שלושת השבועות

עם בוא ימי בין המצרים, נביא בפניכם השבוע ובשבוע הבא מעט הלכות מעשיות לימים אלו

שאלה: מה הם ההלכות הנוהגות בימים אלו של חודש תמוז עד ראש חודש אב בנוגע לרחצה בים? ומה לגבי מי שלא הלך עדיין לרחוץ בים?
תשובה: הרחצה בים מותרת בשלושת השבועות, ורק בימים שמראש חודש אב אין לרחוץ בים משום שאסור לרחוץ רחיצה של תענוג בימים אלו. עם זאת, בהלכה מובא שימים אלו הם ימים שמסוגלים יותר לפורענות ולמזיקים, ולכן יש להימנע מלעשות דברים שיכולה להיות בהם סכנה (ספורט אקסטרים וכדו’), והיו שהורו מחמת זה לא ללכת לים משום שחששו שזהו דבר שיש בו סכנה, אולם המנהג הרווח הוא שהולכים בימים אלו לים. בנוגע למה שיש אומרים שרק מי שהלך כבר לים לפני שלושת השבועות מותר לו להמשיך ללכת בשלושת השבועות, אין לזה מקור נאמן, וגדולי הפוסקים אמרו שאין לזה טעם וריח.

שאלה: מה דין ברכת ‘שהחיינו’ על אכילת פרי חדש בימים אלו? והאם יש הבדל בין פירות שאוכלים אותם ביום חול לבין פירות שאוכלים בשבת?
תשובה: בשולחן ערוך כתוב שטוב להיזהר בימי בין המצרים שלא לברך ‘שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה’ משום שזמן זה הוא זמן של פורענות. ואם מזדמן לאדם פרי חדש בימים אלו, ימתין מלאכול אותו עד אחרי תשעה באב. כמו כן, המשנה ברורה פסק שבשבת או בראש חודש אב אפשר לברך שהחיינו על פרי חדש, ואפשר להמתין עם אכילתו גם לשבת הקרובה. חילוק מעניין מצאנו בהלכה בין דינה של אישה מעוברת שהתאוותה לאכול פרי חדש, שכמובן מותר לה לאכול מהפרי החדש (שמא יסתכן העובר) אולם אין לה לברך שהחיינו, לבין מי שבטעות בירך ‘העץ’ על פרי חדש, שבזה מבואר בפוסקים שהוא אוכל מהפרי החדש וגם מברך עליו שהחיינו. אחד הביאורים בחילוק זה הוא, שהמברך בטעות על הפרי החדש, בשעת הברכה היה שמח עם הפרי ובאכילתו, ויש לו לברך שהחיינו כמו כל השנה, אולם אישה מעוברת ש’הוכרחה’ על ידי תאוותה לאכול פרי חדש בזמן שיודעת שהוא אינו זמן שמחה, אין לה כל כך שמחה באכילתו, ולכן לא מברכת שהחיינו.

שאלה: מה ההלכה לגבי קניית בגדים חדשים או כלי בית חדשים בימים אלו?
תשובה: בעצם קניית הבגדים או כלי המטבח אין איסור בימים אלו, והנושא ההלכתי הוא כאשר קונים בגדים חשובים ומיוחדים או ריהוט סלוני וכדו’ ששמחים בקנייתם, ובמשך השנה מברכים שהחיינו על קניה זו. קניות מעין אלו יש להימנע מהן בשלושת השבועות משום שאין לברך ‘שהחיינו’ בימים אלו. אולם אם מדובר בבגדים או בכלים שממילא אין מברכים שהחיינו בקנייתם, הרי שאפשר לקנותם גם בימים אלו. הלכה זו תהיה תלויה בזמן בו מברכים ברכת שהחיינו בקניית בגדים חדשים, משום שבהלכה מבואר שבגד הראוי ללבשו ללא תיקונים נוספים, מברכים שהחיינו מיד בשעת קנייתו, ובגד שצריך תיקון בשביל להתאימו ללבישה מברכים עליו ‘שהחיינו’ רק בשעת הלבישה. בהתאם לזה תהיה ההלכה בנוגע לבגדים חדשים בימים אלו, שאם מדובר בבגדים שצריכים תיקון, אפשר לקנותם ויש להמתין עם לבישתם עד אחרי תשעה באב.

שאלה: יש לנו שיעור יומי קבוע בגמרא, ולפי סדר הלימוד שלנו אנחנו אמורים לסיים השבוע את המסכת. האם מותר לנו להמתין עם הסיום לשבוע של תשעת הימים בשביל שנוכל לחגוג עם סעודה בשרית? אציין שבדרך כלל אנחנו לא עושים סעודה בשרית בסיומי המסכת שנלמדים בשיעור, אלא מסתפקים באכילת ‘מזונות’ ושתיית ‘לחיים’.
תשובה: אין לדחות את הסיום לתשעת הימים. במשנה ברורה מבואר שהיתר אכילת בשר בסעודת סיום מסכת הוא באופן שנזדמן לו בלימודו לסיים בתשעת הימים, אולם אין למהר או לאחר את הסיום בשביל לסיימו בימים אלו. ביאור העניין הוא, שאם ממהר או מאחר את הסיום לימים אלו רק בשביל שיוכל לאכול בשר נראה הדבר שאין שמחתו בסיום המסכת אלא בעיקר באכילת הבשר. ולכן באופן שיש סיבות אחרות לדחיית הסיום, אין כל מניעה להמתין לתשעת הימים. בנידון השאלה יש עוד טעם שמחמתו עדיף לא לעשות את סעודת הסיום בתשעת הימים עם בשר, משום שההיתר לאכילת בשר בסעודת סיום לאדם שבשאר הימים לא עושה סעודה אינו היתר מבורר, ולשון המשנה ברורה הוא ש’אפשר שלא יעשנה גם עתה’.

הרב עונה לשאלות בהלכה בטלפון: 058-3279418 | או במייל : E0583279418@gmail.com