שניים שיושבים

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

05/11/2023

22:19

_7dd67005-e133-4847-9973-b064006feae1

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

מפגשים חברתיים הם חלק בלתי נפרד מחיינו. מפגשים משפחתיים מורחבים סביב שולחן השבת ,
מפגשים המבוססים על היכרות ממקום העבודה, או כאלו של חברות רבת שנים. מפגשים כאלו
תורמים לנו בתחומים רבים, אנו שומעים דעות שונות, מחליפים חוויות וסתם נהנים מהשהות
במחיצת אנשים קרובים. כאשר הם מנוהלים ברוח טובה, הם יוצרים אווירה חיובית המותירה טעם
טוב בסיומם. לצד זאת, קיים סיכון שכן המפגש עשוי להפוך כר ליצירת אווירה שאינה תואמת את
אורח החיים בו אנו מעוניינים. לעיתים יכולים לעלות נושאים שאינם אמורים לעלות על שולחן הדיונים,
כמו רכילויות וכדומה, לפעמים יש להישמר גם מיצירת אווירה קרובה מדי בין גברים לנשים, כזו
העלולה להביא אותנו לידי ניסיונות. אם אנו מעוניינים שהמפגש יהיה אכן מועיל ומהנה, עלינו לחשוב
כיצד נשרה במפגש החברתי אווירה חיובית המבוססת על ערכי התורה. איך נשמור על האופי התורני,
גם במפגשים חברתיים, בהם המשתתפים באים מרקעים שאינם תואמים תמיד את ערכי התורה?
המכנה המשותף הפנימי
במשנה במסכת אבות נאמר: “שנים שיושבים ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים, אבל
שנים שיושבים ויש ביניהם דברי תורה – שכינה ביניהם” על איזה סוג מפגש מדברת המשנה ?
בטח לא על שניים שנפגשו רק כדי ללמוד יחד בחברותא, שם ברור כי יש ביניהם דברי תורה, שהרי
לשם כך נועדו להיפגש. כוונת המשנה נסובה על ידידים שנועדו למפגש חברתי מהנה, ולהם ממליצה
המשנה שיהיו דברי תורה “ביניהם”. הסיבה לכך היא שדברי תורה אשר יהדהדו במהלך המפגש,
יזכירו ליושבים את ערכי התורה והמוסר הכלליים שהם מאמינים בהם. לדברי תורה הללו יש כח
סגולי מדהים. מעבר לעצם דברי התורה הנאמרים, יש בהם כוח לשוות למפגש הידידים אופי מכובד
וערכי. הדברים מזכירים לידידים את המכנה המשותף הפנימי שלהם בהיותם שייכים לקבוצת האיכות
של ההולכים בדרך ה’. אין זה סוד שמקומות העבודה שלנו מהווים אתגר רוחני עבורנו. מציאות
החרדי העמל במחיצת עמיתים לעבודה מרקעים שונים, במשך שעות רבות של היום, חושפת
אותנו לאורח חיים קליל, לפעמים מתירני, שרק ערכים של תורה ויראת שמים, יחד עם חכמת
חיים וטקט, יכולים לסייע לנו לעבור זאת בשלום. פעמים רבות האתגרים הרוחניים העומדים לפנינו
במקומות עבודתנו, אינם בתחום האסור או המותר הלכתית, אך הם נוגעים לצורת החיים הכללית בה
חי עובד ה’. כאן נצרכת התנהלות מסויגת מעט, נטולת קרבה יתרה עם עובדים שאינם נמנים על קהל
היראים, או שמירת מרחק מתאים ומנומס מעובדות המשרד – חרדיות או שאינן כאלה. האדם הוא
יצור חברתי הנמשך מטבעו אחרי החברה הכללית ואורחותיה. מציאות טבעית זו מחייבת את העובד
בחברה הכללית לקבוע לעצמו קוד דתי-חברתי, שיעמיד את מציאותו במקום העבודה בסטטוס חרדי
מחייב. עובדים חרדים ‘המציאו’ לעצמם צורות התנהגות אישיות ששומרות עליהם ומזכירות להם את
שייכותם החברתית האמיתית. (לדוגמא: גברים חרדים רבים ‘שומרים מרחק’ ואינם קוראים לעובדות
בחברה בשמותיהן הפרטיים אלא רק בשם המשפחה- בתוספת הנכבדה המקדימה ‘גברת…’, או
למשל – הימנעות של עובדים חרדים ממפגשים שמקיימת החברה במקומות ובסגנונות שאינם
הולמים) אם נשכיל להשמיע במקומות עבודתנו דברי תורה מהנים ומועילים, אם נקפיד ‘להשחיל’
איזו שאלה מעניינת בלימוד או וורט טוב מפרשת השבוע במפגש עם חברים, דברים אלו יכולים
‘לקבע’ את מעמדנו החברתי, ולהעמיד אותנו בסטטוס ערכי גבוה, סטטוס מכובד שיחייב אותנו לנהוג
בצורה התואמת את ערכי העולם החרדי – שממנו אנו באים ואותו אנו מייצגים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

ארץ ישראל שלנו

טורים

כמו מים ,חיים

אקטואליה

נכנס חרדי ויוצא - - - ?

כללי

נחשים בעולם התורה

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
WhatsApp-Image-2023-06-02-at-08.53.35
יזמים? זה בשבילכם
סגור נגישות