סטטוס לשבת

הרה״ג ברוך צבי גרינבוים

פרשת בלק

בלעם והרשת החברתית
למרות נסיונותיו של בלעם לקלל את ישראל, כשהוא ראה ” את ישראל שוכן לשבטיו ” כלומר ’שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה – שלא יציץ אחד לתוך אוהל חבירו’ או אז, הוא משנה את דעתו, מחליט לברך ואומר; ” מה טובו אוהליך יעקב “.
מה יש בעובדה הזו שאין בעם ישראל את תכונת המציצנות – כדי לשכנע אפילו רשע כמו בלעם – לברך את עם ישראל ?
כי העובדה שכל אחד מבין שיש לו בעולם תפקיד משלו, וכל מה שיש לו נועד כדי לממש את התפקיד שהוא רק שלו, כל זה מונע את הצורך להציץ לתוך הבית של השני, כי ’כל אחד והעניינים שלו’.
כשעין רעה כמו של בלעם רואה את זה, היא בעצם ’לא רואה’ כלום, אין לה שום כח, כי כל הכח שלה לראות ולהשפיע לרעה, זה עד כמה שהאדם עצמו מפקיר את ביתו לעיניים של כולם, ונותן להם להציץ..

כמה קל היום היה לבלעם להפעיל ’עין הרע’, בעולם שבו הרשת החברתית גורמת למציצנות של כולם בכולם..
הוא היה יושב לו בביתו משועמם, מדפדף להנאתו, ועוקב ומציץ באורח חייהם של חיות הרשת ושאר אישים ’קבצני לייקים’ – שמעלים כל הזמן על המוקד של ’עין רעה’ את ביתם ומשפחתם..

יהודי שיש לו עולם פנימי משל עצמו, שום לייק לא יגרום לו אושר- הוא פשוט יהיה מיותר..

סטטוס
לשבת

פרשת חוקת

’נחשים בעולם התורה’
כתרופה לנשוכי הנחש – עשה משה רבנו נחש נחושת, תלה אותו על נס, וכל הנשוך שהביט לעברו ושיעבד את ליבו לשמיים – התרפא.
אז מדוע לעשות נחש נחושת, די היה לומר למי שרוצה – שיביט באמונה ותפילה לשמיים ויתרפא ?
מכאן לימד רבי חיים מוולאז’ין זצ’ל את הסגולה הנפלאה שלו, כשיהודי נתקל בצרה – שנמשלה לנחש מכיש – יביט לתוך הצרה בעיניים, ויתרכז במחשבה ש’אין עוד מלבדו’ ואין שום כח אמיתי בעולם מלבד רצון ה’. המחשבה הזו תבטל מעליו כל ’נחש’..
נמצא איפוא, שלא מספיק לומר על כל צרה שסביבנו- ’הכל משמיים’, אלא צריך להביט אל תוך עיני ה’נחשים’ המקיפים אותנו, ולהבין את המסר שנשלח אלינו משמיים על ידם.
כדאי שנחשוב על זה בתקופה זו, כש’נחשים’ סובבים את עולם התורה, על מה ולמה בדיוק הם באו עלינו, ונבין דרך גזירותיהם איך להסתכל נכון לשמיים, ובמה אנחנו ! צריכים להתחזק…

סטטוס
לשבת

פרשת קורח

משה רבנו זה אני..
לפעמים נשמעת אמירה: ‘לו רק היתה בדור שלנו התגלות שמימית כמו במעמד הר סיני – כולם היו נהפכים מיד למאמינים’.
הסיפור של קורח – שהיה במעמד הר סיני! – מלמד שגם אם יפתחו לאדם את השמיים ויראו לו את האמת בעיניים – עדיין האגו והמידות הרעות שלו יכולות לשבש לו את הראש.
הוא יסביר לעצמו שמה שראיתי אתמול לא רלוונטי להיום..
ועכשיו צריך להחליף את משה..
ובכלל, מי אמר שבתקופה שלנו צריך את משה..
ואולי, כן כן, ’עם כל הצניעות’, אולי אני בעצמי מתאים יותר להיות משה..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת בהעלותך

