בין ארגון לתנועה

בוגרי ישיבות רבים שיצאו לעבוד זקוקים לקהילת חברים תורנית. קהילה שתעניק להם שייכות וזהות חברתית, כקבוצה ששמה לה למטרה לקיים ביחד את ערכי התורה המצוות. לאחר כמה שנות הקמת תשתית קהילתית-תורנית עבור חרדים עובדים, בעשרות מוקדים ברחבי הארץ, ולאחר שיחות עומק עם חכמים ונבונים מתוך הקהילות ומחוצה להן, מתגבשת אצלנו ההבנה שקהילות ‘חלקי’ צריכות להיות מיוסדות על עקרון יסודי מארגן שיעמוד בבסיס כל קהילה. מבנה קהילתי הוא אכן תשתית שמייצרת שייכות חברתית, אך אין די במוסד ה’קהילה’ כדי לתת לחרדי העובד את מה שהוא באמת צריך. כי מהי בעצם הגדרתה של קהילה? קהילה במובנה הבסיסי היא התקהלות של קבוצה סביב מטרה מסוימת. היותנו ‘חרדים עובדים’ אינה סיבה מספקת להשתייכות קהילתית. העובדה שחברי הקהילה אינם לומדים בכולל, ולא מרגישים לגמרי שייכים ומקובלים בבתי הכנסת של ‘חניכי הישיבות’, זו עדיין לא סיבה להפוך לקהילה. זו אולי סיבה מספקת לפתוח בית כנסת נעים שכולם ירגישו בו בבית, או לייסד שיעורי תורה מותאמים לקהל הלומדים הייחודי של הקהילה. זו גם סיבה לארגן אירועי גיבוש משותפים לחברי בית הכנסת והשיעור. אך אין בכל אלו כדי להפוך את מתפללי בית הכנסת או חברי השיעור לקהילה. קרי, התקהלות של קבוצת חברים סביב רעיון ומטרה משותפת. מהי אפוא מטרת העל של קהילת ‘חלקי בקהילתי’, ומה הרעיון המרכזי שסביבו נעה הקהילה, רעיון בסיסי ההופך את קבוצת החברים לקהילת חברים משותפת, ולא רק לכאלו המגיעים בשבת ובחול להתפלל בבית הכנסת ‘שלנו’ ? אנו מבינים שאצל רוב בוגרי הישיבות העמלים, נוצר עם הזמן צורך בהתפתחות רוחנית. כשאין לאיש חרדי צעיר מקורות של חיבור עם תורה שהוא אוהב, כשאין לו תפילה שהוא מתחבר אליה, הוא לא מוצא רב אישי חכם ומנוסה, להתייעץ אתו על הדברים הכי אישיים שלו, או יועץ תורני שיידע לתת כלים מעשיים לשלום בית ולחינוך ילדים – כשאין לו את כל אלו הוא מתנתק אט אט מתחושת החיבור הרוחני הנדרש. לכל הצרכים הבסיסיים הללו של 40 – החרדי העובד – בעיקר בגילאי 25 בתי הכנסיות הייחודיים שלנו, ושיעורי התורה וכוללי הערב לחרדים העובדים אולי יעזרו במעט לתחושת הניתוק החברתי שמרגישים חלק מהחרדים העובדים. אבל אם לא יהיה עקרון מארגן אחד שעל בסיסו יפעלו קהילות חלקי’ – לכאורה נחטיא את מטרותינו. הקהילה המתפתחת אנו סבורים שקהילת ‘חלקי’ האידיאלית צריכה להיות בנויה על העיקרון הגדול של: ‘קהילה בהתפתחות וצמיחה’. כל אירועי הקהילה, התורניים והחברתיים צריכים להיות מכווני מטרה והיא: לייצר אצל חברי הקהילה התפתחות והתקדמות אישית בעבודת ה’ – הן במישור התורני והן במישור המשפחתי. יש כמה ערכי ליבה שבהם על החרדי העובד להתפתח ולהתקדם: חיבור פנימי – רגשי לערכי הבסיס של האמונה היהודית, ידיעת ההלכה, העמדת השבת בצורה הנכונה – במרכז חיי המשפחה, קביעות עיתים לתורה בצורה נכונה, פרקטיקה בענייני שלום בית, ומימוש אישי בחיים. דבר זה יוכל להתקיים על ידי תלמידי חכמים מביני עניין ויודעי שפה, היודעים להלך כנגד רוחו של כל אחד מחברי הקהילה, שידריכו את חברי הקהילות בעניינים אלו תוך כדי הכרות אישית. רבנים אלו אינם חייבים להיות רבני הקהילות הרשמיים של כל קהילה. (לפעמים, היסטוריה לא תקנית של חברי הקהילה עם רב כזה או אחר בעברם – תעיב על החיבור האישי הנצרך לחברי הקהילה הצומחת של ‘חלקי’). רבנים מתאימים אלו – בעדיפות לכאלו הגרים בשכנות לקהילה – יעבירו שיעורים והדרכות לחברי הקהילות – גברים ונשים – באופן שיטתי בערכים האמורים, בשימת דגש על האווירה החברתית הנעימה והמגובשת הקיימת זה מכבר בקהילותינו. קהילת ‘חלקי’ אינה רק קיבוץ של חרדים עובדים, אלא ‘קהילת עובדים בצמיחה’ – ששמה לעצמה מטרה סודית להתקדם יחד בעבודת ה’, והיא הראויה לתואר קהילה. הבנה יסודית זו, מחייבת את כולנו להבין, ש’חלקי בקהילתי’ אינו רק ארגון המממן צ’ולנט בליל שישי לשיעור מעניין לקראת שבת, או מעודד הקמת מניינים ושיעורים לחרדים עובדים. חלקי’ ביסודה היא תנועה רעיונית הקוראת לחרדים העובדים להתפתח באופן אישי בעבודת ה’ – באמצעות קהילות חברים ייעודיות, שמתפתחות בהנחיית גדולי התורה ותלמידי חכמים מתאימים – שיש להם קשר אישי עם חברי הקהילה, – כשהארגון מסייע במעטפת ארגונית לחברי התנועה לממש את רצונם. אם נרצה לדעת מיהו חבר בתנועת ‘חלקי’ – נבדוק את מידת החיבור שלו לרעיון ‘הקהילה המתפתחת’. כגודל ההשתתפות המעשית שלו בהדרכות הרוחניות, ומידת הקשר האישי שלו עם המשפיעים הרוחניים של הקהילה – כך גודל חברותו בקהילה. העיקרון של ה’קהילה המתפתחת’ הוא נשמת אפה של תנועת ‘חלקי בקהילתי’, והוא הבסיס לקיומה של ‘ קהילת חלקי’ האידיאלית