במעמד מרנן גדולי ישראל שליט”א ובברכתם – ועידת ‘חלקי בקהילתי’
‘שלא יישאר אף בוגר ישיבה בלי קהילה
מעמד רב רושם בירושלים: עשרות רכזי ‘חלקי בקהילתי’ מכל רחבי הארץ התכנסו לועידה מיוחדת, במסגרתה קיבלו הדרכה מקצועית והאזינו לגדולי ישראל # את המעמד כיבדו בנוכחותם מרנן חברי מועצות גדולי וחכמי התורה הגר”ד כהן, הגר”ש שטיינמן והגר”ד יוסף שליט”א # מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין שליט”א שיגר מכתב ברכה מיוחד למעמד # סיקור נרחב ומקיף ודברי גדולי ישראל
ישי הבלין
בשעות אחר הצהריים של יום שני השבוע, זאת חנוכה, נערך במלון ורט בירושלים כנס ענק ומיוחד לעשרות רכזי ‘חלקי בקהילתי’ מכל רחבי הארץ, בהשתתפות מרנן גדולי ראשי הישיבות ובברכתם. תחילה, כללה הועידה המיוחדת פאנלים מקצועיים עד לשעות הערב, אז נערכה סעודה חגיגית ונישאו דברי ברכה.
בפתח הדברים הודו המארגנים למ”מ וסגן ראש עיריית ירושלים הרב אליעזר ראוכברגר, שתומך ומסייע רבות לפעילות חלקי בקהילתי, וגם הועידה הזו לא הייתה מתאפשרת בלי תמיכתו ודחיפתו.
את האירועים פתח הרב מתי גינסברגר, ממייסדי ומנהלי חלקי, בהצגת חזון ‘חלקי בקהילתי’. אחריו, נהנו הנציגים מהרצאה מרתקת של הרב יוסי גרינבוים, מייסד וגבאי קהילת ‘הגבעה’ בבני ברק, שתיאר את הדרך שעברה הקהילה, המסלול שצעדו בו עד כה, והוסיף שלל טיפים ועצות לגיבוש הקהילה ומתן תחושה טובה לכל אחד מחבריה.
אחריו עלו לבמה שלשה רבני קהילות: הרה”ג רבי שלמה קלגסבלד – רב קהילת עטרת נוף, הרה”ג רבי יהודה ברייטקופף – רב קהילת חסדי נפתלי, הרה”ג יעקב זילברליכט רב קהילת הגבעה בני ברק, והרה”ג רבי חיים כהנא – רב קהילת שבת אחים. פאנל פורה נפתח בהנחיית הרב יוסי קול, בו נדונו שלל שאלות ובעיות הצצות בהתנהלות קהילה, ואתגרים הלכתיים והשקפתיים שונים העולים על שולחן הרבנים דבר יום ביומו. את תוכן הפאנל נביא בע”ה בגיליון הבא.
הדיון הבא עסק ב”מודל השטיבל החסידי”, הקהילות של ‘חלקי’ רואות בשטיבל החסידי מודל שאפשר לחקות אותו בהתאמה למגזר הליטאי, תחושת החמימות והביתיות שכל אחד מרגיש ב’שטיבל’ שלו, הייתה תורמת לנו רבות. הרב אלתר גרובייס, חוקר וסופר, הרצה את משנת החסידים במודל ה’שטיבל’ ודרך הפעולה שלהם, דבריו יובאו גם הם בהרחבה בגיליון הבא.
במושב הבא הציגו מנהלי ארגון נפש יהודי’ –הרב אילן בוזגלו והרב משה אופן -את תוכנית הקירוב ‘אחים לנפש’ ואת שיתוף הפעולה בין חלקי בקהילתי לבין תוכניות הקירוב של הארגון. (ראו הרחבה בגיליון הבא).
שיאו של המעמד היה כאשר נכנסו בזה אחר זה גדולי התורה למעמד: מרנן ראשי הישיבות הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט”א והגאון הגדול רבי שרגא שטיינמן שליט”א, חברי מועצת גדולי התורה, וכן הגאון הגדול רבי דוד יוסף שליט”א, חבר מועצת חכמי התורה, הרה”ג רבי אברהם יצחק גרינבוים יו”ר קרן וולפסון, הרה”ג רבי שמואל רבינוביץ’ שליט”א רב הכותל והמקומות הקדושים ועוד רבנים חשובים. בדברים שנשאו עמדו על זכויותיהם הגדולות של הנציגים, והעבירו דברי חיזוק והדרכה לפעילות הקודש שלהם. דברי מרנן מובאים בהרחבה במסגרות המצורפות.
את המעמד פתח מייסד הארגון הגאון רבי ברוך צבי גרינבוים שליט”א בהקראת מכתבו של רשכבה”ג מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין שליט”א, שתוכן דבריו הובא בעמוד ראשון בגיליון זה. לאחר מכן נשא הגרב”צ דברים בקצרה: “התאספנו כאן אחרי שנת פעילות ראשונה של חלקי בקהילתי, ולרגל מבצע שערכנו יחד כל יזמי הארגון בתקופה האחרונה, להגיע במשך כל השנה האחרונה ל2000 חיבורים, שכל אחד מהיזמים שיושבים כאן חיבר אנשים במרחב הציבורי בוגרי ישיבות עמלים לפרנסתם לרעיון של קהילה. החזון של ‘חלקי’ הוא אחד, שכל אחד מבוגרי הישיבות שנמצא במרחב ומרגיש מנותק ואבוד, מרגיש לא במיינסטרים, לא חלק אינטגרלי מעולם התורה – ירגיש מחובר לקהילה, בשביל זה קמנו בעידודם ובברכתם של גדולי ישראל .
“יש לנו פה על הקיר את החזון של חלקי בקהילתי: שאף בוגר ישיבה לא יישאר בלי קהילה, ולידו אתם רואים את הקריאה הקדושה: שמים את בוגרי הישיבות בתוך עולם התורה, אין סיבה שזה לא יהיה כך. אנחנו לא חרדים אחרים, איננו מבקשים להציג חרדיות חדשה, אנחנו חלק אינטגרלי מעולם התורה, חלק גדול וחשוב מעולם התורה, רק החיבור לתוך עולם התורה ישיג את המטרות שלשמם קם חלקי בקהילתי.
“אמרנו בעל ניסים ‘על המלחמות’, הודינו על המלחמות. העולם שואל מה יש להודות על המלחמות? כבר דיברו פה קודם בשם החפץ חיים שאנחנו מודים על זה שיש לנו על מה להילחם. יכול להיות עוד פשט: יושבים כאן הכוח החלוץ של חלקי בקהילתי שליד כל אחד מהיושבים כאן יש עשרות, ויש ראשי קהילות שיש להם יותר, שכל אחד מאלו שיושבים כאן הוא המחבר שלו לעולם התורה.
“על המלחמות הכוונה היא לא רק שיש על מה להילחם אלא שאנחנו מודים שיש מי שנלחם. אנו מודים לה’ שנותרו לנו לוחמים שלקחו אחריות ופעלו כנגד כל הסיכויים. בתחילת ‘על הניסים’ אומרים ‘בימי מתתיהו בן יוחנן’, אנחנו לא אומרים ‘בימי מלכות יוון’, אנחנו אומרים ‘בימי מתתיהו בן יוחנן’, זו הייתה התקופה שלהם והם ניצלו את התפקיד שלהם לקחת את גודל השעה ולהילחם. ממש להשתאות מאיפה היה את העוז ואת האומץ של מתתיהו ובניו להילחם מול כזה דבר, אלא שהם ידעו שזו התקופה שלהם וזו ההזדמנות שלהם.
“אשרינו שיש לנו יזמים כמוכם, אשריכם, מה טוב חלקכם, אתם נמצאים כאן וכל אחד מכאן צריך לראות את עצמו כרב קהילה, כראש ישיבה, כראש עיר שאמור לדאוג לכל עניינם התורני, רוחני, חינוכי של כל בוגרי הישיבות שמרגישים שאין להם מספיק אבא. נוכחותם של גדולי התורה שנמצאים כאן ואלו ששלחו את ברכתם הם ההכרה הגדולה בחזון ‘חלקי בקהילתי’ ובגודל האמון שהם רוחשים לכל הפעילות של מי שנמצא כאן. אנו מודים על המלחמות, לא רק שיש על מה להילחם אלא תראו שיש כמוכם מי שנלחם, להיות חלוצים, להיות יוזמתיים, לקום בבוקר ולחשוב מה אני עושה עוד למען אותו בוגר ישיבה שמרגיש בצד שמרגיש בשוליים.
“ליבת התפקיד של חלקי בקהילתי היא לגשת לאנשים באופן אישי, לפתח איתם קשר, לשאול אותם מה אתה צריך, לתווך להם באזור קהילה, כולל או שיעור, להיות להם אוזן קשבת. הרבה מהם צריכים מוסדות לימוד, אנחנו שוקדים יחד עם גדולי ישראל לתת מענה, אנחנו לא יכולים לתת אמירות ציבוריות ולפתוח מוסדות חינוך, בינתיים אין לחלקי בקהילתי את הכוח הזה וגם לא את הרצון הזה, אבל כל אחד מפה חייב להיות האוזן הקשבת לבני הקהילה שלו. זה התפקיד שלנו ביחד, בכוח גדול, בברכתם של גדולי ישראל, שכל אחד מאתנו יהיה חלק מאלו שמבינים שעל כתפם זה מוטל, אל תחכו לאף אחד שיעשה את העבודה.