עשה לך רב ו..אכילה רגשית.
אספסוף מלא תאווה מתנפל על משה רבנו ודורש: ‘נפשנו יבשה – תנה לנו בשר ונאכלה’ !
משה פונה אל ה’ בכאב ואומר: ‘לא אוכל אנוכי לבדי לשאת את משא כל העם – מאין לי בשר לתת לכל העם’?
כתשובה לכך מורה לו ה’ לאסוף שבעים ‘זקנים’ מתאימים – שיעזרו לו במשא העם – כך שהוא לא יהיה לבד.
ואנו שואלים, האומנם אם יהיו בעם מספיק רבנים נגישים – יהיה פתאום מספיק בשר לכולם?
לא!
אבל כשיהיה ליהודי רב אישי ונגיש! – שיעניק לו תמיכה רוחנית לנפשו ה’יבשה’ בכל פעם שהיא צריכה ריגוש וריענון – ממילא יתייתר אצלו הצורך ל’בשר תאווה’ מיותר

כי הנפש שלו פשוט תהיה שבעה..
(חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

פרשת נשא

סודה של ברכת הכהנים
בפרשתנו כתובה ברכת הכהנים, ובהלכה יש חיוב לבוא להתברך.
מדוע לחייב יהודי לקבל ברכה, אם יבוא מרצונו- יבוא, ואם לא רוצה – שלא יבוא?
זאת ועוד.
מדוע הברכה נמסרת באמצעות הכהנים, ולא ניתנת ישירות מהשמים?
ללמדנו, שברכת שמים נמצאת אצל הכהנים הקרובים לה’ – וכשיהודי נמצא במחיצת הכהנים שהיו מלמדי תורה, שחיים בקדושה – הוא ילמד מהם להתנהג בצורה כזו שתביא לו ברכה..
כדאי שנזכור זאת אחרי חג השבועות, ולחפש ‘כהן’ – תלמיד חכם, רב אישי, שירענן ו’ירטיב’ את יהדותנו בעייפות ימות הקיץ החמים..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

שבועות

חלקי בתורתי
בחג מתן תורה, בטח נרצה לקבל תורה מחדש.
איך עושים את זה?
חז”ל מלמדים שכל אחד לפני שנולד, לימדו אותו את התורה, וביציאה לאויר העולם השכיחו אותה ממנו.
לצורך מה נועד הלימוד הנשכח ?
הסוד הוא זה.
כל אחד קיבל חלק אישי בתורה, חלק שהוא רק שלו, סוג תורה שמתאימה לו, תורה שחקוקה לו בנשמה, ותפקידו לשחזר את אותו החלק במשך החיים.
הסימן שהשיחזור הצליח, כשיהודי לומד משהו והוא מרגיש שיש לו הנאה, הבנה, ואמירה משלו באותו לימוד..
בליל שבועות כדאי לחתור למצוא סוג לימוד שנרגיש בו ‘בבית’, שהיינו בו פעם, לימוד שמדבר אלינו, תורה שהיא שלנו, תורה בטעם של עוד..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת במדבר

חלקי בדגלי

בפרשתנו מתואר מסע בני ישראל במדבר – “איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל”.

חז”ל מלמדים שלכל שבט היה דגל מיוחד ועליו ציור וצבע משלו – ‘כדי שיכיר כל אחד את דגלו’.
במה עזר להם הדגל, וכי לא ידע כל אחד את מקומו?
הדגל מביא לידי ביטוי את הערכים והאמונה של נושא הדגל בגאון אל על.
לכל אחד מהשבטים היה תפקיד ו’צבע’ מיוחד משלו, שאותו סימל הדגל, תפקיד שמותאם לאישיותו.
אכן, את הדגל לא היו צריכים כדי לדעת את המקום הפיזי של כל אחד, אבל כשכל אחד ראה מול עיניו את הדגל שלו – הוא קיבל תזכורת ובהירות לתפקידו בעולם, תפקיד שהיה רק שלו..
הרי לכם אתגר מעניין – חומר לדיון בשולחן שבת:
אם תתבקשו להכין לעצמכם דגל אישי – איזה ציור תציירו עליו ובאילו צבעים תשתמשו ?
אם תדייקו את הציור שלכם – הוא יעזור לכם בבהירות הדרך..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת בחוקותי

