קשה כשאול קנאה…

שו"ת נשות חלקי | עם הרב זאב קצנלבוגן

שלום וברכה ותודה על הזכות לשו"ת.
השאלה שלי עוסקת במידה רעה שאני מוצאת את עצמי נופלת בה… כן, זו הקנאה… וכשהיא תוקפת – לא עוזר לי הידיעות השכליות של "מה ששלי – שלי" וכד'. בפשטות: איך מצליחים לא לקנא??
תשובה:
שלום וברכה
דבר ראשון, כל הכבוד על המודעות. מקובל לומר, שידיעת האתגר היא מחצית הדרך אל הפתרון אני כותב מתוך מחשבות ולא מתוך ניסיון אישי שהצליח, כך, שצריך לקחת את מה שאכתוב בערבון מוגבל. פעמים רבות, הדרך להתמודדות אינה נמצאת בזמן ההתמודדות, אלא בשלבים המוקדמים שלה. את מתארת שבשעת מעשה, את לא מצליחה לעצור את הקנאה, וזה בהחלט הגיוני. כאשר רגש צף בנו באופן חזק, קשה מאוד לחנוק אותו. אבל אם ננתח את רגש הקנאה, הוא ככל הנראה נובע מעולם של חסר או של השוואה ביני לבין השני השוואה כזו, שמייצרת חסר גם אם הוא לא באמת היה חסר ואיך נוכל להתמודד עם הרגשות הללו? לשם כך צריך לקחת זמן קבוע, (ולא בזמן כאשר רגש הקנאה צף) ולשאול את עצמנו, מה אנחנו באמת מאחלים לעצמנו? מה מתוך הדברים הללו יש לי כבר? מה מתוך הדברים שאין לי, אני יכול להשיג? מה אני צריך לעשות בכדי להשיג אותם? ושאלות נוספות בסגנון הזה את הדבר הזה כדאי לעשות, פעמיים או שלוש בשבוע, למשך כמה דקות בכל פעם ומה התועלת במחשבות כאלה? יש לכך שתי מטרות

1. מי שמרגיש מילוי, מי שמרגיש שיש לו הרבה דברים מתוך מה שהוא רוצה, פחות מרגיש חסר ואולי בעקבות כך פחות יקנא.
2. גם לגבי הדברים שעדיין חסרים, כאשר עובדים להשיג אותם, ניתן לנתב את הרגש לשאיפה לעשייה ופחות סתם לקנא באחרים מבלי שזה מקדם לשום מקום. ומה קורה עם הדברים שלא ניתן להשיג? בדרך כלל כאשר אדם מרגיש סיפוק ממה שיש, ותקווה ריאלית להשיג את מה שחסר בינתיים. הפנטזיות להשיג את מה שלא ניתן להשיג הולכות ומתכווצות כי הטבע שהקב"ה חנן אותנו, הוא להבין מה ריאלי בעבורנו ולהשקיע שם. וכאשר אנחנו משיגים אותו, זה הופך אותנו לשמחים מקווה שנתתי כיוון
   מעוניינת לשלוח שאלה לרב, כתבי
   [email protected] למייל
   לרישום קבלת כל תכני הזכות ליהדות הרשמי כאן:
   https://lp.smoove.io/ozk7?cs=chelki