גוי של שבת ב'

השבוע אנחנו ממשיכים לעסוק בדיני הנאה ממלאכת נוכרי בשבת,
ומתקנים תשובה מהמאמר הקודם

שאלה: בבית המלון בחו"ל בו התארחתי, נגמרו העוגות באמצע השבת. אחד העובדים (עובד גוי) של המלון נסע לעיר כדי להביא כמות נוספת של עוגות לצורך אורחי המלון. האם מותר היה להשתמש בעוגות בשבת? יש לציין שמדובר במלון שנמצא במרחק גדול מהעיר, וכמובן אין עירוב בינו לבין העיר.
תשובה: מאחר והגוי צריך לעשות מלאכות בשביל להביא את העוגות (נסיעה ברכב וטלטול העוגות מרשות הרבים לתוך המלון שהוא רשות היחיד) והמלאכות האלו נעשות לצורך היהודים במלון, אסור להם ליהנות ממלאכה זו בשבת. גם במוצאי שבת, צריך להמתין שיעור זמן של 'בכדי שיעשה', דהיינו הזמן שלקח לגוי לעשות מלאכה זו, וכפי שיתבאר בתשובה האחרונה במדור.

שאלה: האם מותר לבקש מגוי להדיח את הכלים בליל שבת, כשהמציאות היא שהוא מדיח את הכלים במים חמים, והשימוש במערכת חימום המים כרוכה באיסור דאורייתא של הבערה?
תשובה: אין איסור אמירה לנוכרי במקרה כזה. מכיוון שאת הדחת הכלים אפשר לעשות גם בדרך מותרת (על ידי שימוש במים קרים), ואם כן, הבקשה שלך מהגוי להדיח את הכלים לא כוללת בתוכה אמירה לעשות מלאכה. ולמרות שבפועל הגוי עושה מלאכה בשביל להדיח את הכלים, נחשב הדבר שעושה את המלאכה לטובת עצמו בשביל להקל עליו את הדחת הכלים, ולא עבור היהודי. אם היהודי יאמר במפורש לגוי להדיח את הכלים במים חמים, הדבר אכן יהיה אסור. בדומה לכך, מותר לבקש מגוי להעלות חבילה לקומה השלישית בבניין, וגם אם הגוי משתמש במעלית בשביל להעלות אותה, אין בכך איסור אמירה לגוי, משום שאפשר להעלות אותה גם ברגל. שונה יהיה הדין כשמבקשים מהגוי להעלות חבילה לקומה ה־17, שם העלייה במדרגות איננה דבר סביר, ונחשב כאילו מבקש ממנו במפורש לעשות עבורו מלאכה.

שאלה: בליל שבת אחד הילדים פגע בטעות במתג ה'רתיחה' שבדוד החשמלי, ויצאתי לקרוא לגוי של שבת בשביל שיכבה את המתג המיותר (חששתי שאם הדוד ירתח ללא הפסקה, זה יגרום לקצר). כאשר הגוי הגיע לטפל בבעיה הוא כיבה בטעות גם את המתג של 'מצב שבת' באופן שכיבה לגמרי את הדוד, וכשהוא שם לב לטעות, הוא הדליק אותו בחזרה ל'מצב שבת'. האם מותר לי להשתמש במים החמים בשבת? אני מסתפק כי ההנאה מכיבוי מתג ה'רתיחה' היא ודאי בצורה עקיפה, אולם יוצא שאני נהנה כעת מפעולה חיובית של הדלקת הדוד מחדש.
תשובה: מותר ליהנות מהמים החמים. כל האיסור ליהנות ממלאכה שגוי עושה בשבת הוא רק אם הגוי עושה את המלאכה עבור היהודי, אולם כאן הסיבה שהגוי הדליק בחזרה את מתג ה'מצב שבת' הוא בגלל שהייתה לו אי נעימות מכך שהוא 'קלקל' ליהודי וכיבה לו לגמרי את הדוד, ותיקון זה נחשב כתיקון ופעולה לתועלתו של הגוי, ולא עבור היהודי.

שאלה: שאלה דומה נשאלה מאדם שבמהלך סעודת ליל שבת כבה כל החשמל בביתו, וכאשר יצא מחוץ לדירה בשביל לבדוק את ארון החשמל, מצא שם את שכנו הנכרי (עולה ממזרח אירופה שאינו יהודי לפי ההלכה), שתיקן משהו בביתו וניתק בטעות את החשמל אצל שכנו היהודי. כשהתבררה הטעות, התנצל הגוי מאוד, ומיד הרים את הפיוז והחזיר את החשמל לדירתו של היהודי – שבא לשאול אם מותר לו ליהנות מהחשמל.
תשובה: גם כאן נפסקה ההלכה שמותר ליהודי להשתמש באור בשבת, משום שפעולה זו של הגוי לא נעשתה לטובת היהודי ולמענו, אלא להסרת אי הנעימות מהגוי עצמו, ואין בזה איסור הנאה ממלאכה שהגוי עשה עבור יהודי בשבת.

שאלה: גוי שעשה עבורי מלאכה בשבת באופן שאסור לי ליהנות ממנה בשבת, האם מותר לי מיד במוצאי שבת ליהנות ממלאכה זו?
תשובה: מכיוון שחז"ל אסרו ליהנות ממלאכה שגוי עשה עבור יהודי בשבת מחשש שמא יבקש ממנו במפורש לעשותו, הוסיפו לאסור ליהנות מהמלאכה גם במוצאי שבת בשיעור זמן שנקרא בהלכה 'בכדי שיעשה', דהיינו הזמן שלקח לגוי לעשות מלאכה זו. ואופן חישוב הזמן הזה הוא לא רק הזמן שלקח לעשות בפועל את המלאכה, אלא כוללים גם את הזמן שלוקח לגוי ללכת ולהתעסק בעשיית מלאכה זו.

בעקבות הערה של קוראי העלון על מה שכתבתי במאמר הקודם, מובאת כאן ההלכה באופן מתוקן, ויהי רצון שלא אכשל בדבר הלכה.

שאלה: כאשר חוט העירוב נקרע בשבת, האם אפשר לבקש מגוי שיקשור אותו בחזרה ולהתיר בכך את הטלטול של כל השכונה?
תשובה: לכתחילה עדיף לבקש מהגוי לקשור את החוט בצורה עראית ולא קבועה, שנחשבת ל'קושר' רק מדרבנן, אולם כאשר האופן היחיד לקשור הוא בקשר קבוע, מותר לומר זאת לגוי משום שלצורך רבים כזה אפשר לסמוך על הדעות שמתירות אמירה לגוי במלאכה דאורייתא.