גרמא וגרמי

סוגיות שלמדנו בישיבה, באות לדי ביטוי בחיי המעשה שלנו
השבוע נעסוק בדיני נזק הנעשה בגרמא ובגרמי, הלכה למעשה

להלן מספר שאלות הנוגעות לנזקים עקיפים. נזקים אלו נחלקים לשני סוגים הנקראים בהלכה 'גרמא' ו'גרמי'. החילוק ביניהם באופן כללי הוא: גרמא נחשב לנזק רחוק ועקיף, ולכן המזיק בגרמא פטור מלשלם (וחייב בדיני שמים, אם יעשה את הנזק בכוונה או בפשיעה). גרמי הוא נזק הרבה יותר ישיר, ולכן המזיק בגרמי חייב לשלם.

שאלה:
בבית כנסת מסוים, המתפללים לא הקפידו לכבות את הטלפונים לפני התפילה, והתפילות היו מופרעות באופן תמידי על ידי צלילים ואיתותים שונים. אחד המתפללים אשר נקעה נפשו ממצב מביש זה, החליט לעשות לדבר סוף, והתקין על דעת עצמו משבש קליטה, מבלי להודיע על כך למתפללים. באחד הימים הגיע לבית הכנסת איש עסקים המשתתף בלימוד הדף היומי המתקיים במקום, והעביר את הטלפון למצב 'רטט' למשך זמן השיעור. כאשר הסתיים השיעור הוא יצא החוצה, והבחין שהודעות חשובות אשר נשלחו אליו בשעת השיעור, לא הגיעו עקב שיבוש הקליטה, ועקב כך נגרם לו הפסד רב. האם המתקין חייב לפצות אותו על ההפסד?

תשובה:
בפוסקים אכן מבואר שישנם שני סוגים של חיוב תשלומים לשני סוגים של שדכנים. מתקין המשבש פטור בדיני אדם, אולם נראה שבדיני שמים יהיה חייב לפצות את איש העסקים על ההפסד שהפסיד. הסיבה לכך היא משום שעצם התקנת משבש הקליטה שמנע מאיש העסקים לקבל את ההודעות החשובות נחשבת רק עשיית נזק בגרמא, משום שאין כאן נזק ישיר לממון מסוים, אלא רק מניעה חיצונית מהריווח להגיע ליעדו. עם זאת, נראה שהמתפלל נהג שלא כדין במה שהניח משבש קליטה בבית הכנסת על דעת עצמו (ולא על דעת רב המקום) ובלי להודיע על כך, משום שהגם שאותו בית כנסת ניגף במגפת הצלצולים, עדיין ישנם רבים שמוודאים שהטלפון במצב שקט בשעת התפילה, וכלפיהם אין רשות לשבש את הקליטה.

שאלה:
ראובן לקח את המחשב של שמעון וזרק אותו לצד החדר – שם היה מונח מזרן, בידיעה שהמחשב שינחת על המזרן לא יישבר. אחרי שהוא זרק אותו, הגיע לוי ומשך את המזרן ממקומו. המחשב שהגיע לשם רגע אחרי כן, נפל כמובן על הרצפה ונשבר. שמעון תובע אותם על המחשב שניזק. מי מהם חייב?

תשובה:
בגמרא מבואר במקרה דומה ששניהם פטורים. את ראובן ודאי יש לפטור לגמרי, משום שזריקת המחשב לכיוון המזרן לא נחשבת כלל למעשה היזק, ואיך נוכל לחייב אותו על מציאות שהתחדשה (הזזת המזרן שאפשרה למחשב להישבר על הרצפה) רק לאחר שהוא זרק את המחשב. ברמ"א מבואר שגם לוי פטור משום שהזזת המזרן נחשבת ל'גרמא' ולא לנזק ישיר, שהרי הוא לא נגע כלל בחפץ הניזוק, ולדעת הרמ"א זוהי ההגדרה שקובעת את גדר הנזק ל'גרמא'. עם זאת, כבכל גרמא לוי יהיה חייב לשלם בדיני שמים.

שאלה:
כהמשך לשאלה הקודמת, מה היה הדין אם ראובן בעצמו היה מושך את המזרן, האם גם אז הוא פטור או שנוכל לחייב אותו משום שבסך הכל הוא עשה מעשה שלם של שבירת המחשב?

תשובה:
ברמ"א מבואר שגם אם ראובן עצמו היה זה שמשך את המזרן, הוא עדיין פטור על המחשב השבור. והטעם הוא, שעל מעשה הזריקה אי אפשר לחייב אותו משום שבשעת הזריקה היה שם מזרן והמחשב לא היה אמור להישבר, לכן מעשה הזריקה לא נחשב כמעשה היזק, ואחרי שהמחשב כבר באוויר (במצב שהיה אמור ליפול על המזרן) הזזת המזרן היא רק גרמא. וכפי שהעמדנו בתשובה הקודמת את הסברות, אין צירוף שיצרף את שני המעשים להחשיב זאת כמעשה נזק.

הרב עונה לשאלות בהלכה בטלפון: 058-3279418 | או במייל: [email protected]הרב עונה לשאלות בהלכה בטלפון: 058-3279418 | או במייל: [email protected]