חלקי בתורתי – החלק שלי בתורה..
את המילים “אם בחוקותי תלכו” פירשו חז”ל על עמל התורה.
מהיכן למדו זאת?
הם הוציאו את זה ממשמעות המילה ‘תלכו’.
הליכה היא התקדמות רוחנית ממקום אחד למקום גבוה יותר.
המצווה שהכי ‘הולכים’ ומתקדמים איתה היא תלמוד תורה – בלעדיה יהודי דורך על המקום, וקיום המצוות שלו נותר יבש, חיוור ומונוטוני.
לימוד שיטתי – בצורה של ’בחוקותי’ – ‘חוק’ ולא יעבור – פותח את הראש ואת הלב ומרענן את כל חלקי יהדותנו.
לקראת חג מתן תורה – בואו נתחבר מחדש ללימוד תורה-בשבילנו ולמען ילדנו..
חלקי בקהילתי- חלקי בתורתי..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת בהר

רשב’י לא מת..
ראיתם פעם יהודי מדליק נר נשמה לע’נ איזה צדיק ומתחיל לרקוד ?
מה פשר הריקודים ליד מדורת הרשב’י ?
פשר הדבר הוא זה;
בלג’ בעומר פורצת שמחה כי פסקו תלמידי ר’ע למות.
יום זה הוא גם הילולת רשב’י.
האם יש קשר בין האירועים?
כן!
כי העובדה שפסקו התלמידים למות אינה סיבה לשמחה, שהרי מתו כמעט כולם.. השמחה היא כי תורתו של ר’ע לא פסקה, והיא קמה מחדש לנצח ע”י תלמידו הרשב’י, שגילה כמה עומק יש בתורה, ועד כמה היא ‘מאירה’ ורלוונטית..
אכן, נר נשמה רגיל מדליקים לזכר מי שהיה ואיננו, אך מדורת הרשב’י נדלקת ולאחריה ריקודים – לכבוד מי שהיה ועודנו ’חי’,
תורתו מגן לנו – היא מאירת עיננו, הוא ימליץ טוב בעדנו..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת תזריע

יסורים של אהבה
על צרעת הבתים נאמר בפרשתנו:
“ונתתי נגע צרעת” ואמרו חז’ל: ‘בשורה טובה היא להם שנגעים באים עליהם , לפי שהטמינו הגויים יושבי הארץ מטמונות זהב בקירות הבתים – כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע – נותץ את הבית ומוצאן’.
היתכן, הרי הנגעים באים בגלל חטאי לשון הרע וגאווה, ומדוע שהחוטא ירוויח מטמון מהעונש שמגיע לו?
ללמדנו, שעונשי שמים לא נועדו להכאיב לאדם אלא לגרום לו לעצור את זרם החיים ולהיבנות מחדש.
היסורים אוצרים בתוכם עתיד מזהב, אם רק נפרק נכון את ה’קירות הנגועים’ של יסורי חיינו – נמצא אוצרות..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת שמיני

לחשוב טוב ולהתפלל..

” וידום אהרון ” – כך הגיב אהרון על מיתת שני בניו.
מהו הסוד שיאפשר לקיים ביעילות את הוראת חז”ל: ‘חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה’? הנה עצתו הטובה של הרמב”ם בפירושו למסכת ברכות:
’לברך על הרעה כמו על הטובה, זה דבר הגיוני אצל בעלי השכל, כי יש דברים שנראים בתחילתן טובים, ויהיה אחריתם רעה רבה, לכן לא ראוי לאיש השכל להשתומם ולהצטער כשתבוא עליו רעה גדולה – מפני שאינו יודע באמת מה יעלה בסופה..
לכן, יכוון אדם את מחשבתו ! , ויתפלל לה’ שכל מה שיעבור עליו מרע או טוב – יהיה סיבה שייצא מזה הצלחה אמיתית..’
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת צו

