פרשת תצוה

’תמיד בשמחה’
בפרשה מתוארים שני הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש "שניים ליום עולה תמיד" – בבוקר ובערב.
גם היום ישנה אפשרות להביא ’שני תמידים’.
רוצים לדעת איך ?
את דבריו בשולחן ערוך – 'אורח חיים' פותח הרמ’א בפסוק; "שויתי ה’ לנגדי תמיד", ואת דבריו בסוף החיבור הוא חותם בפסוק; "וטוב לב משתה תמיד".
ללמדנו – אומר בעל ’נתיבות המשפט’ – שיהודי צריך ’תמיד’ לעבוד את ה’ מתוך יראה, ויחד עם זאת ’תמיד’ להיות בשמחה.
ואיך זה אפשרי לפחד ולשמוח גם יחד ?
הנה הסוד.
הפסוק אומר ; "עוז וחדווה במקומו".
ללמדנו, שהסימן שעבודת ה’ נמצאת ’במקום’, והיא נעשית נכון – אם היא מלווה בשמחה…
אם היא באה ביחד עם עצבות – ה’ כנראה לא ’נמצא’ שם..
נכון, צריך לפחד, אבל לא פחד שגורם לעצב, אלא פחד מלאבד את השמחה…