פרשת כי תצא

בקול אחד

בפרשה נמצא סיפורו המזעזע של בן סורר ומורה, שעל הוריו לספר על מעלליו בפני כולם עד לסופו המר.
מאיפוא צומח ילד כזה ?
ההורים הכואבים אומרים בפני זקני העיר: “בננו זה סורר ומורה איננו שומע בקולנו”, ומלמדים חז”ל שקולות ההורים צריכים להיות שווים.
ללמדנו, שהורים אוהבים משדרים לילד תמיד מסר אחיד, כי בלי זה א’א לצפות ממנו לכלום, הוא לא אשם, לא מגיע לו שום עונש..
לכן, ההורים האומללים הללו, מסירים מהם אשמה ואומרים; היינו בסדר, הוא ראה זוגיות טובה, שידרנו לילד הזה מסר אחיד, ולמרות זאת הוא נהיה בן סורר, כנראה יש כאן מציאות חריגה.
לכן מספרים חז”ל, שהמקרה של ’בן סורר ומורה’ לא היה ולא נברא בפועל, כי המציאות מוכיחה – ותשאלו את מטפלי הנוער המתמודד – כשהורים מדברים בקול אחד – הילדים גדלים בסדר..
(חלקי בקהילתי)