הדאגה שלנו…
מסופר על הרב כהנמן זצ’ל מייסד פונוביז’, שישב בקום המדינה בישיבת חירום עם רבנים ודנו בעניין גיוס בני הישיבות. קם אחד מהנאספים והכריז:’חייבים לפעול, מי יודע מה יעלה בגורל התורה’. היסה אותו הרב ואמר: ‘אל תדאג לתורה, היא תסתדר גם בלעדיך, כבר הובטח לנו “כי לא תשכח מפי זרעו”, הדאגה היחידה שלך צריכה להיות, מה אתה תזכה לעשות למען התורה’. בימים אלו הסיפור רלוונטי מתמיד, אין לנו דאגה, התורה תנצח, הדאגה היחידה שצריכה להיות לנו זה עד כמה אנחנו נזכה ללמוד תורה.. זה תלוי רק בנו, לא בממשלה..( חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת ויקרא

’חלקי בקהילתי’ – החלק שלי בקהילה.

אסתר פוחדת להכנס למלך.
מרדכי מסביר לה שגם אם לא תיכנס : “רווח והצלה יעמדו ליהודים ממקום אחר”,
ואז אסתר משתכנעת.
למה, הרי אם היהודים יסתדרו ממילא – למה שהיא תסתכן?
התשובה היא : כי “מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות”.
אסתר הבינה שעם ישראל יינצל בכל מקרה – אבל זו ההזדמנות שלה להיות חלק מההצלה ואסור לה לפספס אותה…
בחיים נוצרות סביבנו הזדמנויות
-מרדכי הצדיק קורא לנו שלא לפספס אותן..
יש לכל אחד מאיתנו שליחות אישית בחיים -’כי לעת הזאת הגענו למלכות’..’

סטטוס
לשבת

פרשת תצוה

’תמיד בשמחה’
בפרשה מתוארים שני הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש “שניים ליום עולה תמיד” – בבוקר ובערב.
גם היום ישנה אפשרות להביא ’שני תמידים’.
רוצים לדעת איך ?
את דבריו בשולחן ערוך – ‘אורח חיים’ פותח הרמ’א בפסוק; “שויתי ה’ לנגדי תמיד”, ואת דבריו בסוף החיבור הוא חותם בפסוק; “וטוב לב משתה תמיד”.
ללמדנו – אומר בעל ’נתיבות המשפט’ – שיהודי צריך ’תמיד’ לעבוד את ה’ מתוך יראה, ויחד עם זאת ’תמיד’ להיות בשמחה.
ואיך זה אפשרי לפחד ולשמוח גם יחד ?
הנה הסוד.
הפסוק אומר ; “עוז וחדווה במקומו”.
ללמדנו, שהסימן שעבודת ה’ נמצאת ’במקום’, והיא נעשית נכון – אם היא מלווה בשמחה…
אם היא באה ביחד עם עצבות – ה’ כנראה לא ’נמצא’ שם..
נכון, צריך לפחד, אבל לא פחד שגורם לעצב, אלא פחד מלאבד את השמחה…

סטטוס
לשבת

פרשת תרומה

תורתי בקהילתי

מעל ארון הברית שבתוכו הייתה מונחת התורה, עמדו שני כרובים – שתי דמויות שהיו מביטים אחד אל השני –
ו’פניהם איש אל אחיו’.
היה בכך מסר גדול.
את התורה לומדים בשניים, בחברותא, כשכל אחד מסתכל מה יש לשני לומר, האחד שואל והשני עונה, האחד מעודד והשני בתורו מחזק, והדברים ’מאירים’ כשכל אחד תורם את ההבנה האישית שלו בדברי התורה. ככה נלמדת התורה בשלימות.
חז’ל מספרים שכשעם ישראל היו ברמה רוחנית נאותה, היו הכרובים מביטים איש אל אחיו, וכשחלילה הייתה ירידה, היו הכרובים מסיטים את פניהם זה מזה.
ללמדנו, שהסימן שבשמיים מרוצים מאיתנו, אם אכן כשפנינו איש אל רעהו, וכל אחד אכפת לו מדעתו של חברו, אבל כשכל אחד מסתכל רק על עצמו, זה סימן שבשמיים פחות מרוצים..
כשיהודי מסתכל על השני וסופר את השני הוא בדרך כלל טוב גם בשאר העניינים..

