הגאון ר’ יעקב פרבשטיין
כמה נאים דברי חכמים שהדגישו וכתבו: “עשה לך רב”. חכמינו לא הדריכו אותנו למצוא לנו רב –כמציאה שבאה לאדם בהיסח הדעת. הם ראו בקשר בין אדם לרבו קשר ששני הצדדים פעילים בו. האדם הוא העושה עליו את הרב.
רבים נרתעים מיצירת קשר אישי עם רב. לעיתים הרבנים מזוהים רגשית עם המערכת, עם הממסד, ומשקעים מול המערכת ניצבים כחומה בין האדם ובין הרב. אולם חז”ל כיוונו אותנו אל הצורך לעשות לנו רב.
איזהו הרב שנבקש לנו? מהי החשיבות של עשיית הרב? וכיצד עושים אותו?
רב אמור להכיר אותך בתוך המכלול של חייך ואישיותך, של חיי משפחתך, עיסוקך וקהילתך. לצד ההכרות העמוקה הזו מחזיק הרב בנקודת מבט שהיא חיצונית לחייך ולכן בעלת פרספקטיבה נכונה יותר, ונקודת מבט זו היא גם גבוהה יותר – תורנית, רוחנית. ממקום כזה הרב יכול להיות היועץ הטוב ביותר והמבקר הנאמן ביותר. וכן, כל אחד מאיתנו זקוק לאדם שיוכל לומר לו ביקורת נכונה ומתקבלת.
דרושים: שרי עשרות
כך באים הדברים לידי ביטוי כבר במינוי הראשון בתורה. יתרו ציפה שלכל עשרה מישראל יהיה שר הממונה עליהם, וזאת בזמן שכל העם חי יחד בטווח של י”ב מיל, תחת הנהגתו של משה רבנו אבי הנביאים. אנו בדורנו מצפים מ”גדולי הדור” – שרי אלפים ורבבות – להיות הכתובת להתייעצות של כל יחיד ויחיד, שליחות שאפילו משה רבנו לא יכול היה לשאת לבדו.
שרי האלפים אינם יכולים להכיל את תמונת המצב הרוחנית שלך בשלמותה, ואינם יכולים להיות שותפים לחיי היום-יום שלך. הם נמצאים, כמובן. בשאלות שדורשות הכרעה ציבורית וכתפיים רחבות עדיין יש לפנות אליהם, ובשאלות הדורשות הכרעה הלכתית לעיתים קרובות הכתובת הנכונה היא “שרי המאות” – מורי הוראה. אולם את מקומם של שרי העשרות, המעורבים, האישיים, הם אינם ממלאים.
מי ייתן לנו אדם, שיכיר בצורך היהודי והאנושי שלנו, בהכרח הרוחני, ויתן לנו שרי עשרות משלנו?
על השאלה הפרקטית הזו השיבו חז”ל והראו לנו באצבע: אל תצפה שמישהו יביא לך רב, האחריות מוטלת עליך, “עשה לך רב”, על היהודי לעשות מאמץ ולהכתיר עליו לפחות את שר העשרה שלו.
אנשים המתאימים להיות שרי עשרה אינם נדירים. כמעט בכל בית כנסת, בכל שכונה, בכל קהילה, ישנו יותר מאדם אחד שהוא בר דעת ובר אוריין, המסוגל להיות לך לרב. אדם שיאיר את דרכך ויסיר ממנה מוקשים, שישמע את מצוקותיך וישתתף בשמחותיך, אדם שנוכחותו הרוחנית תהדהד בחייך. עשיית הרב היא עשייה פעילה הדורשת התמסרות מצד התלמיד: כדי לעשות רב, עליך להיפתח בפניו ולאפשר לו להכיר את חייך. עליך להניח בידיו את האחריות לומר לך דברי אמת, ובד בבד להסכים לקבל דברים אלו מפיו, גם ובעיקר כשאלו אינם בדיוק הדברים שציפית לשמוע. יתכן שהאמצעי החשוב ביותר ליצירת קשר של רב הוא הלימוד המשותף והמחייב, אם בחברותא קבועה ואם כחלק משיעור.
אנשים שעשו להם רב, אנשים שרבם אכן ממלא את תפקידו בחייהם, איכות חייהם הרוחנית (והכללית) טובה יותר על כל צעד ושעל. הם מדויקים יותר, אבודים פחות, בודדים פחות. האשליה שניתן לחיות ללא רב, כמוה כאשליה שניתן לחיות ללא חברים. והרי המשך המשנה, “קנה לך חבר”, חבר רוחני. על כך יש להרחיב בהזדמנות אחרת.
