שירה חדשה

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

09/07/2023

10:09

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

ראש השנה

יום הרצונות הטובים
ראש השנה נקרא יום הזכרון.
מדוע?
כי ר”ה הוא יום דין של ‘גילוי הרצונות’.
לא יבדקו אותך איך התנהגת בשנה החולפת, וכמה מצוות או עבירות עשית – את זה יבדקו איתך ביום כיפור.
אתה כן תיבדק; איך אתה באמת רוצה שהשנה הבאה תיראה אצלך ?
מה באמת אכפת לך ?
מה אתה מוכן לתרום לעולם סביבך – כדי שהמלך יהיה נוכח בו יותר ?
ככל שתביא לדיון בענינך יותר רצונות טובים –
ככה תקבל מ’שופט הרצונות’ שנה טובה – שבה הוא יזכור לך רק את הרצונות הטובים…

שנה טובה
מבית חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

בדרך כלל, כששני בני תורה נפגשים, שגורה בפיהם שאלה – המופנית מאחד לשני בסגנון: “נו, מה חידשתם לאחרונה, מה מחדשים”? אמרו נא, מדוע צריך לחדש משהו, מדוע שלא יסתפקו הידידים בפגישתם – בהשמעת דבר תורה מוכר וידוע לכל, מדוע ברור הדבר לשניהם שצריך לחדש משהו בתורה? בפרשתנו נאמר -“ועתה כתבו לכם את השירה הזאת”. מכאן למדו חז”ל, שיש מצווה על כל אחד מישראל לכתוב לו ספר תורה משל עצמו – למרות שקיבל ספר תורה בירושה מאבותיו. מדוע שלא ישתמש אדם בס”ת שקיבל בירושה מהוריו, וכי הספר תורה החדש שיכתוב לעצמו, תהיה בו ח”ו תורה חדשה או דברים חדשים ? ודאי שלא, אלא שכנראה וטעמה של מצווה זו הוא, שאל לו ליהודי להסתפק בתורה שקיבל מהוריו ורבותיו, אלא עליו לקבל מחדש את אותה תורה עתיקת יומין, לחדש בה חידושים והבנות חדשות משלו, ולכתוב לו תורה משלו – לפי ההבנות שלו ולפי ההרגשות שלו. התורה החדשה הזו, חייבת כמובן להיות בנויה על התורה שמסרו לו הוריו ורבותיו ללא שינוי, אך בנוסף היא צריכה להיות ‘תורה אישית’, אליה ירגיש הלומד חיבור אישי, כזה הנובע מההבנות האישיות שלו בתורה – המותאמת בצורה על טבעית לכל אחד כפי כוחו. כאשר יהודי כותב לו ס”ת אישי – למרות שחיצונית הוא זהה לס”ת שקיבל מהוריו, הוא נקרא לתת הבנה משלו לכל מילה שהוא כותב, וחיבור אישי משלו. את ספר התורה אותו מצווה היהודי לכתוב, מכנה התורה ‘שירה’. “כתבו לכם את השירה הזאת”. דווקא תורה אישית שמתנגנת במוחו וליבו של הלומד כמו שירה, רק כתיבת ס”ת כזה – משיגה את ייעודה. על תורה אישית שכזו, שיהודי זוכה לכתוב בעצמו, מבטיחה התורה -“וענתה השירה הזאת לפניו לעד – כי לא תשכח מפי זרעו”. כי רק תורה הנכתבת ונלמדת ע”י ההורים בצורה של ‘שירה’ והנאה עם ‘טעם אישי’, ולא בצורה מאולצת ויבשה, רק תורה כזו היא הבטחה לכך – שהתורה תעבור גם לדורות הבאים ולא תשכח.. רבש”ע, “תן חלקנו בתורתך”, ותזכה אותנו למצוא את החלק האישי שלנו בתורה, החלק המיוחד שלנו בתורה, שלא רק נלמד אותו אלא גם נשיר אותו… שבת שירה הקדמונים לימדו על סגולתה הגדולה של השבת האחרונה של השנה, שיש בכוחה ‘לתקן’ את שבתות השנה החולפת. בחלקים רבים של השבת נדרשת אצל כולנו התרעננות והתחדשות, אך בהמשך לאמור, כדאי שנשים לב בסיכומה של שנה לנושא יסודי הנוגע לכל צורת השבת בביתנו. מהי האווירה הכללית השוררת בביתנו בשבת, ומה המסר המרכזי שאנו מעבירים לבני משפחותינו בכל שבת. על שבת נאמר : “ושמרו בני ישראל את השבת – לעשות את השבת לדורותם ..” . על יהודי לדעת שהעברת המסורת היהודית מהורים לילדים מתאפשרת בעיקר בשבת. המציאות בה נמצאים הורים בינם לבין עצמם, והם עם ילדיהם, בזמן איכותי שיש בו אור אלוקי שממלא את הלב מנוחה וקדושה, הוא הזמן המתאים ‘לנגן’ לעצמנו ולבני המשפחה: תורה שמחה, תפילה נעימה, חיי קהילה תורנית, תקשורת בריאה, דוגמא אישית למידות טובות, וויתור ועוד. שבת זו היא הזדמנות לחשוב איך אנחנו שומרי שבת לא רק בצד ההלכתי, אלא איך אנחנו מקיימים “לעשות את השבת לדורותם” – איזו שבת קודש אנחנו מעבירים הלאה לדורות הבאים, ומה הילדים שלנו יזכרו מהשבת של הוריהם. האם השבת שלנו היא שבת מתוחה, עייפה ומאולצת, או שכל שבת אצלנו היא ‘שבת שירה’, בה אנחנו שרים לעצמנו ולבני המשפחה ‘את השירה הזו’- שירת היהדות כולה.

צילום מתנס חבל יבנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

טורים

למה לא מבקשים סליחה ב'סליחות'?

אקטואליה

הקונספציה של ימים נוראים

כללי

איומים ונוראים

זוגיות

האיש שחשב שאשתו קובעת

אולי יעניין אותך גם

התנערי מעפר החול
זכרונות מן העבר
לוח השנה היהודי - חלק ב'
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות