ה'דינה' שמאחורי הקלעים

מעיון בפרשת שכם בן חמור עולה לימוד אקטואלי לדורות:
לאחר ששכם בן חמור עשה את שעשה, וביקש את הסכמת יעקב ובניו לשאת את דינה, הסכימו בני יעקב בעורמה, אך התנו את הסכמתם בכך שכל אנשי העיר ימולו את עצמם. בשלב זה ניצבה בפני שכם ואביו בעיה.הם נדרשו לשכנע את אנשי העיר, לבצע פעולה כואבת שאין מבחינתם שום סיבה הגיונית לעשות. אז מה עושים?התורה מספרת על השיטה השיווקית בה השתמשו ראשי העיר: "ויבוא חמור ושכם בנו אל שער
עירם וידברו אל אנשי עירם… האנשים האלה שלמים הם איתנו וישבו בארץ ויסחרו אותה… את בנותם ניקח לנו לנשים ואת בנותנו ניתן להם… מקניהם וקניינם וכל בהמתם הלוא לנו הם… אך בזאת ייאותו לנו בהימול לנו כל זכר תושבי העיר שכם, כעדר טועה ופתי המאמין לכל דבר, מתרשמים מהחזון המדהים הנפרש בפניהם: "וישמעו אל חמור ואל שכם כל יוצאי שער עירו וימולו כל זכר…" מדהים ומשעשע. עיר שלמה שומעת מראשי העיר שלה שרק 'טובת העיר' מול עיניהם, עד כמה 'צורך השעה' הוא לשנות דברים בעיר הזו, עד כמה אנו פועלים 'רק בשבילכם', ועד כמה משתלם כלכלית וחברתית לכרות ברית – תרתי משמע -עם בני יעקב, בתמורה לכלכלה חופשית, הסכמי סחר, שידוכים טובים ועוד. מול הדמגוגיה הזו של האב ובנו, משתכנעים אנשי העיר ועושים לעצמם ברית מילה כואבת, כי הרי זה כדאי, זה משתלם, מה לא עושים בשביל עתיד טוב יותר, והרי ראשי העיר
ביקשו, והם בטח יודעים יותר טוב מאתנו מהנכון לעשות ל'טובת המדינה…' אבל אנחנו כדאי שנבדוק היטב מהו המניע ומהו האינטרס של הדוברים הצדקנים והצעקנים. פעמים רבות נגלה שמאחורי כל אידיאולוגיות הצדק והמוסר שלהם, מסתתרים אינטרסים שונים ומשונים, חוסר אחריות, ונגיעות אישיות של 'קנאה תאווה וכבוד' המוציאים את האדם מן העולם.

חרדים משינוי

קיימים מומחים רבים לענייני ה'ציבור החרדי' ו'עולם הישיבות'. פרשנים ומבקרים, מוחים, מטיפים ומעירים, מציעים הצעות, מתקני עולם ומשמיעי דעה – בכל הנושאים האקטואליים הנוגעים לערכי הליבה של העולם החרדי. תהיה דעתם של אלו צודקת – ככל שתהיה,
היא צריכה להיכתב ולהישמע, באחריות גדולה, ומתוך הערכה וענווה מול גדולי התורה שהנהיגו
את העולם המופלא הזה בכל הזמנים, ובנו את עולם התורה בארץ ישראל בבנייה מורכבת ומחושבת. נכון, לא לכל דבר שקורה בציבור שלנו יש תשובה מסודרת או מענה הולם, אך לא כל רעיון לתיקון עומד במבחן יסודות החרדיות, ולא כל אמירה שנויה במחלוקת של תלמיד חכם מיד צריכה לשמש ככלי ניגוח על כל עקרונות
החינוך הקדוש והיקר – כחלק מקעקוע מתמשך של סמכות גדולי התורה כולם…
כל קריאה לתיקון ושינוי – חייבת לקחת בחשבון שיקולים רבים שעמדו לנגד עיני העדה
בקביעת המדיניות שלהם, בעיצובו של עולם התורה ותרבותו. העולם החרדי כשמו – חרד מפני החילוניות המקיפה אותו מכל צד, ועיקרון ההתבדלות החרדי הוכיח את עצמו – כדבר היחיד השומר על רמתו התורנית והרוחנית של רוב עולם התורה. שותפות הגורל שיש לעולם התורה בארץ עם אחינו הרחוקים, מצריכה חשיבה רבה ורגישה, אך היא צריכה להיעשות באחריות נטולת אינטרסים אישיים. טוב יעשו 'מתקני הציבור' שלנו בתקופה קשה זו, אם יתנו את דעתם על חיזוק הציבור בלימוד התורה, בחינוך נכון של ילדינו, ובחשיבה איך להשפיע מעושר עולם התורה על אחים תועים ותוהים – לפחות כמו שהם מבקרים, מתרפסים, מטיפים,
מעירים, וחושבים רק על 'איך אנחנו נראים בחוץ', ועל יחסי חרדים-חילונים' ביום שאחרי המלחמה..