צדיק בסדום
אברהם מבקש מה' להניח לסדום -כי אולי נמצאים שם כמה צדיקים. ואנו שואלים, ולכן מה, וכי למה לא תתהפך כל סדום בזכות כמה צדיקים, שיינצלו הצדיקים בזכות צדקותם ושתתהפך לה סדום כמו שמגיע לה?
אכן, אברהם אבינו לא מבקש מה' שיוותר לסדום ויניח לה למרות הכל. לא נכון לוותר לסדום על רשעותם סתם כך, אם הם לא בסדר – שישלמו על כך. אבל אם יש בתוכה עדיין צדיקים ספורים, הרי יש לה תקווה לשינוי. אברהם חיפש בסדום צדיקים כי רק כך יש סיכוי שסדום תשתנה, ואם יש לה סיכוי להשתנות – זו כבר סיבה להשאיר אותה בעולם.
למדנו מכאן עצה טובה לאיכות חיים. אם אנו מחפשים בחיים יותר בטחון ורוגע נפשי לגוף לנפש ו…לילדים שלנו, כדאי לנו לחפש אזור מגורים בסביבתם של יהודים טובים יותר, רוחניים יותר. כך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהם יושפעו לטובה.
לראות טוב
למרות הוראת המלאך ללוט ומשפחתו הבורחים מסדום, שלא להביט אחורנית לכיוון סדום המתהפכת, בכל זאת אשתו של לוט לא מתאפקת, "ותבט אשתו מאחוריו ותהי נציב מלח".
לפנינו כמה שאלות. א. מדוע נאסר עליהם להביט אחורה? ב. איך העזה אשת לוט ולא פחדה להמרות את פי המלאך? ג. מה העונש המשונה הזה שהיא קיבלה?
לפעמים בחיים יש דברים אסורים שאין לאנשים אומץ או מצפון לעשות אותם, אבל הם לא נמנעים מלהציץ עליהם וליהנות מהם מרחוק. לפעמים המבט הזה שלהם על הרוע – בא במקום לעשות אותו. המבט אחורנית של אשת לוט לימד שהגברת הזו שייכת במהותה לסדום, ולמרות שבשכל היא כנראה לא רצתה להמרות את ההוראה שלא להסתכל אחורה – היא פשוט לא הייתה מסוגלת להתנתק. היא חייבת להסתכל מה קורה בסדום, להיות מעודכנת, להיות בעניינים… וכשמסתכלים על הרע – הוא מלוח ושורף גם מרחוק.
כדאי לזכור זאת, כשמסביבנו יהום הסער של הרשתות החברתיות – הממלאות את המרחב הציבורי בסיפורי 'סדום ועמורה' – מכל סוג ועל כל מגזר, כמעט כל יום. נכון, אנחנו אומרים לעצמנו, 'זה לא אנחנו וזה לא משלנו ואצלנו זה לא יקרה', אבל כבר למדנו, שכשמסתכלים לכיוון סדום – גם אם אנחנו צדיקים – היא יכולה אפילו מרחוק לשרוף ולהזיק…
דרך ה'
על שני ערכים מרכזיים ייסד אברהם את יהדותנו. על צדקה ועל משפט: "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". המשפט דואג שהעולם יהיה מסודר יותר, לעומת זאת הצדקה דואגת שהעולם יהיה טוב יותר. ליהודים לא מספיק לגור בעולם שהוא מסודר עם מינהל תקין, הם מבקשים לשנות וליצור עולם טוב יותר, ערכי יותר, מוסרי יותר.
גם לאומות העולם יש את מצוות המשפט בתוך שבעת המצוות שהם מחויבים בהן, אבל המצווה לעשות צדקה בעולם היא חידושו הגדול של אברהם אבינו. הבשורה הגדולה של אברהם הייתה "תתחברו לאלוקים. הוא מבקש קשר אתו". איך תעשו את זה? תעשו חסד בעולם, ותעשו אותו טוב יותר, כי רק כך מתחברים לה'.
בדקתם פעם בעצמכם למה כשאתם עושים חסד עם מישהו, אין הרגשה יותר טובה מזו בלב, המתמלא בהרגשת סיפוק אצילית שאין דומה לה? כי בכל אחד מאיתנו יש נשמה אלוקית שרוצה להיטיב עם העולם, בדיוק כמו האלוקים, שהנשמה שבתוכנו היא חלק ממנו. ומכיוון שכל המגמה של ה' בעולמו היא רק להיטיב, אזי כשיהודי עושה חסד – הוא מתחבר לאלוקים הטוב שבתוכו, ונוצרת לה התאמה בין ההתנהגות שלו בחיים ובין הנשמה האלוקית שבתוכו שמחזיקה אותו בחיים.