבישול קטניות ביממה שקדמה לבישול זה [שבאופן
זה ההלכה היא שטעם הקטניות מהבישול הקודם נכנס בתבשיל הזה] מותר לאכול מהמאכלים,
משום שבהלכה מבואר שאין אנו אוסרים מאכל שיש בו רק טעם של קטניות, וכפי שיבואר גם
בתשובה הבאה.
שאלה:
כהמשך לשאלה הקודמת, כאשר הגענו לסעודת החג אמר לי בעל הבית שלטיגון השניצלים הם
השתמשו בטעות בשמן קנולה. האם מותר לי לאכול מהשניצלים, או שצריך להקפיד על כך משום
איסור אכילת קטניות?
תשובה:
מותר לאכול מהשניצלים. בהלכה מבואר שבדיעבד כאשר התערבו בטעות קטניות בתוך תבשיל,
מותר לאכול ממנו כל עוד הקטניות הם מיעוט התבשיל, משום שהמנהג שלא לאכול קטניות לא היה
באופן שנתערבו הקטניות בדיעבד.
יש להוסיף שבנידון השאלה ישנו צד נוסף לקולא, משום שישנה מחלוקת הפוסקים בנוגע לשמן קנולה
האם שייך בו בכלל גזירת קטניות [הן משום שהקנולה לא הייתה קיימת בשעת הגזירה, והן משום
שיש הסוברים שהגזירה לא נגזרה על שמן], אולם כאמור, גם אם הוא נכלל בכלל מנהג האיסור יהיה
מותר לאכול מהשניצלים שטוגנו בשמן זה.
שאלה:
כמתנת אפיקומן קניתי לבת העשרה שלי מיניאטורה של חדר ילדים להרכבה עצמית. האם מותר
לבנות אותו בחול המועד? האופן שבו מרכיבים את המיניאטורה הוא על ידי הדבקה של חלקים
קטנטנים ליצירת רהיטים שונים, שמודבקים על הבסיס באופן שיוצר את הדגם שבתמונה.
תשובה:
נראה שאסור לבנות דגם כזה בחול המועד. אחת ההגבלות שיש על המלאכות המותרות בחול
המועד, הוא הדין שאסור לעשות בחול המועד פעולות שהם 'מעשה אומן'. ההגדרה של מעשה אומן
הוא מלאכה שצריכה מיומנות ודיוק בעשייתה, והדבקה עדינה של חלקים קטנים של מיניאטורה
נכללת בהגדרה זו. יש להדגיש שהאיסור שיש במעשה אומן הוא גם כאשר המלאכה נצרכת לחג, ולכן
העובדה שיש הנאה ותעסוקה בבניית המיניאטורה אינה מתירה את המלאכה.
יש לציין שבמקום שיש הפסד ממון, מותר לעשות מלאכה גם כשהיא 'מלאכת אומן', ולכן אדם
שהתפוצץ לו צינור בחג והמים זורמים לאיבוד, יכול להזמין בעל מלאכה שיתקן את הצינור על אף
שפעולתו מוגדרת כ'מעשה אומן'.
שאלה:
איך אסתר המלכה והמן הצליחו להגיע להלכות פסח?
תשובה:
בהלכה כתוב שטוב להוסיף בסעודה ביום השני של פסח מאכל מיוחד, זכר לסעודתה של אסתר
המלכה שהתקיימה בט"ז בניסן, סעודה שבה נתלה המן.
