“ששמת חלקי…”

טור אורח

06/29/2023

12:56

_b8a296ec-2ff9-4b19-a1aa-812741e87a65

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בהעלותך

עשה לך רב ו..אכילה רגשית.
אספסוף מלא תאווה מתנפל על משה רבנו ודורש: ‘נפשנו יבשה – תנה לנו בשר ונאכלה’ !
משה פונה אל ה’ בכאב ואומר: ‘לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את משא כל העם – מאין לי בשר לתת לכל העם’?
כתשובה לכך מורה לו ה’ לאסוף שבעים ‘זקנים’ מתאימים – שיעזרו לו במשא העם – כך שהוא לא יהיה לבד.
ואנו שואלים, האומנם אם יהיו בעם מספיק רבנים נגישים – יהיה פתאום מספיק בשר לכולם?
לא!
אבל כשיהיה ליהודי רב אישי ונגיש! – שיעניק לו תמיכה רוחנית לנפשו ה’יבשה’ בכל פעם שהיא צריכה ריגוש וריענון – ממילא יתייתר אצלו הצורך ל’בשר תאווה’ מיותר

כי הנפש שלו פשוט תהיה שבעה..
(חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

הוא לא היה על הירח, אבל בלעדיו אפולו 11 לא היתה חוזרת הביתה – זעקה הכותרת בניו יורק
טיימס. זה מייקל קולינס ששהה ברכב הפיקוד של אפולו 11, בצד הרחוק של הירח, בזמן שחבריו
עשו היסטוריה. הוא היה אחד משלושת האנשים שטסו לחלל בטיסה הידועה אך תפקידו היה
להישאר בתא ולנהל משם את התהליך.
“וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים”.- ‘ראה כל שבט ושבט שוכן
לעצמו ואינן מעורבין. ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אוהל חברו’. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ
וַיֹּאמַר… “מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל”.
בספרים הקדושים ביארו כי ‘אין פתחיהן מכוונים זה כנגד זה’ הכוונה לפתחים דרכם אדם חווה ורואה
את העולם. בלעם ראה שאין פתחיהן מכוונים זה כנגד זה, וכל אחד עובד את בוראו בדרך המתאימה
והמיועדת עבורו. כל אחד מכיר את דרכו הסלולה בעבודת השם על פי כוחותיו.
“יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא, שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו”
(רמח”ל, מסילת ישרים א). בעולמו האישי שלו !
לכל אדם עבודה רוחנית המיוחדת רק לו, עליה אנו מתפללים “ותן חלקנו בתורתך” – שנזכה לחלק
המיוחד שיש לכל אחד ואחד מאתנו בתורה, המותאם באופן מושלם לנבכי אישיותו.
“אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים” (קהלת ז’ כט’). רבותינו ביארו זאת
כך: האלוקים עשה את האדם ישר – כאשר הוא עם עצמו הוא ישר. אך כאשר מופיע “והמה”
התחשבנות עם “מה יאמרו” והאחר, – בקשו חשבונות רבים. שם מגיעים לבלבול וקלקול.
על האדם למצות את יכולותיו העצמיים לפי הכלים והכוחות שניתנו לו, כי זהו תפקידו, והוא נצרך
לכלל גם אין בו תהילה. על האדם להתמקד בכיוון פתחו – הפתח שלו – ולא להתכוון אל מול פתחו של
האחר.
נתמקד בפתחנו ונזכה להבטחה “פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של
אולם”!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כותרות

כללי

חיי הווילה בג'ונגל

אקטואליה בהלכה

יש כאן עירוב?

טורים

אקטואליה

למה דווקא גמרא?

אולי יעניין אותך גם

A "Heder" an orthodox Jewish school
1965/01/01  Copyright © IPPA 03750-005-13  
                    Photo by Barzelai Avraham
התנערי מעפר החול
pexels-pixabay-161561
זכרונות מן העבר
_f33664f9-39b9-4ce5-9527-b38b301417be
לוח השנה היהודי - חלק ב'
WhatsApp Image 2022-07-28 at 18.26.55
ליל שישי של חלקי - הסיירת
סגור נגישות