חלקי בקהילתי

סטטוס
לשבת

פרשת משפטים

משנכנס אדר מרבין בשמחה..
בפרשת משפטים מביאה התורה את החיוב של אדם החופר בור – לשלם את נזקי הבור.
מפורסמת אמירתו של רבי ישראל מסלנט שיהודי שמסתובב עם פנים חמוצות, עצבני וכועס – הוא בבחינת ’בור המתגלגל ברשות הרבים’, שהרי כל מי שנפגש בו ’נופל בבור’ וגם הוא נהיה עצבני ועצוב..

רעיון זה מחייב את האדם לקחת בחשבון, שאם הוא יפגע או יעצבן מישהו, הוא יהיה ’חופר בור’ שיתגלגל ויפיל לתוכו עוד אנשים, שבתורם ימשיכו את ’שרשרת הבורות’…
לא חבל ?
הבה נרבה שמחה לאנשים, ונסתום להם את הבורות..

מבית ’חלקי בקהילתי’

סטטוס
לשבת

פרשת יתרו

אתה שומע ??
” וישמע יתרו את כל אשר עשה אלוקים..ויבוא יתרו..”
חז”ל אומרים: ’ מה שמועה שמע ובא ? קריעת ים סוף ומתן תורה – שמע ובא..’
התורה לא מספרת סתם שיתרו בא, היא מציינת גם את ’כח השמיעה’ שהיה ליתרו, שמיעה שבזכותה הוא עשה מעשה ובא.
המון אנשים שמעו בוודאי על ניסי ה’ שנעשו לישראל, ניסים שהיו מפורסמים בכל העולם העתיק, אבל הם נשארו בבית..
יתרו לעומת זאת, שמע ובא.
הוא לא נתן לחדשות לעבור מעליו.
הוא הבין מהאירועים שמסביב, שאם הוא שמע עליהם, הוא חייב לחשוב ולהתייחס אליהם ברצינות – או אז הוא הבין שאלוקים קורא לו לבוא…
ככה ’שומעים’..
’אבינו אב הרחמן, תן בליבנו..לשמוע..’

’חלקי בקהילתי’

סטטוס
לשבת

פרשת בשלח

הסגולה שעובדת ..

השבת נקרא את פרשת המן מפורסמת כסגולה לפרנסה.
האומנם הסגולה הזו ‘עובדת’ ?
אחד האדמו”רים אמר לחסידיו שלא אכלו אגוז בראש השנה – בגלל הסיבה שאגוז בגימטריה ‘חטא’ – שלא ישכחו שהחטא בעצמו הוא גם גימטריה של חטא..
גם הסגולה של פרשת המן תעבוד אם נלמד ממנה אמונה,
שכמו המן, את כל מה שצריך נקבל – רק להיום,
מחר אם יגיע לנו -נקבל שוב,
ואם נזכה – זה יגיע אלינו קרוב לבית בלי מאמץ גדול,
וגם אם נתאמץ יותר מידי – זה לא יעזור,
כי נקבל בדיוק רק מה שאנחנו באמת צריכים…

