על המלחמות
בתפילת ‘על הניסים’ בחנוכה, לאחר ההודאה על התשועות, אנו מודים גם ‘על המלחמות’. מה פשר ההודאה הזו – בפרט לאחר ההודאה על התשועות, הרי המלחמות עצמן עדיף שלא תהיינה כלל – ומה יש לנו להודות עליהן?
את התשובה לכך מלמד יוסף הצדיק בפרשתנו, כשהתגבר על יצרו מול אשת פוטיפר – “וינס ויצא החוצה”, ולימדונו חז”ל שבזכות ה‘וינס’ הזה, זכה עם ישראל ל’הים ראה וינס’ בקריעת ים סוף, ויוסף עצמו זכה למלכות ולילדים צדיקים – מנשה ואפרים, שהם סמלים לדורות.
למדנו מכך, שמלחמות הן אתגרים אלוקיים שנשלחים אלינו, והן כמו חלון הזדמנויות מחשל. אם נצליח לעמוד בהן – נזכה להישגים ולדברים שלא היינו זוכים להם לולי המלחמות הללו. מעכשיו נבין יותר את התודה שלנו ב’על הניסים’ – לא רק על הניצחונות והתשועות, אלא גם על המלחמות, כי כל מלחמה כזו טמנה בחובה הזדמנות לנצח, להתחדש ולהתקדם…
הזדמנויות של מלחמות
‘וישב יעקב’: ביקש יעקב לשבת בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לשבת בשלווה -אמר הקב”ה, לא די להם מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לשלווה בעולם הזה (רש”י).
אמרו נא, וכי מה אכפת לו לה’ הטוב והמיטיב שיהיה לצדיקים קצת שקט גם בעולם הזה?
כאמור, העולם הזה על שלל פיתוייו וגחמותיו הוא עולם בלתי פוסק של הזדמנויות ואתגרים, שאם נדע לנצל אותן כראוי – נוכל להעפיל לפסגות של הצלחה. ראו את יוסף הצדיק שקשייו וניסיונותיו היו סוד הצלחתו. ה’ לא מאפשר לנו לשבת בשלווה – דווקא בגלל ההזדמנויות המדהימות שחבויות בקשיים. היציאה מבית המדרש החוצה לעולם המעשה, מעמידה בפנינו אין ספור ‘הזדמנויות של מלחמות’, אל נא נפספס אותם.
הכל ‘לשם שמיים’
שתי נשים עשו פעולה נועזת, ועל שתיהן מלמדים אותנו חז”ל שהן התכוונו לשם שמיים.האחת זו תמר במעשה יהודה.השנייה הייתה אשת פוטיפר במעשיה עם יוסף הצדיק, שראתה – כך חז”ל מוסרים לנו – שיהיו לה ילדים טובים מיוסף, אך לא ידעה בבירור אם ממנה בעצמה או מהבת שלה אוסנת. מדוע ה’לשם שמיים’ של תמר הצליח לה, אך מעשיה של אשת פוטיפר בעצמה נכשלו, הרי שתיהן התכוונו ‘לשם שמיים’?
לפעמים נראה שאנשים מסוימים פועלים ‘לשם שמיים’ – כך לפחות הם אומרים – אך המניע האמיתי שלהם הוא אינטרסים אישיים שמלאים אגו וכבוד. איך נדע מתי ושל מי ה’לשם שמיים’ הוא אמיתי וטהור ומתי הוא מזויף? המדד יהיה, איך מתנהגים האנשים כשה’לשם שמיים’ שלהם לא הולך כמו שהם רצו – האם הם מוותרים וסולחים וממשיכים הלאה – או שהם מעליבים, משקרים ופוגעים…
לתמר לא היה שום אגו, ה’לשם שמיים’ שלה היה טהור לגמרי, וכשהיה נראה לה לכאורה בסוף הדרך שלא הולך לה – היא הייתה מוכנה למות ובלבד שיהודה לא יתבייש, כי ‘מוטב יפיל אדם עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים’. האישה השנייה, ברגע שלא הלך לה, ‘מכרה’ את יוסף… בינו נא זאת…
בלילה אחד, כך מספרים, פנה מרן הגראי”ל שטיינמן זצ”ל (שיום פטירתו החמישי חל השבוע) אל אחד מבאי ביתו ושאל אותו: ‘אמור נא לי, איפוא השמיים נמצאים?’ מקורבו התפלא למשמע השאלה החריגה, והצביע בידו אל על לעבר השמיים – באומרו ‘ראש ישיבה, השמיים נמצאים שם למעלה’. הרב שטיינמן זצ”ל לא הרפה ושאל אותו שוב ושוב: ‘לא את השמיים האלו אני מחפש, התכוונתי לשאול איפוא השמיים האמיתיים נמצאים?’ הבין המקורב שהרב מבקש ללמד אותו משהו ושאל לבסוף: ‘מה הראש ישיבה מתכוון?’ הרב זצ”ל הביט בו במבטו המפורסם, המאיר והפיקח, ואמר: ‘אסביר לך. מהבוקר נכנסים אלי הרבה אנשים טובים עם תלונות שונות, עם רעיונות שונים – להקים דברים, לפתוח מקומות ולתקן תקנות, וכל האינטרס שלהם – כך הם אומרים לי שוב ושוב – לא לטובת עצמם אלא רק ‘לשם שמיים’, ‘לשם שמיים’, ‘לשם שמיים’, ואני לצערי מבין מתוך דבריהם שבשמיים שהם מדברים עליהם – מעורבבים הרבה אינטרסים זרים ונגיעות אישיות, אז למען ה’ – איפוא השמיים האמיתיים נמצאים?’
קרדיט תמונה: Photo by Laura Tancredi: https://www.pexels.com/photo/cityscape-with-densely-built-buildings-and-skyscrapers-7078500/
