פרשת תרומה

תורתי בקהילתי

מעל ארון הברית שבתוכו הייתה מונחת התורה, עמדו שני כרובים – שתי דמויות שהיו מביטים אחד אל השני –
ו’פניהם איש אל אחיו’.
היה בכך מסר גדול.
את התורה לומדים בשניים, בחברותא, כשכל אחד מסתכל מה יש לשני לומר, האחד שואל והשני עונה, האחד מעודד והשני בתורו מחזק, והדברים ’מאירים’ כשכל אחד תורם את ההבנה האישית שלו בדברי התורה. ככה נלמדת התורה בשלימות.
חז’ל מספרים שכשעם ישראל היו ברמה רוחנית נאותה, היו הכרובים מביטים איש אל אחיו, וכשחלילה הייתה ירידה, היו הכרובים מסיטים את פניהם זה מזה.
ללמדנו, שהסימן שבשמיים מרוצים מאיתנו, אם אכן כשפנינו איש אל רעהו, וכל אחד אכפת לו מדעתו של חברו, אבל כשכל אחד מסתכל רק על עצמו, זה סימן שבשמיים פחות מרוצים..
כשיהודי מסתכל על השני וסופר את השני הוא בדרך כלל טוב גם בשאר העניינים..

חלקי בקהילתי