שבת שלום
מבית ,חלקי בקהילתי,

סטטוס
לשבת

פרשת בא

‘ כנגד ארבעה בנים – כנגד ארבעה הורים !
‘כנגד ארבעה בנים דיברה תורה’, וציוותה עלינו לספר להם את סיפור יציאת מצרים דווקא ברמה ובשפה שלהם. כי התורה נותנת תשובות אישיות לכל אחד מהילדים..
כמה הבנה בנפש הילד צריכה להיות להורים שרוצים ללמד את ילדיהם ‘אמונה’. עליהם לדבר בשפה שהילדים מבינים, ואינה דומה שפת ילד אחד למשנהו.
לכל ילד ‘שפת אמונה’ משלו , ובשפה זו עלינו לדבר עמו .
מבין ארבעת הבנים שכנגדם דיברה תורה, ניתן לשאול מי הוא הכי קשה ל’טיפול’, האם הבן הרשע, הבן שאינו יודע לשאול או התם ? כנראה ,שהבן ש’אינו שואל’ הוא המאתגר יותר מהשאר, כי הבן הרשע לפחות מדבר איתנו ודעתו נשמעת, ואם רק נשכיל – נצליח לשנות אותו למוטב. אבל הבן שלא שואל, בשונה מהתם ומהטיפש – הוא פשוט שותק, פוחד לדבר, הוא מיואש מלקבל תשובות והנסתר אצלו רב על הגלוי. תפקידנו לזהות אותו, ולאפשר לו בבית אווירה בטוחה, הכלה וקבלה בכל מחיר, כדי שהוא ירגיש בטוח לבוא, לדבר , ולדעת לשאול על הכל .

סטטוס
לשבת

פרשת וארא

אמונה בלב

שאלה: האמונה היא בראש או בלב ?
מפרעה למדנו שאמונה היא בלב – ’כבד לב ! פרעה’..
כי בשכל שלו הוא קלט מיד שיש מנהיג לעולם, אבל הלב שלו – עם כל המידות והתאוות הרעות שהיו שם – התקשה ליישם בפועל את מה שהשכל מחייב. הלב שלו שקיבל מכה או שתיים והשתכנע – התעורר ליום חדש עם פינה עקשנית בלב, שלחשה לו שוב ושוב אל תשחרר.
לכן הוא היה צריך לחטוף 10 מכות כדי לשכנע את כל הפינות ה’כבדות’ של הלב.
אמונה היא מלשון אימון. לאמן את הלב לקבל את מה שהשכל יודע..
אירועים קשים עוברים עלינו מסביב והשכל צועק: יש אלוקים, הוא רוצה מאיתנו משהו – אבל הלב נשאר עדיין אדיש וספקן, והוא לוחש ’ממשיכים כרגיל’..
כדאי שננקה את הלב ממידות רעות ונהיה רגישים – או אז נשמע את השכל, ונצא גם אנחנו מהמצריים שלנו..
(מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת שמות

תרגילים באמונה
השבת אנו ‘נכנסים’ שוב למצרים ויחד עם בני ישראל מעבירים אתנו משמיים ‘תרגילי אמונה’. כשמשה רבנו מבשר לעם ישראל לראשונה את בשורת הגאולה – תגובת העם המידיתי הייתה: “ויאמן העם” – הם האמינו שזה קורה. למרות הבשורה הזו, פרעה מכביד יותר את העבודה ומשה פונה לה’ ואומר: “מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך-הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך”. השאלה היא, למה באמת לא נגאלו ישראל מיד אחרי שקיבלו את בשורת הגאולה ? ללמדנו, על ‘מבחני אמונה’ שיהודי צריך לעבור לפני שמוציאים אותו ממצריים. כל אחד ו’המצריים’ שלו.. אם למרות הקושי והשאלות שלא פתורות – הוא ממשיך להאמין שהוא בידיים הכי טובות בעולם – הוא אכן יהיה ראוי לגאולה ! ( מבית חלקי בקהילתי )

סטטוס
לשבת

פרשת ויחי

תופעת הבן השני..

זו עובדה – אצל כל גדולי העולם בתנ’ך, דווקא הבן השני, הקטן יותר – הוא זה שנחשב מצליח יותר.
נשים לב לשולשלות הבאות :
קין והבל – הבל..
בני נח,יפת ושם – שם..
ישמעאל ויצחק – יצחק..
עשיו ויעקב – יעקב..
האחים,ראובן ויוסף – יוסף..
זרח ופרץ – פרץ..
מנשה ואפרים – אפרים..
לאה ורחל – רחל..
אהרון ומשה – משה..
אחים של דוד המלך – דוד..
יש את אלו ויש עוד..
כנראה ועובדה גורפת זו, מלמדת על ההזדמנויות השוות שההשגחה העליונה נותנת לכולם..
גם אלו שמרגישים שהם ‘בן שני’ – אם הם רק ירצו באמת – הם יכולים לעקוף את כולם…

(מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת ויגש

גם זו לטובה..

