צריך עיון

אהוד בן יהודה

11/11/2024

14:18

AdobeStock_918057865_Preview

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת שמות

גאולה בשלבים
כשמשה רבנו בישר לעם ישראל את בשורת הגאולה – תגובתם הייתה:"ויאמן העם" – הם האמינו שהם יגאלו!
לאחר בשורה זו, הכביד פרעה את העבודה עד שמשה מתאונן לה': "מאז באתי לדבר אל פרעה בשמך – הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך". מדוע נהיה להם אחרי הבשורה קשה יותר, והגאולה לא הגיעה להם מיד, למה לא תגיע להם בשורת הגאולה בסוף כל התהליך?
ללמדנו על מבחני אמונה מחשלים שצריך לעבור כל אחד בגלות האישית שלו – בדרך לגאולה.
אם למרות הקושי נמשיך להאמין, ונמצא משמעות רוחנית בתוך כל שלב ושלב של הקושי –
זו הדרך לגאולה..
איך מוצאים משמעות רוחנית בקשיים שבדרך?
מתבוננים, מתייעצים, ובעיקר מתפללים לקבל כח ומשמעות..

סטטוס
לשבת

בא החזון איש והעמידן על אחת – השאלה. בחיבורו המופלא "אמונה וביטחון" מוליך רבינו את הקורא במסע מרגש להכרת האמונה. אותה מידה שהיא נטייה דקה מעדינות הנפש, אינה מתגלה בקלות לכל אחד. כדי להבין אותה, צריך האדם להיות רגוע ופנוי, חופשי ומשוחרר, בטח כמו כל מסע עיוני אליו אפשר לצאת. אבל נדרשת עוד מעלה בה חובה להצטייד בטרם נצא למסע הזה, מעלה שאנחנו נוטים לזלזל בה, או לפחות לא לייחס לה את החשיבות הראויה – השאלה!

אנחנו נדרשים לתת לשאלה, לתמיהה, או לחידה הכמוסה כמו שקורא לה החזון איש, ללב שלנו ולמוחנו, כלומר למלאות את כל הווייתנו. עלינו לתת לה לטלטל אותנו, להסעיר את תודעתנו, ולהרגיש שבלי לקבל תשובה לשאלה – אין טעם לחיות. רק ככה אפשר להתמסר לחקר ההוויה שסביבנו, לשים לב לכל הפרטים, ולהגיע אל האמונה התמימה.

אחד היה אברהם, המתבונן בשמים זרועי הכוכבים של אור כשדים, משוטט בדעתו כפי שמתאר הרמב"ם, מתבונן ותמה "היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד… ומי יסבב אותו כי אי אפשר שיסבב את עצמו". בתבונתו הנכונה תמה אבינו הראשון עד שהוא מבין מדעתו את התיאוריה של הכל. הוא כנראה הוריש לנו את הנטייה הזו, כי יהודים תמיד שואלים שאלות, קצת כמו ילדים ששואלים כל דבר. כי נער ישראל ואוהבהו. התשוקה והצימאון לדעת, לצד הנכונות לאתגר את ההבנה, מאפיינות אותנו כעם. לא מאמינים, שואלים, חוקרים ומבררים.

זה מתחיל כבר במצרים, עבד מיואש, נאחז בכל קש, אבל בני ישראל לא זורמים בקלות עם בשורת הגאולה: "וְהֵן לא יַאֲמִינוּ לִי", אומר משה רבינו. "וזה אות אמת על עמנו עם ה' שלא להתפתות בדבר, עד עמדם על האמת, בחקירה רבה – חקירה גמורה" – יוכיח מזה הרשב"א אלפיים שנים מאוחר יותר.

ואתם, מה אתם אוהבים יותר, שאלה או תשובה? נכון, נוח יותר להתערסל עם התשובה. היא מרגיעה, עושה שכל ומיישבת את הדעת. אבל איפה היא ואיפה הקסם המסעיר של השאלה, פורצת ממעמקי התודעה, ומבקשת לדעת ולהבין. מעוררת מחשבה, פותחת דיון ומכריחה עיון.

מחזירים בתשובה, מעניקים תחושה שתמיד אפשר להחזיר תשובה, ואם רק נקשיב, נקבל את כל התשובות ונוכל לנוח ברוגע. זה לא עובד ככה, תשובה טובה לא סוגרת סיפור. היא פותחת שלוש שאלות חדשות. שאלה היא מנוע לימוד, וככל שנשאל, כך נוכל להתקדם. התורה היא אינסופית ותמיד יש עוד מה ללמוד, לחקור ולהבין.

"ראוי לכם אחינו, שתגדלו בניכם על המעמד ההוא, הגדול…" כתב הרמב"ם באיגרתו ליהודי תימן, על מעמד הר סיני. אחי ורעי, גדלו את בניכם ובנותיכם לחשיבה ביקורתית. עודדו אותם לשאול שאלות, גם קשות. הציגו בפניהם כמה זוויות ונקודות מבט, ועודדו אותם לשבור ת'ראש ולחשוב. כי אם לא נשאל, איך נדע?

[email protected]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

מי בראש

כללי

מקום דיבור ופלייסטוקן

חינוך

ההזדמנות של 'הבן השני'

אקטואליה

דור הולך ובא

אולי יעניין אותך גם

הורדה (9)
"יצאת צדיק" פרק 1
father-and-son-gcaaa63e3f_1920
אבות עם בנים
AdobeStock_218515260_Preview
כשהטשולנט מנצח את פרשת השבוע
סגור נגישות