“חלקי בקהילתי מספק את המעטפת, מספק את הארגון. אין לי ספק שככל שהציבור כאן יעבוד באמת ובתמים וירחיב כל אחד במקומו את הקהילה שלו, כך נזכה לסייעתא דשמיא גדולה מאוד. ידידי הרב לייזר ראוכברגר, שנים ארוכות אנחנו מכירים, נרתם לעניין הזה של חלקי, ויחד עם עיריית ירושלים רוצה העירייה להפוך את חלקי בקהילתי בירושלים לאיזה שהוא מודל כזה לכל רחבי הארץ. אנו מברכים אתכם על עזרתכם, מודים על לשעבר ומבקשים להבא. אני רוצה להודות מאוד לגדולי ישראל שטרחו ובאו וכיבדו אותנו בנוכחותם ובהכרתם הגדולה בארגון חלקי בקהילתי”.
רב הכותל והמקומות הקדושים, הגר”ש רבינוביץ’, המלווה את ‘חלקי בקהילתי’ מיום הקמתו, נשא את משא הנעילה: “השעה מאוחרת כך שלא אאריך בדברים, הקב”ה יברך אתכם שתמשיכו להפיץ את האור והמפעל הזה ימשיך ויפיץ את האור בכל עם ישראל. יש כל כך הרבה מקומות שזקוקים לאור שלכם, שנזכה בע”ה לראות בעוד שנה את המפעל הזה עושה חיל מכפיל ומשלש את עצמו עם הרבה סייעתא דשמיא.
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, שכיבד את המעמד בנוכחותו, בירך את המשתתפים באריכות: “חג החנוכה מסמל יותר מכל את המאבק לשמור על לימוד התורה ועל לומדי התורה. היוונים רצו להשכיחם תורתך, ובמאבק נגד כל הסיכויים הצליחו המכבים להדוף אותם ולמנוע את הגזירה. החשש הכי גדול של אדם שיוצא לשוק העבודה, הוא “להשכיחם תורתך”, שבלהט העבודה, התורה קצת תישכח, תידחק לקרן זווית. אתם יודעים לעשות את זה אחרת, לצאת לעולם המעשה, לפרנס בכבוד, ועדיין לגדל בית של תורה. השליחות שלכם היא לא רק בעצם החיבור שלכם לתורה, אלא במסר שאתם מעבירים, לסביבה שלכם, לילדים שלכם ולעצמכם!”
ליאון התייחס גם לגל השנאה כלפי הציבור החרדי הגואה בימים אלו והדגיש כי “החרדים הם לא סרח עודף! הם מאגר הכישרונות הגדול ביותר בישראל שיכול להבטיח את הזנקתה של המדינה קדימה כאומת סטראט-אפ משגשגת. בשנת 1996 כשאני הייתי מנכ”ל משרד ראש הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה, היה נדיר מאוד לראות חרדים בשירות המדינה. היום כראש העיר ירושלים, כשאני מבקר במשרדי ממשלה לשם קידום ענייניה של העיר, אני נהנה לראות חרדים שאחראים על תפקידים בכירים בשירות המדינה, ומשתלבים באופן נפלא בעשייה הציבורית. חלקם הגדול ירושלמים, שלמדו כאן וגדלו כאן, המשיכו מכאן הלאה והשתלבו בתפקידים בכירים. “
מ”מ ראה”ע ויו”ר דגל התורה בירושלים, הרב אליעזר ראוכברגר, שמסייע רבות ל’חלקי בקהילתי’, אמר בדברי הברכה שנשא: “ציבור בוגרי הישיבות שיצא לעולם המעשה, זה ציבור איכותי, ציבור נעלה וחשוב בעל ערכים נפלאים ומידות מיוחדות. ציבור שגדל והתחנך בעולם הישיבות, התחנך על ברכי ראשי הישיבות, וגם כעת, כשיצא לעולם המעשה, ההתנהלות שלו והצורה שבה הוא מגדל ומחנך את משפחתו וילדיו היא על פי הדרך שבה הוא התחנך בעולם הישיבות. אלו האנשים שנמנים על קהילות ‘חלקי בקהילתי’, ואלו האנשים שכולנו, כולנו ללא יוצא מן הכלל גאים בהם עד מאד, וחשים שאנחנו שליחים שלהם לטייב להם את כל מה שהם צריכים פה בירושלים. בכל התחומים.
“יש המכנים את בני הציבור החרדי שיצא לעבוד לפרנסתו בכינוי החרדים העובדים. כאילו יש חרדים כאלו וחרדים אחרים. שונים. אז שיהיה ברור, אין דבר כזה. כולנו חרדים לדבר השם, כולנו חרדים לציווי התורה, כולנו שווים. תרתי משמע. גם אני חרדי עובד. מה, אני יושב בכוילל? הלוואי. אני וחברי עובדים קשה מאד בשביל לשרת אתכם, בשביל הציבור היקר והנפלא שאנחנו כל כך אוהבים וחושבים שמגיע לו בדיוק כמו שמגיע לכל ציבור אחר בעיר. אני גם בטוח שיש לציבור הזה הכרת הטוב על מה שאנו עושים עבורו, מה שאנו משתדלים למענו, וגם מה שעוד לא הספקנו לעשות אבל אנחנו מחויבים, מלא מלא, ועוד נעשה רבות למענו בהמשך השנים”.