בדרך כלל, אחרי כל אירוע מצער שקורה לאדם- בפרט בין אנשים, דבר ראשון קופצת לו בראש המחשבה מי היה אשם באירוע, כשהנחת היסוד שבטוח הוא לא האשם, וכולם מסביב ’אכלו לו ושתו לו ופגעו בו’..
גם בתקופה זו נשמעות מכל עבר הקריאות ; ’רק תיגמר המלחמה – נמצא את האשמים במחדל הנורא ונעיף את כולם הביתה’..
אם רק היינו מבינים שהמקרים המצערים שקורים לנו בחיים, הם מסרים משמיים, והאנשים סביבנו הם רק שליחים לגרום את מה שמגיע לנו – היו נחסכים מאיתנו המון מריבות וכעסים..
איך אומר יוסף לאחים : ” לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים.. “
תבינו – אחים יקרים, איני כועס עליכם, אתם הייתם רק השליחים לגזירת השמיים..
אם ניקח כל אירוע מסביב כאיתות משמיים הקורא לנו להתקדמות ושינוי, בלי להיות עסוקים בהאשמות – זו תהיה הבנה חדשה באמונה היהודית – האומרת על כל דבר שקורה מסביב ’גם זו לטובה’..

( מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת מקץ

לוותר !
האחים מכרו את יוסף בידיעה ברורה שיוסף רודף אותם והמכירה הזו צודקת לגמרי, ולמרות זאת- כשמסתבכים להם העניינים במצרים, והם מואשמים בגניבה ומתחננים להגנתם, הם מבינים את המסר האלוקי שנשלח אליהם ואומרים: ” אבל אשמים אנחנו כי ראינו צרת אחינו בהתחננו אלינו ולא שמענו”.
למדנו מהאחים יסוד גדול לחיים.
גם כשאתה מתווכח עם אחיך ואתה בטוח שהצדק איתך – כשאחיך מתחנן אליך – תוותר לו – הוא אחיך ! גם כשאתה בטוח שהצדק איתך – כשאחיך היהודי מתחנן אליך – תוותר לו, הוא אחיך !
כי מוויתור – אף פעם לא מפסידים..
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת וישב

על המלחמות

בתפילת ‘על הניסים’ מודים לא רק על התשועות אלא גם ‘על המלחמות’.
מה פשר ההודאה הזו, הרי עדיף שלא תהיינה מלחמות, וממילא לא נזדקק לתשועות ?
תשובה לכך לימד אותנו יוסף בפרשה, שנלחם עם העבירה – ‘וינס ויצא החוצה’ – ולימדו חז’ל שבזכות ה’וינס’ הזה – זכה יוסף הצדיק למלכות.
למדנו שה’ – ‘בעל מלחמות’ – טומן לנו בכל מלחמה את האפשרות לגדול דווקא בגללה, ואז – כשמנצלים נכון את הרווחים שהביאו המלחמות – מודים גם על הזכות שהייתה להילחם.
בימים ההם-בזמן

(מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת וישלח

יש לך קהילה ?
“ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר”.
מדוע בחר ה’איש’ הזה, שכידוע היה מלאך רוחני – להילחם עם יעקב כשהוא נותר לבדו, וכי מלאך לא יכול לתקוף בכל מצב וליד הרבה אנשים ?
זהו שלא, כי כשיהודי נמצא בתוך משפחה וקהילה תומכת, גם ‘שרו של עשיו’ יודע שאין לו סיכוי.
כי כשיש לך קהילת חברים תורנית משלך, ואתה מרגיש שיש לך בה חלק משמעותי, ואתה מרגיש שייך אליה – אתה תורם לה ונתרם ממנה, תוכל לעמוד בכל ניסיונות החיים.
ככה זה כשיש ליהודי קהילה משלו !
( מבית חלקי בקהילתי ! )

