גם אני הצטרפתי לרבבות לומדי הדף היומי שהתחילו לאחרונה את מסכת קידושין הנפלאה, ובאווירה
זו נזכרתי בנידון הידוע והיסודי בו דנים רבותינו האחרונים, ("חקירה" בלשון הישיבתית) בדבר קנין
הכסף בו נקנית האישה לבעלה. האם זו פעולה חד פעמית שעל ידי קבלת טבעת בשווי פרוטה
מתקדשת האישה לתמיד, או שאותה פרוטה פועלת קנין כל רגע מחדש ובעצם בכל רגע ורגע,
הקידושין מתחדשים מחדש.
נזכרתי באותן שעות יפות בהיכל הישיבה, בהן דנו התעמקנו והבאנו הוכחות וראיות לכל צד. למאי
נפקא מינא? (למה זה משנה בתכל'ס) אז תשמעו נקודה מדהימה: אחד הדברים המפתיעים אותם
אני פוגש לעיתים, בקליניקה, הוא כאשר בני זוג מגיעים לפגישה, וכשאני מתחיל לשאול אותם שאלות
בסיסיות בכדי להבין את סיבת ההגעה לייעוץ, אחד מהם מדבר על הקושי שלו במערכת הזוגית,
ומזה מסתעף לפעמים לעולם הרגשי שלו ולקשיים שהוא חווה באופן כללי מול העולם. ואז, אני רואה
את בן הזוג השני יושב בעיניים פעורות כאילו זו הפעם ראשונה בחייו שהוא נחשף למידע הזה.
פעם אחת זה היה כל כך קיצוני, עד ששאלתי אותם: 'תגידו איך חזרתם מהחתונה?' 'מה?! הם לא
הבינו, קודם כל התחתנו לפני עשור, וחוץ מזה מה השאלה, חזרנו ברכב כמו כולם'. 'אה אוקי', אמרתי
להם, 'פשוט זה נשמע כאילו חזרתם בשני רכבים – אחד נסע למטולה ואחד לאילת'.
וזה לא בציניות, באמת כך זה היה נשמע, ניסיתי הרבה לפצח את התופעה הזאת, איך זה יכול
להיות?? והתשובה לדעתי היא, שאנו טועים לחשוב, שאנו מתחתנים פעם אחת וזה מספיק לתמיד.
מחקרים שנעשו בעולם מראים שזוגות שנשואים יותר שנים, מכירים פחות!! – את העולם הרגשי אחד
של השני – מאשר זוגות בתחילת הדרך. זה נשמע הזוי ומופרך, אבל ההסבר הוא פשוט: המוח
האנושי כידוע לא אוהב לעבוד קשה. בתחילת ההיכרות, כל דבר חדש מסקרן אותנו, מה בן הזוג
אוהב, ממה היא מפחדת, מה עושה לו טוב ומה פחות. מהר מאוד יש לנו תשובות לכל דבר. לדוגמא,
אם פעם אמרנו 'מילה לא במקום' והאישה נפגעה אנו נברר מיד מדוע. נניח שהיא תאמר שזה הזכיר
לה חברה/אמא/מורה שאמרה לה פעם כך, וזה פגע בה. מכאן ואילך תמיד כשנתקל באותה
סיטואציה, נאמר לעצמנו: אה, אני יודע למה היא נפגעת מזה.. או אם נגלה שחשוב לה משהו מסוים
ואח"כ נראה שגם אמא שלה ככה, נסביר לעצמנו שזו הסיבה.
עם הזמן יש לנו תשובות והסברים להכל ואנו פשוט מפסיקים להתעניין מה באמת מניע את המערכת
הרגשית. כך, הולכת ופוחתת ההיכרות של בני הזוג, זה עם עולמו הפנימי של זה. המטפל לעומת
זאת, באמת לא יודע. השאלות שלו מגיעות מתוך הנחה שאינו יודע מאומה עליהם, וממילא מתגלים
דברים חדשים שבני הזוג עצמם אשר חיים כל הזמן יחד לא שמו לב לב אליהם.
תסתכלו על הילדים שלנו, הם כל הזמן גדלים, מתפתחים פיזית ונפשית, לעולם לא נחשוב שילד בן
שבע בוכה מאותה הסיבה שבכה בגיל שנתיים. גם אצלנו המבוגרים זה בדיוק כך! אדם מטבעו
מתפתח נפשית כל הזמן אסור לנו להניח שבגלל שאנחנו חיים ביחד כל כך הרבה שנים אנו יודעים
הכל.
כעת נשוב לחקירה, הגאון האדיר הרגוצו'בי מכריע שפעולת הקידושין ממשיכה כל הזמן ואינה משהו
חד פעמי ובלשונו הזהב: "כיוון שהאישה הינה מציאות עצמית המתחדשת בכל רגע, מוכרח שגם
פעולת הקידושין המחברת אותה לבעלה, מתחדשת בכל רגע…"
הצעה שלי, בואו ננצל את השבת הקרובה ט אלול, היום בו הכריז רבי מאיר שפירא על המיזם האדיר
של הדף היומי, להתבונן האם הקידושין שלנו עדיין מתחדשים. הנס הוא, שגם אם לא, אפשר לחדש
אותם. וזה הרבה יותר קל ממה שנדמה לנו.
