צפצופי אמונה

מיד לאחר שמספר אליעזר לבתואל ולבן את השתלשלות המקרים שהביאה אותו לבחור ברבקה, הם מכריזים: “מה’ יצא הדבר… הנה רבקה לפניך… כאשר דיבר ה'”. ואנו תמהים, גם אם נחפש, לא נמצא כל רמז מפורש לדברי ה’ המייעדים את רבקה ליצחק?

למדנו מכאן יסוד נפלא: אם רק נשים לב, ונלמד נכון את מה שקורה סביבנו, ניווכח לדעת שאלוקים ‘מדבר’ אלינו דרך מאורעות החיים. כשאין לנו בזמן הזה נביאים, ואנו נמצאים בכל מיני צמתים בחיים שאיננו יודעים בדיוק לאן לפנות, עלינו ללמוד מה ה’ רוצה מאיתנו – מתוך אירועי החיים מסביב. אכן, לצערנו אין בתוכנו נביאים שמדריכים אותנו ומגלים לנו מה לעשות ואיך לעשות, אך הקב”ה ממשיך להתגלות בתוך מקרי החיים, ולכוון אותנו לדרך הנכונה.

אם רק נלמד להסתכל נכון על הקורה סביבנו, נמצא הוראות התנהגות ברורות, וזאת בתנאי שנסתכל על הדברים בנקיות. כשננקה את הלב, נדע כבר לתת את הפרשנות האמתית לאירועים ולהחליט נכון.

אליעזר רואה בכל צעד את האלוקים, וכשהוא – תלמידו הגדול של אברהם אבינו ראש המאמינים – משמיע לאחרים ‘סיפור יפה’, גם רשעים כמו לבן הארמי, שומעים את דבר ה’ מהדהד. אכן, דיבור אלוקי מפורש שרבקה היא המיועדת ליצחק לא היה, אבל דיבור אלוקי עקיף מתוך אירועי החיים – היה גם היה. השתלשלות כזו מדהימה של העניינים כפי שראה אותם אליעזר, היא דבר ה’. כי כאמור, ה’ מתגלה לאדם דרך אירועי חייו.

מבחני אמונה

בשלב זה, כשנוכחו לבן ובתואל שה’ דיבר אליהם – שיסכימו להשתדך עם בית אברהם, היה מן הראוי שהם יסכימו לשלוח איתם מיד את רבקה, אך מדרשי חז”ל מלמדים שלא כך היה הדבר, אלא הם ניסו בכל כוחם לעכב את השידוך. הייתכן, הרי הם הכריזו זה עתה בעצמם “מה’ יצא הדבר“…

הרי לנו דוגמא מעשית שלילית, למנהג הנפוץ אצל רבים, שמגיבים על כל דבר: בע”ה – אי”ה – ה’ יעזור – הכל משמים ועוד ‘צפצופי אמונה’ שכאלו, (שלא לדבר על אותם אלו שנדרשים להבטיח משהו לזולתם – ואינם רוצים להיענות לבקשה, או אז הם עונים: בעזרת ה’ – כשהם משתמשים בשם ה’ ‘לבטלה’ כדי לערפל את כוונתם ולברוח מהבטחה מפורשת…) אך כשנדרשת מהם בחיים המעשיים אמונה בפועל – או אז הדיבורים של ‘בעזרת השם’ שלהם נשכחים והאמונה שלהם נעלמת…

אמונה אמתית נבחנת במעשים ולא בדיבורים. קל להבחין בין יהודי שמאמין רק בדיבורים, למי שמאמין באמת. המאמין האמיתי פחות כועס, פחות דואג, פחות תחרותי. היהודי שמאמין באמת שמח יותר, שליו יותר, סולח מהר יותר, והוא מוותר גם על דברים שמגיעים לו, הוא פשוט יהודי טוב יותר כי הוא באמת מאמין ולא רק מצפצף אמונה…

תרגיל מעשי בתפילה

כשאליעזר מספר ללבן ובתואל על תפילתו לה’ שיצליח את דרכו בבחירת השידוך ליצחק, ומיד כשגמר להתפלל הופיעה לפניו רבקה – הוא מתאר זאת במילים: “אני טרם אכלה לדבר אל ליבי…” מדוע אליעזר מתאר את מעשה התפילה שלו כדיבור אל הלב, והרי זו פנייה לאלוקים הנמצא בשמיים?

למדנו מכאן שהקב”ה נמצא במקום הכי קרוב לאדם – בתוך הלב שלו פנימה, ולא רק אי שם למעלה במרחקים. תפילה טובה היא איננה משלוח דיבורים ובקשות כלפי מעלה, אלא היא פגישה אישית עם ה’, שבה פוגש היהודי את ה’ בתוך הלב – בתחושה חזקה ועוצמתית, והוא מתרגש מזה באופן חוויתי ורגשי.

תרגיל קצר באמונה ובתפילה: נשים לב. בתפילה אנו פונים אל ה’ בצורה ישירה ,בלשון נוכח ולא בגוף שלישי – ‘ברוך א-ת-ה’. בפעם הבאה שנאמר אל מול ה’ את המילה ‘אתה’, נעצור לרגע ונחשוב – איזה ציור או מחשבה עולים לנו בראש כשאנו אומרים את המילה ‘אתה’ בצורה ישירה כל כך, ומה אנו מרגישים באותו רגע נעלה של תפילה?