סטטוס
לשבת

פרשת ויצא

יהודי מגלה רגישות יעקב אבינו – בחור צעיר הבורח מבית אביו, מגיע לחרן – עיר זרה – ונתקל שם בשעת צהרים ברועי צאן שיושבים בבטלה, ומיד הוא מעיר להם :
“לא עת האסף הצאן.. השקו הצאן ולכו רעו”.
סליחה יעקב , מאיפוא האומץ שלך, כאורח זר – להעיר לאנשים לא מוכרים? למדנו מיעקב , שתפקידו של יהודי הוא – ‘תיקון עולם’, וכשיהודי נתקל בעוולה ובחוסר צדק – אסור לו להיות אדיש , ותפקידו לעורר ולפעול – בלי להיות יותר מידי נימוסי. יהודי טוב מגלה רגישות לכל מה שסביבו.‏‎.‎‏
הוא מגיב. הוא פועל. וכשהוא לא יכול לעשות כלום, הוא מתפלל שיהיה טוב, אבל לעולם הוא לא מתעלם…
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת תולדות

לצעוק תורה !

על הפסוק “הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו” , מצאנו שני מדרשים שרלוונטים לתקופה הזו.
האחד: “הקול של יעקב צועק ממה שעשו לו הידיים של עשיו”…
והמדרש השני: “בזמן שקול יעקב נשמע בבתי מדרשות – אין ידיי עשיו שולטות בו”.
אלו מדרשים שמשלימים האחד את השני.
כדי לנצח את עשיו – לא מספיק שקול התורה של יעקב ישמע כבימים של שיגרה, בניחותא..
כדי לנצח במלחמה צריך ‘לצעוק תורה’.
מתי אדם צועק? כשמתפרץ ממנו כאב – שאותו קשה לו לעצור. הוא חייב לצעוק..
בתקופה זו , אם נוסיף בחיים שלנו לימוד תורה , ונלמד אותה בידיעה – שאי אפשר בלעדיה – בטוח ננצח את הידיים…
(חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת חיי שרה

צפצופי אמונה

אחרי שסיפר אליעזר לבתואל ולבן את השתלשלות האירועים המופלאה, שהביאו אותו לבחור ברבקה – הם מכריזים: “מה’ יצא הדבר”, ולמרות זאת למחרת הם מנסים לעכב את השידוך .
איך ייתכן הדבר, הרי הם הצהירו שזה שידוך משמיים ?
ככה זה כשהאמונה לא מספיק מפותחת..
אתם מכירים את אלו שאומרים תמיד: בע”ה, אי”ה, הכל משמים ,אבל כשנדרשת מהם אמונה בפועל- הם נכנסים לחרדות מיותרות..
הנה עצה לחיזוק באמונה:
כשנברך ברכת שהכל- כדאי שנאריך במילה ש-ה-כ-ל ונתכוין לזה באמת, שהכל הכל נהיה בדברו.
גם המלחמה…

(מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

פרשת וירא

אמונה בשעת מבחן.

אברהם אומר לאבימלך: “רק אין יראת אלוקים במקום הזה – והרגוני על דבר אשתי”.
האמונה של אבימלך ממש מורכבת. האיסור של אשת איש מפחיד אותו מאוד, אבל להרוג איש חף מפשע כמו אברהם – לא אכפת לו ?? מהי הסתירה הזו באישיותו?
ככה זה כשיראת שמים היא שטחית ונבערת, או אז אדם מחליט לעצמו איפוא לפחד מהשמים ואיפוא לא.. אמונה אינטרסנטית שכזו..
הוא יכול לצעוק ‘אללה אכבר’, ותוך כדי לבצע רצח זוועתי..
בתקופה זו של חרדות קיומיות, כדאי שנעמיק בלב את האמונה, כדי שהיא תשפיע בכל מצב.
כי הסימן לאמונה אמיתית, כשהיא מרגיעה חרדות..

(מבית חלקי בקהילתי)

סטטוס
לשבת

מהקורה בחלקי בקהילתי

סניף נתיבות
אבלות חדשה ישנה

| 13:57 |

21/07/2024

ערב חברה

| 13:54 |

21/07/2024

עונת הרחצה

| 06:51 |

21/07/2024

בלעם ו'חיות הרשת'

| 06:50 |

21/07/2024

סגור נגישות